דמעות של אליפות: הופעה אדירה של מליקסון הסתיימה בניצחון מתוק

אם חיפה התפרקה בבלומפילד לחתיכות מיקרוסקופיות, סכנין לא נתנה לב"ש את התענוג על מגש. האורחת נתנה לברדה לרוץ על הג'בלאות עם אלונקה עד שראה את הארץ המובטחת. גם הפסימיסט ביותר לא ניבא את הערב המטורף הזה בא. סכנין אפילו לא חיכתה ששלב הגישושים המנומס יסתיים ואחרי שש דקות סיפרה לכולם שכדאי שנשכח מתפאורה, היא באה לשחק. שלומי אזולאי מצא את יובל אבידור ברחבה, החלוץ המשיך למוגרבי, שהוריד את המסך על יושבי טרנר, 0-1 לאורחת.
 

באותן דקות, כל סיוט אפשרי עבר בראש הבאר שבעי. הרגליים שקלו שלוש מאות טון, הראש סירב לעבוד וסכנין סגרה מאחור כמו בספר. אבוקסיס שכח מחשבונות הגביע שיש לו עם מכבי ת"א ומנקמות הדרבי, הוא בא לקחת צל"ש. שלושה בלמים, הגנה מסודרת.
 

בימים כאלה, כשהכל נראה מסובך והפוך, כל מה שאתה צריך אצלך בהרכב זה פותח סתימות מקצועי. לב"ש יש כמה כאלה בסגל, אבל כנראה שהטוב בהם הוא מאור מליקסון. כשהוא בזון, מעט מאוד שחקנים יכולים להתמודד עם שינויי הקצב המטריפים שלו. בדקה ה-16 הוא קרע את אגף שמאל, שלח כדור נפלא למרכז הרחבה ומאור בוזגלו שיצא מההקפאה, הצית מחדש את התקווה.
 

ב"ש לא ניצלה את המומנטום, הבטון חזר לרגליים, ואיתו האפלה. חדשות רעות הגיעו מאיזור המוסכים של יפו: זהבי עשה את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות, לקחת את מכבי עוד צעד לעבר התואר. בשעה תשע וחצי בערב, האלופה היוצאת הייתה גם האלופה הנכנסת. ברק בכר הסתכל באותן דקות על שחקניו שהקפידו להיכנס עם הראש בקיר. זו הייתה שבלוניות של משחק לחוץ. ערב שבו או שתהיה קטסטרופה לדורות, או מסיבת סיום עונה עמוסת שמפניות.

שוב היה צריך את השרברב המצטיין, פותח הסתימות. חמש דקות לפני סיום המחצית מליקסון בעט מ־16 מ' מדויק לקורה ופנימה. האצטדיון נדלק בשנייה. כל מה שנותר זה רק לשמור את היתרון השביר. 
 

בבלומפילד מכבי גרסה את חיפה לאפר, ואילו בטרנר ב"ש החמיצה והחמיצה, עד שבדקה ה-77 בוזגלו עשה מהלך אדיר ובישל כמו ענק לבן שהר את החותמת הסופית.

זהו, עהפועל בברה הקללה. כבר לא ידברו בנגב על נפלאות ברד, אביטן ורפי אליהו, ימי הטלוויזיה בשחור לבן. עכשיו את בוזגלו ומליקסון אפשר להוריד עם אפליקציה  ישר לאייפון, ברוכים הבאים לעידן החדש.