אני מודה שהידיעה שפאקו אייסטראן עשוי להיות עוזרו של ברנדן רוג'רס בליברפול הפילה אותי מהכיסא יותר מאשר הידיעה שסלובודאן דראפיץ' יחליף את גיא לוי בבית"ר ירושלים.
מי שקצת בקי בלקסיקון של אלי טביב יודע שהעסק הוא שלו, ולא משנה אם זו הפועל כפ"ס, הפועל ת"א, בית"ר ירושלים או אפילו ברצלונה. טביב – בניגוד גמור לתפיסה בכדורגל הישראלי – רואה בקבוצה שלו עסק פרטי ומתכוון להרוויח, גם אם העמותה שהוא מנהל היא מוסד ללא כוונות רווח.
בלי להתעמק בפרטים, ההנחה היא שגיא לוי הגיע לטביב בדיוק כמו שטביב הגיע ללוי. הזדמנות. לוי העדיף לעבוד בזול בקבוצה גדולה כדי לעלות חזרה על המסלול, וטביב העדיף מאמן זול, וזהו. כשפיטר את דרור קשטן מהפועל ת"א, הוא פנה לחברו – או מי שחשב שהוא חברו – משה סיני, והציע לו ולשלום תקווה 25 אלף שקל בחודש, ביחד, ברוטו. הוא היה בטוח שהוא עושה לסיני טובה, מחזיר אותו לקבוצת נעוריו, נותן לו הזדמנות אחרי כמה שנים לא הכי מוצלחות. ככה עובד הראש שלו.
אז לוי הביא את בית"ר ירושלים לאירופה, לראשונה מזה שבע שנים. בעוד שלושה שבועות וחצי המשחק הראשון. הכי טבעי שלוי ימשיך, עם שדרוג. זו מניה בטוחה, אבל טביב כבר מיצה את ההכנסות ממכירת הפועל ת"א. הוא צריך להביא כסף מהבית, ולוי לא יגרום לו להביא כסף מהבית. דראפיץ'? מאמן מצוין ובחור מעולה, אבל יסכים לעבוד בשכר נמוך בשביל הזדמנות בליגת העל.
טביב תמיד ידע לקנות בזול ולמכור ביוקר, וכשהוא יסיים למכור, הוא ימכור גם את הקבוצה ויקבל תמורה - גם אם לא ממש השקיע בה כסף פרטי. כי ככה זה בעסק שהתחיל להצליח: מוכרים ברווח. בית"ר ירושלים? נו באמת, זו קבוצה של טביב. אל תבלבלו לו את המוח עם ריבלין, מלמיליאן ואוחנה. זה עסק.
ועזבו אתכם מרגולטור. תסמכו על טביב שהוא יעשה הכל חלק, ימכור את הקבוצה רגע לפני שיגזרו את דינו בפרשת הנער, ויצוץ חדש בעוד מקום שיהיה זקוק להצלה, ולא חשוב ממי. אין ספק שזה מה שיקרה