בעוד שבוע נדע, אולי, אם יצלח רצונו המעוקם של נתניהו לפרק את ממשלתו הכושלת, או שהסוסים יחזרו שפופים לאורוות - או שהפריץ ייבהל ברגע האחרון, כדרכו, ויחפש איזו פרצה עוקפת נחישות. אבל מה (תוהה כתבנו לענייני ביבי), אם רה”מ יפסיד בפריימריז ו/או בבחירות ויידון לכליאה בבית בקיסריה, 24/7, עם שרה, ולצפות שיתבקש להחליף את ריבלין? ועד אז, על מי נכתוב ונלין? כי למרות חוסר המעש, הרפיסות והזיגזגיוּת, נתניהו עדיין אלוף יצרני הכותרות, בין שהוא אץ לאצטדיון עופר בחיפה (בדוחא סכנין לא ראו אותו, משום מה), או טס לסין עם הפמיליה, בתמורה (כך בתקשורת) להסרת תמיכת המדינה בתביעת משפחה שכולה נגד הבנק של סין.




ומכיוון שהעולם רותח והמחר נראה כשאוֹל, מתבקש ראיון דחוף עם מר עולם - אך מנהיגנו מסרב לראיון גם לפני סיום עידן בחייו. הרי לפניכם כמה מהשאלות שהיה נשאל, אילוּ: אדוני, אמרת שחוק מדינת לאום חיוני מול קריאות התיגר הבינלאומיות והפנימיות המערערות על קביעה זו. האם הוא כה חיוני, עד לדחיית שאר הבעיות הקריטיות שלנו? והאם אחרי קבלת החוק ייפסקו קריאות התיגר הנ”ל נגדנו? איך הצלחנו להתקיים עד כה 66 שנה, במדינתנו, בלי החוק הזה? האם המדינה הייתה פחות יהודית ודמוקרטית? האם אז לא נשמעו קריאות תיגר נגדנו? למה התעקשת על תיקון הנוסח ממגילת העצמאות, מ”שוויון זכויות אזרחי, חברתי ולאומי מלא”, ל”קיום זכויות אישיות על כלל האזרחים על פי כל דין”?




האם כוונתך שבמדינת ההלכה הדו לאומית שאליה אתה נגרר וגורר, תהיה דמוקרטיה של שווים ושווים פחות, כלומר, שוויון זכויות וחובות לפי הלכת השווים יותר? כלומר, אָפַּרְטֶקְרַטְיָה? אומרים שבעיניך החשיבות העיקרית של החוק (שעברת מהתנגדות נחרצת לתמיכה נחושה בו), לבד מהשפלת יאיר וציפי, הוא במניעת הקרדיט עליו מאיילת שקד - ובעצם, למחוק עוד הישג לנפתלי בנט. אבל נאלצת לבחור בבנט ושקד, שגונבים ממך בכל הסקרים, כברירת מחדל - אז למה לא תמכת מראש בהצעת שקד? ולמה אתה מרצה את בנט, המתקדם לכיסאך? מה קורה לפרנויה? בדקת את כרטיס הסים שלה? ואם כבר להתחנף לשנוא נפשך – אז למה לא לליברמן, שתמיד נתן כתף קרה לך ולליכוד?




האם גוּנַב לאוזניך שליברמן ניצל מההתנקשות בחייו, בזכותך, בגלל ויכוח בין הטרוריסטים, אם לחסל אותו בטיל משום שלא חזר לתמוך בך, או במטען, משום שסירב להצטרף לגוש החוסם נגדך? אדוני ראש הממשלה, לסיום, האם יש לך חזון – ומהו? (כתבנו: האמת, ברור מה היה עונה רה”מ על השאלות הקודמות, אבל כאן קשה לי להתאפק) תשובה: החזון שלי הוא לגרום ללפיד וללבני לעוף, מושפלים, לפני מע”מ אפס והתקציב, להמשיך ללבות את האינתיפאדה ולגנות הן את המבעירים והן את מַפְלֵי הערבים; לפלג את בנט ואריאל ולפייס בכך את איווט; להקים ממשלה עם ליברמן, החרדים, אריאל וסיעתו, ואולי לבני, כצבע הסוואה, ולרצות את העולם בפתיחת הר ־ הבית רק למוסלמים. כך שרה, אני והילדים נשלים את ביקורינו באסיה, במסע באינדונזיה (שליט קטאר יסדר ויזות), נחזור וננצח בבחירות, ואז WHO CARES ?. עיקר חזון שכחתי: שלדון ירכוש את “ידיעות אחרונות” ו”הארץ”.