איתן מזרחי לא ישכח את אותו יום חורפי ואכזר, עת היה במחנה האימון של הנבחרת האולימפית. הכוכב הצעיר של בית''ר ירושלים שהיה בשיא הקריירה שלו כשחקן ותפס מקום של קבע בנבחרת ישראל, קיבל ממנהלי הנבחרת בשעת בין ערביים בשורת איוב ששינתה את חייו וחיי משפחתו לנצח. חזי (יחזקאל מזרחי ז''ל) אחיו הגדול והאהוב שליווה אותו לכל אורך דרכו הספורטיבית נרצח בפיגוע בשכונת ארמון הנציב על ידי בני עוולה, ועולמו של השחקן המחונן של בית''ר ירושלים ונבחרת ישראל האולימפית השתנה בין רגע.
באותו יום שני, 15.2.1993, בשעה שש בבוקר עמד יחזקאל מזרחי בן ה-36 בתחנת האוטובוס הסמוכה לביתו שבשכונת ארמון הנציב בירושלים והמתין לאוטובוס מספר 8. יחד אתו המתינו בתחנה אביו משה ושכנה בשם דליה אלבז. לפתע הגיע למקום מחבל ערבי בן 17 חמוש בסכין, דקר את יחזקאל בחזהו ופצע אותו אנושות ודקר את השכנה דליה אלבז בבטנה. המחבל בן העוולה הצליח להפיל לקרקע גם את משה אביו של יחזקאל שניסה לעזור לשניים וברגע שהאוטובוס הגיע לתחנה הצליח לברוח. יחזקאל מזרחי הצליח בקושי לחצות את הכביש ושם התמוטט ומת.
איתן מזרחי, גדל בירושלים בשכונת ארמון הנשיא ליד הכפר ג'בל מוכאבר שנמצא במזרח ירושלים. הוא התחיל את הקריירה בבית''ר ירושלים כבר בגיל שבע כאשר ביתו היה ממוקם ליד איצטדיון ימק"א המיתולוגי.
אחיו הגדול חזי (יחזקאל) היה נוהג לקחת אותו למשחקים של בית"ר וכך נולדה האהבה בין איתן לקבוצה ולמשחק הכדורגל. חזי זיהה באיתן את הפוטנציאל הטמון בו והחליט לקחת אותו להיבחן בקבוצת הילדים של בית"ר ירושלים ומשם איתן החל להתקדם בקריירה וכבר בגיל 16 וחצי, המאמן הוותיק זאביק זלצר, העלה אותו לקבוצה הבוגרת במשחק רבע הגמר הגביע מול בית''ר רמלה בניצחון 1:5 בו מזרחי הצעיר אף כבש שער.
איתן שיחק במשך כל הקריירה שלו בבית''ר ירושלים למעט עונה אחת שזו למעשה הייתה עונת הפרישה שלו, בהכח רמת גן. לאיתן הייתה יכולת פריצה, ניידות גבוהה ובעיטה מצויינת, הוא נתן תמיד את הלב והנשמה והתגלה כפייטר מגיל צעיר.במהלך הקריירה כבש מזרחי 20 שערים ורשם 35 בישולים ושיחק בעיקר כמגן ימני אך גם שימש גם כקשר אחורי, בנוסף לכך לאיתן מזרחי היו שתי הופעות בנבחרת ישראל.
איתן משחזר את היום המר בחייו: ''זה היה בחמש וחצי בבוקר. אבא וחזי נסעו לעבודה, אך אבא היה מרוחק מחזי כעשרים מטרים כי ניסה לתפוס טרמפ. המחבל הפתיע את חזי ודקר אותו בלב ולאחר מכן הוציא את הסכין וניסה לפגוע בבחורה שהייתה לצידו".
"אחרי שאבי ראה את המחבל תוקף את חזי, הוא ניסה להגן עליו ונאבק במחבל וכתוצאה מכך נפגע בראשו, ולאחר מאבק ממושך הצליח המחבל לברוח מהמקום. חזי, בכוחותיו האחרונים, הצליח להגיע אל משה, אבי, ולאחר שראה שהכל בסדר איתו, נפל לידו ומת במקום".
"הידיעה שחזי אהב כדורגל נתנה לי את הכוחות להמשיך לשחק''
לאחר מותו של יחזקאל מזרחי ז''ל, איתן התקשה לחזור לשגרת החיים ולכדורגל בפרט. כעבור שנתיים נפטר האב משה ובמשפחת מזרחי סוחבים את הצלקות מאז ועד היום, שנה אחר שנה.
"אני ואחי היינו מאוד קשורים אחד לשני" סיפר איתן. "מלבד לזה שהיינו אחים היינו גם החברים הכי טובים. הוא לימד אותי הכל ובזכותו התחלתי לשחק כדורגל ובתחילת הקריירה הוא ליווה אותי לכל מקום ועמד לצידי גם ברגעים הקשים".
איך המקרה הקשה השפיע על הקריירה שלך ?
"תראה, זה לא משהו שאתה יכול לצפות לו וזה גם לא דבר שאתה יכול לשכוח. זה תמיד יישב לך בראש, והכדורגל היה המקום היחיד שבו הצלחתי להתנתק. אני חושב שגם אחי לא היה רוצה לראות אותי מפסיק לשחק כדורגל כי זה משהו שהוא כל כך אהב לראות ועצם המחשבה הזאת נתנה לי את הכוחות להמשיך".
מה אתה יכול לייעץ לספורטאים שקרה להם מקרה דומה לשלך ?
"כל מקרה לגופו, כל בן אדם לוקח את הדברים אחרת ולכל אחד יש את הזמן שלוקח לו להתגבר על זה, אבל כשאתה מתעסק בספורט אתה מוצא את האוויר לנשימה תוך כדי הקושי שבדבר, וזה עוזר לך להתגבר ולהמשיך הלאה".
איך הקבוצה והאוהדים קיבלו אותך לאחר המקרה?
"הקבוצה תמכה בי, ההנהלה והצוות עזרו לי בכל מה שהייתי צריך וכמובן האוהדים שתמיד היו שם בשבילי ואני לעולם לא אשכח להם את זה".
באותה עונה איתן מזרחי המשיך לשחק למרות כל הקשיים ועזר לקבוצתו בית''ר ירושלים לזכות באליפות מתוקה, מיד בעונה שאחרי העליה מהליגה השנייה.