קריירה, דופק מהיר והחיים הטובים: אדוה ברדה על הזוגיות עם אליניב

אין צורך להציג את הכדורגלן אליניב ברדה, אבל הנה כמה עובדות שאולי לא ידעתם עליו: המאכל האהוב עליו הוא שעועית עם אורז ושניצל, ואילו התרפיה שלו היא לקחת את כלבו, פאקו, ולצאת איתו לריצה. את הסודות הקטנים האלה מגלה אשתו, אדוה, שהפכה כבר בעצמה לסוג של סלב בעיר מגוריה.

בקיצור, כשאב המשפחה מפורסם, כולם נהנים מהתהילה. זה בדיוק מה שקרה גם לחושן ושליו, בנותיו של ברדה. ברדה הוא קפטן הפועל באר שבע, המחזיקה בתואר אלופת המדינה. בימים הקרובים תראו את הילדות של החלוץ מככבות בקמפיין סתיו־חורף של רשת גלי עם עוד כמה בני משפחה של סלבס, כמו סופי טייב (אחותה של נינט טייב), שרון לוי (אחותה של אילנית לוי) ואוריין גפני קאירי (בנה של שלי גפני). "להיות מפורסמת זה כיף", אומרת שליו ומוסיפה שהיא כבר מתחילה לחסוך כסף לקניית אוטו ממה שתרוויח בפרסומת.

אנחנו נפגשות מאחורי הקלעים בזמן צילום הקמפיין לגלי. הילדות מגיעות לצילומים עם האמא, אדוה, המלווה זה 18 שנים את הקריירה של בעלה. "אליניב ואני הכרנו בדיוק כשהוא עלה ממחלקת הנוער של הפועל באר שבע לקבוצת הבוגרים, זאת אומרת שממש התחלנו את כל הדרך ביחד", היא מספרת. "אני גאה בו, אני הולכת אחריו מגיל צעיר מאוד, וזה בעצם המסע של שנינו".

כאמור, אחרי האליפות המרגשת, כרגע לכל משפחת ברדה יש סיבה נוספת להתרגש, וכולם מקווים שהקמפיין שנחת על הבנות יהיה ספתח מוצלח לפרסומות שיגיעו בהמשך. הפרסום והפלאשים, מן הסתם, לא זרים לשתי הבנות, שנולדו לתוך מציאות שבה אביהן מככב על המגרש, על המסך ובמדורי הספורט. אגב, בלי שום קשר לקמפיין, ברדה (העובדת בביתה כמאפרת) אינה שוקטת על שמריה - וכבר ממתגת את הבנות גם בתור צמד הרקדניות Bardasisters. השאיפה היא להעלות בקרוב מופע ריקוד ייחודי, ולשם כך כבר יש מורה פרטי מתל אביב שדואג לשדרג את היכולות של הבנות, שלא מפסיקות לרקוד (אפילו על השולחן בסלון).

בירת הנגב מהגג

בני הזוג ברדה (הוא בן 35, היא בת 34) מתגוררים בבאר שבע והם הורים לשלושה ילדים: חושן (10), שליו (8.5) וגם קורן (בן 5). השניים הכירו כשאדוה הייתה בת 16, ואליניב בן 17. "הכרנו במועדון בבאר שבע דרך חבר משותף, וזה פשוט היה זה. היה ממש קליק מיידי", היא מספרת. "כעבור חמש שנים יחד, אליניב הציע לי נישואים. שנה אחרי זה התחתנו".

מה אהבת באליניב?

"קודם כל, את הצניעות שלו. הוא מאוד צנוע, מאוד ביישן. אהבתי האופי השקט הזה".

ואיך הוא בתור בעל ואבא?
"אין דברים כאלה, באמת. הוא עוזר, הוא אוהב, מפנק, דואג. הוא מעורב בחיי הילדים, אם זה מבחנים, שיעורי בית, תעודות. כל מה שצריך לעשות הוא עושה, את התפקיד שלו ממלא".

גם כלים הוא עושה לפעמים?
"לא, אבל זה בסדר, את זה תשאירי לי".

איך אתם מפנקים זה את זו?
"זמן האיכות שלנו הוא סרט טוב ומסעדה שקטה, לא יותר מדי רעש. אנחנו לא אוהבים את כל הבלגן הזה".

