הרשו לי לצטט עיתונאי שאני אוהב ומעריך – אני - ממאמר שהתפרסם כאן ב-3 ביוני 2015. "הרי מוריניו וגווארדיולה לא ינחתו בקריית שלום, אלא מאמנים מהדרג השלישי ביבשת. עד כה הלך לג'ורדי קרויף קלף מנצח, אבל מה אם ייפול עם בחור מוכשר שלא ישתלב? אחד שיתקשה עם השפה והמנטליות, כמו אלכסנדר סטנוייביץ' למשל? כדור שלג, והלכה העונה. אתם יודעים מה? עזבו את הליגה. בא מאמן חדש שצריך ללמוד את החומר, להכיר את השחקנים, לבצע הרצה. עוד לא קלט מי נגד מי, וכבר הוא נכנס למוקדמות ליגת האלופות. פשלה קטנה, והלכה לה עוד מטרה גדולה".
אני לא גאון, רחוק מזה, אבל כשרואים תאונה שעומדת לקרות צריך לצעוק לנהג: "הלו, זו משאית ולא שתי גחליליות".
מנהל ספורטיבי טוב זה מקצוע. רבים קופצים על העמדה, משוכנעים שהם מתאימים בול למשבצת, אבל מעטים מסוגלים לבצע כמו שצריך. כבר בתחילת ינואר, לפני הפשרת השלגים בחרמון, המושך בחוטים חייב לדעת מי יפתח ביוני את האימונים לעונה הבאה ואיך משפרים ומעמידים קבוצה יותר טובה. ואל תגידו שאחת שזכתה שלוש פעמים באליפות, המטרה שלה היא רק אליפות רביעית ברציפות.
100 מיליון שקל אולי מכניעים את נמושות ליגת העל, אבל כשדופקים על דלתות ליגת האלופות, מבקשים ממך לקחת מספר ולעמוד בתור כמו כולם. 100 מיליון שקל הם פחות מ-24 מיליון יורו. תחשבו שקבוצה כמו פנרבחצ'ה, דרג שני ביבשת, התחזקה רק הקיץ בשחקנים כמו נאני ורובין ואן פרסי.
מנהל ספורטיבי בישראל צריך לשבור את הראש כל השנה כדי לדעת איך הוא מפצה על ההבדל הגדול בינינו לבין הטופ, כמו שעשו בעבר מועדונים קטנים בעלי תקציב צנוע. זה לא קל, אבל החיים הם לא פיקניק ובשביל זה הוא שם. לא כדי להפיל את התיק על פאקו.
סקאוטינג, הפעלת קשרים, מחשבה לטווח ארוך ולא הופעה בתחילת הקיץ בלי מאמן ועם אופציה מרתקת ומקורית – מואנס דאבור. בכלל, לא ברור איך קרויף הסביר למיץ' גולדהאר את פרשת דאבור. "מכרתי סובארו, ואחרי שנה אני רוצה לקנות אותה במחיר של מרצדס'. יש דברים כאלה? רק מהבושה הייתי מוותר. הרי אם יודעים שמדובר בחלוץ צעיר ומוכשר, אז נלחמים בשיניים, מחתימים לחמש שנים עם ויתור על סעיף יציאה, שולחים לעונת השאלה במכבי פ"ת ולא מאפשרים לשווייצרים לעשות קופה מטורפת.
רק על מחדל דאבור היה צריך לשלם פה מחיר כבד. זו בדיוק העבודה של קרויף: לדעת מה יש בידיים ולא להיות חכם על נתניה, קבוצה שהייתה על סף פירוק, או מכבי חיפה, שהתפרקה מרצון.
הקיץ של מכבי ת"א הוא מחדל. הוא לא רציני. קבוצה שמתיימרת לקבוע פה סטנדרטים חדשים חייבת לשמור על טריות ודינמיות. טל בן חיים, בלם שנמצא מעבר לשיא, הוא לא התשובה למרוץ החימוש הספרדי וסלבישה יוקאנוביץ', כמה שיהיה גאון, חייב זמן שאין לו.
מכבי ת"א מסוגלת לעבור את הצ'כים - ניסים הרי קורים - אבל גם במקרה הזה יצטרך בעל הבית לבחון את הדרך שהובילה אותו עד הלום, והיא לא ממש מתוכננת ובעלת אופק ברור.
מנהל ספורטיבי שגם אחרי שלוש אליפויות לא הצליח למצוא מאמן-פרטנר, מנהל ספורטיבי שלא הגיב בזמן לאתגר האירופי, אמור לשים את המפתחות על השולחן. בדיוק כמו איש מקצוע ספרדי שלא עמד בציפיות.