המשרד להגנת הסביבה החל לחקור את דליפת הנפט שארעה אמש (רביעי) בשמורת הטבע עברונה שבערבה, ובה הוצפו שטחים נרחבים במילינוי ליטרים של נפט שחור ואשר גורמים לזיהום חמור של הקרקע ומהווה סכנה לצמחים ולבעלי החיים באזור.
המשרד אינו פוסל הליכים פליליים נגד חברת קצא"א שמצידה העבירה דיווח לרשויות כי הדליפה נעצרה משום שהופסקה העברת הנפט בקו הפגוע. המשטרה הירוקה של המשרד תשתף בחקירה גם גורמי מקצוע חיצוניים. עדיין לא ברור כיצד נוצר הסדק בצינור שגרם לנזק העצום ובקצא"א מדווחים כי פעולות השאיבה יימשכו לתוך סוף השבוע. השיקום של הטבע במקום, עם זאת, יארך חודשים ארוכים.
הסכנה לבני אדם שולית לאחר שהאזור נסגר והאדים הרעילים באוויר פחתו. ליתר ביטחון הורו הרשויות לעיריית אילת לשנות את תוואי הטריאתלון המתקיים בעיר היום (שישי) ולהרחיק את המשתתפים מהאזור הפגוע. זיהום הקרקע לא חצה את הגבול לירדן השכנה ועם זאת אושפזו שם כמה עשרות אנשים משאיפת האדים כבר בליל רביעי, כשהדליפה התרחשה, ובישראל מעדכנים את הירדנים במתרחש.
נקודת האור היא מזג האוויר הבהיר. העובדה שלא יורד גשם באזור מאפשרת את פעולות השאיבה כשהנפט נעצר וטרם הספיק לגרום נזק לעצי דקל הדום הייחודיים של השמורה, מקום גידולם הצפוני ביותר בעולם.
דובר המשרד להגנת הסביבה, רן ליאור, אומר ל"מעריב": "מדובר באחד מאסונות הזיהום הקשים ביותר שהיו לנו. נהרות של נפט גולמי זרמו בשטח לאורך קילומטרים. נגרם זיהום לקרקע ולאוויר אבל בעיקר נזק קשה לשמורת עברונה. כרגע אנחנו עמלים על מניעת נזקים נוספים. הקרקע בשמורה פחות מחלחלת והנפט הגולמי סמיך, לכן הזיהום הוא על פני שטח עצום".
"נזק לקבוצות שלמות במערכת האקולוגית"
עצי שיטה פזורים בשטח השמורה ומידת הפגיעה תהיה קריטית לבחינת הנזק הפוטנציאלי מהזיהום לבעלי החיים בשמורה בהם כ-240 צבאים מזן צבאי הנגב שנמצא בסכנה. "עץ השיטה הוא מין המפתח בשמורה שסביבו קיימת כל המערכת האקולוגית", מסביר אקולוג מחוז הדרום במשרדף עודד נצר. "אם העצים יתחילו למות זה מעמיד בבעיה את כל מערכת החי במקום".
הוא הוסיף כי אנשי המשרד לא נתקלו בבעלי חיים גדולים מתים אבל ראו עקבות של צבועים, זאבים ודורבנים בנפט. "בעלי החיים הקטנים, המכרסמים והזוחלים, ספגו פגיעה ישירה כשהנפט מילא מחילות וכיסה אזורים של בתי גידול. אין ספק שיש פה נזק ישיר לקבוצות שלמות במערכת האקולוגית", אמר.
מנכ"לית עמותת נגב בר קיימא. בלהה גבעון, אמרה בתגובה לדליפה: "מפליא שבשנת 2014 אין טכנולוגיה או מנגנונים לזיהוי דליפה שיוכלו לעצור אותה, במיוחד שזה לא המקרה הראשון שזה קורה. לפני כ-4 שנים היה שני מקרים דומים של דליפה מצינור קצצ"א, באזור שדה בוקר. שוב התרשלו בהסקת מסקנות. קווי צינור מסוג זה צריכים להיות מחולקים לתאים וכשיש דליפה בתא אחד, התאים האחרים נאטמים מיד".
"לצערי, הוסיפה גבעון, "בזמן תכנון מתקבלות החלטות לא ענייניות שלא נותנות דגש להיבטים סביבתיים קריטיים. כרגע נותרנו עם פגיעה סביבתית אנושה לשמורת המליחה האחרונה בישראל. מודבר בנזק לעשרות שנים".