ברדה היה כאמור שותף לזכייתה של הפועל באר שבע באליפות המדינה 2015־2016, ואף זכה בתואר כדורגלן העונה. בקריירה שלו גם רשומות שבע שנים מוצלחות בקבוצת ראסינג גנק הבלגית. ברדה מודה שכדי להיות נשואה לכדורגלן עליה להקריב הרבה. "הקרבתי המון מעצמי, אבל אני לא מצטערת לרגע על כך", היא אומרת. "יש כל מיני נשים שעצרו את ההצלחה של הבעל שלהן בדרך, יש כאלה שתרמו הרבה, ואני מאלה שאם זה זה - אז ללכת עד הסוף ביחד".

במה בעצם התבטאה ההקרבה שלך?
"אני סובלת מקור, ולא קל להגיע למדינה שהיא קרה כל השנה. את מגיעה למדינה זרה, עם שפה זרה, את יולדת לבד בלי המשפחה שלך לידך, את מוותרת על קריירה משלך, על לימודים. אבל ברוך השם, לא מתלוננים. בסך הכל החיים עם כדורגלן מעניינים, מרתקים, אבל גם סוערים. יש הרבה מתח".

ברדה מספרת בגאווה שאליניב הוא בן אדם שכולם אוהבים לאהוב, ושהאהדה הרבה שהוא זוכה לה בכל מקום מחממת לה את הלב מאוד. גם המעריצות לא מציקות לה, "העיקר שזה לא יהיה בהגזמה". וחוץ מזה, היא אומרת, "כשאת נשואה לכדורגלן, יש לך חוויות שלא כל אחד זוכה להן. למשל, באליפות שהייתה עלינו על הגג - ואת רואה את כל באר שבע כמו נמלים. זה לא משהו שכל אחד יכול לראות ולחוות".

ומה קורה למצב הרוח אחרי הפסד?
"פעם הוא היה לוקח את זה ממש קשה, נכנס לחדר, לא כל כך רוצה לדבר. אבל היום, ברוך השם, עם ילדים זה אחרת. אתה מגיע הביתה, הילד רץ אליך, והכל עובר ואתה מקבל פרופורציות".

אתם פוקדים את המגרשים בהרכב מלא?
"למשחקי הבית כולנו הולכים, למשחקי החוץ אני משתדלת שהילדים לא יגיעו. בכל זאת, יש לימודים. אני עצמי נוסעת לחלק ממשחקי החוץ".

לפני משחקים יש לך אמונות טפלות?
"לא אמונות טפלות, אבל יש לי דופק ממש מהיר לפני שאליניב מבקיע, ואז אני יודעת שהוא הולך להבקיע. זה ממש ככה - ואני אפילו לא יודעת להסביר את זה".

ביום שלפני משחק כל הבית צריך להיות שקט?

"היום כבר לא. פעם, כשהוא היה צעיר, זה היה ככה".

מה היה מבחינתך הרגע הכי מרגש בקריירה שלו?
"האליפות האחרונה. כל המשפחה באה למשחק. אפילו אמא שלי, שאף פעם לא הייתה באצטדיון, הגיעה. ואילו אמא של אליניב לא מגיעה בכלל לאצטדיון, כי היא בלחץ ממשחקים. היא גם לא הייתה במשחק הזה; היא פשוט חיכתה לסוף המשחק ורק אז נכנסה למגרש".

את מאמינה שגם השנה אפשר לשחזר הישג כזה?
"אני מאחלת לעונה מוצלחת, ועוד אליפות אף פעם לא תזיק".

היו גם רגעים קשים במהלך השנים?
"כשאחד מהמאמנים מחליט שאתה על הספסל ולא משחק, זה קשה. כי אתה פה כדי לשחק, כדי להוכיח את עצמך, אבל גם זה עובר".

ואת לוקחת ללב סיטואציות כאלה?
"כן, כי אני רואה את התגובות שלו. אני מכירה אותו כל כך טוב, שאם אני יודעת שלו זה מפריע, אז גם לי זה מפריע".

על היום שאחרי

אם טרם הבנתם, במשפחת ברדה ההחלטות משותפות. "אליניב מתייעץ איתי לגבי הכל", היא מגלה, "אנחנו מחליטים ביחד. כל העברה שלו לקבוצה חייבת לעבור דרכי". ב־2013 חזרו בני הזוג ארצה עם ילדיהם אחרי שבע שנים בבלגיה. "השנתיים הראשונות בבלגיה היו ממש קשות", היא נזכרת. "הייתי בהתחלה עם תינוקת בת עשרה חודשים, אחר כך הייתי גם בהריון, בלי משפחה, את לא מכירה אף אחד.

"אבל עם הזמן את מתחילה להכיר אנשים, נכנסת למסגרת. לאט־לאט הכל מסתדר, וחמש השנים שאחר כך כבר היו בסדר גמור. רציתי במהלך השנים לחזור ארצה, אבל לאליניב היה כל כך טוב שם והוא כל כך הצליח, אז היה קשה להגיד 'בוא נקום ונלך'. בכל שנה היינו אומרים 'עוד שנה, עוד שנה', אבל כשהבת הגדולה שלנו הייתה בכיתה א', אמרתי שאני רוצה לחזור".

ואיך הייתה החזרה הביתה?
"אפילו לא האמנתי שחזרתי, הייתי אומרת לעצמי 'מה, אני פה?'. לא אשקר לך, יש עדיין רגעים שאני מתגעגעת לשם, אבל אין כמו בבית. השנה גם הגשמנו את החלום שלנו. אליניב חזר למקום שממנו התחיל את הקריירה שלו, הביא את האליפות, ואני מקווה שיהיו לו עוד כמה שנים טובות עד שיחליט שזהו".

יצא לך כבר לחשוב על היום שאחרי?
"במקרה דיברתי עם חברה שבעלה פרש לפני שנתיים מכדורגל, וזה היה לה ממש קשה. היא אמרה שחשבה שכל העולם ייחרב באותו רגע, אבל החיים ממשיכים, ומתרגלים לכל דבר בחיים. אני יודעת שזה יהיה לי קשה, בעצם זה יהיה יותר מוזר מקשה. אבל כמו שאני מכירה את אליניב, לדעתי הוא ימשיך בתחום הכדורגל כמאמן. בינתיים כל עוד הוא מרגיש טוב והוא יכול, אז הוא משחק".

ברדה מודה שאחד הצ'ופרים בלהיות נשואה לכדורגלן הוא הנוחות הכלכלית. "נכון, חיים טוב מכדורגל", היא אומרת, "אבל אני לא מפונקת, אני עושה הכל לבד. חוץ מזה, מבחינתי חיים טובים הם היכולת לתת לילדים שלי את ה'דה בסט אוף דה בסט' ולא להחסיר מהם שום דבר, אם זה הפקות לימי הולדת, בגדים, ספרים או כל מה שהם רק רוצים. השנה למשל הבן שלי חוגג 5, אז אני עושה לו יום הולדת כדורגל. הוא רוצה את כל השחקנים, אז כולם יהיו".

היית רוצה שגם בנך יהיה כדורגלן?
"אהיה שמחה אם זה יקרה, אבל כל מה שהוא יחליט, אנחנו אחריו".

לצערה של ברדה, בגלל פציעה אליניב לא שיחק במשחק הסנסציוני שבו ניצחה הפועל באר שבע בסן סירו את קבוצת הפאר האיטלקית אינטר מילאנו בתוצאה 0:2 במחזור הראשון של שלב הבתים בליגה האירופית, וגם לא במשחק הביתי מול סאות'המפטון (במסגרת המחזור השני של שלב הבתים) שהסתיים ב־0:0.

"כשהקבוצה נסעה לאיטליה, אליניב נשאר בבית, הוא נמצא בשלבי החלמה. כאב לי לא לראות אותו על המגרש, הוא היה חסר לי על המגרש, אבל למשחקים הבאים בחו"ל אנחנו כבר ניסע", היא מחייכת ומנסה להמר על תוצאת המשחק בין הפועל באר שבע לספרטה פראג שיתקיים במסגרת הליגה האירופית ב־20 באוקטובר. "הפועל תנצח, זה יהיה 2:1 לטובתנו", היא חורצת וממשיכה לסט הצילומים לראות את הכוכבות החדשות לבית ברדה.