למרות זיהום האוויר: האנשים שמנסים להציל את שמורת עברונה

שבוע וחצי חלפו מהלילה השחור ההוא. דליפת הנפט נמשכה אומנם רק 40 דקות, אבל הזיהום הקשה נשאר. שמורת עין עברונה התמודדה עם לא מעט איומים בשנים האחרונות: התוכניות להקמת שדה התעופה תמנע בגבולה, העברת 4,000 דונמים לחקלאות בקצה המערבי, מסיגי גבול, טרקטורונים וציידים. אבל שום חוק עזר או פקח נחוש לא הצליחו לעצור טעות אנוש אחת שקרתה דווקא בעת העתקת קו הנפט בגלל העבודות בשדה התעופה תמנע, אליו התנגדו בשמורה. 

זו אינה הפעם הראשונה שהנפט מציף את השמורה וכנראה, למרות הדיווחים, זה גם לא האסון האקולוגי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. ב-1975 ארעה באזור דליפה ענקית, כנראה בהיקף כפול מזו הנוכחית. "איך גילינו שהייתה כאן דליפה קודם? חפרנו מתחת לדליפה הנוכחית כדי לראות עד לאן הגיע הזיהום ומצאנו, אחרי שכבה של אדמה נקייה, אדמה רוויה בנפט", מספר יובל שגיא, פקח התשתיות של רשות שמורות הטבע והגנים, המנהל עכשיו את חדר הפיקוד הקדמי בשטח.


"רק אז הבנו שזו לא הפעם הראשונה. זה גם הסביר מדוע באפיק הדליפה הקודמת יש צמיחה מועטה יחסית". בעקבות התגלית, אישרה חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) כי בזיהום נפט קודם, כמות הנפט שזרמה לחלק הדרומי של השמורה הייתה גדולה יותר. אז עוד לא היה משרד להגנת הסביבה, עין עברונה טרם הוכרה כשמורה והידע בדבר שיקום אסון כזה היה בחיתוליו. עובדי קצא"א שאבו את הנפט, הספיגו את השטח ועזבו.  

מה שמעלה את השאלה האם הטבע עשוי גם הפעם לשקם את עצמו. "זו אפשרות", אומר שגיא, "אבל עד כמה אנחנו יודעים שהטבע באמת שיקם את עצמו ב-39 השנים האלו? חוץ מזה, כרגע השמורה סגורה למבקרים ואנחנו חוששים לגורל בעלי החיים והמערכת האקולוגית. שטח השמורה שנפגע בדליפה מוערך בכאלף דונם, והשטח הכולל של שלוליות וכתמי הנפט הוא כ-150 דונם, בעיקר במניפת האפיק של נחל רחם, הנחל שעובר את השמורה מכביש 90 ועד לאילת. אנחנו עדיין לא בשלב של שיקום. אנחנו בוחנים אופציות שלא יסבו יותר נזק מתועלת, עובדים לאט. אבל בהחלט - הטבע חזק".

"כשמכניסים ציוד כבד, טרקטורים, מכליות שאיבה, ואפילו שופלים לשטח של שמורת טבע ראשונית, הנזק הוא עצום", אומר סגן מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים, אסף הברי. "לפעמים אני תוהה אם הנזק בניסיונות הפינוי לא גדול יותר מהנזק של הדליפה". 

ואכן, בימים אלה שטחים עצומים מהשמורה חרושים בסימני שרשראות וצמיגים של רכבים כבדים, ששימשו לשאיבה ופינוי של אלפי ליטרים של נפט וקרוב ל-20 אלף טון קרקע מזוהמת שהועברה להטמנה באתר סילוק הפסולת נימרה הנמצא מעבר לכביש, בסמיכות לישוב באר אורה שבפתחו התפוצץ הצינור. 

על שיקום השמורה, אומרים הפקחים, אין בכלל מה לדבר בחודשים הקרובים, אולי אפילו בשנה הקרובה.


אף שבשמורה נמדדו כמויות חריגות של חומרים מזהמים כמו בנזן ואחרים, הפקחים והפועלים עובדים בה ללא הפסקה מהרגע הראשון. חלקם עם ציוד מגן וחלקם בלי, משוגעים לדבר, ישנים בשטח, מנסים בעזרת מעדרים וספוגים מיוחדים להספגת נפט לקרצף את השחור מערוץ הנחל, וגם מהנשמה. בצילום מהאוויר נראית השמורה כמו תחרה עדינה מצוירת ביד. אבל במציאות מדובר במאות ואלפי שלוליות נפט, חלקן זעירות וחלקן בנפח של מאות ליטרים. תוואי הנחל עצמו ספוג נפט, שחור לחלוטין. מאמצי הניקיון הידניים, ההכרחיים בתוואי השטח הזה, נראים למתבונן מהצד כמו ניסיון לשאוב ים בכפית.

מאז הדליפה זורמים לשטח עשרות פקחים ומנהלים ברשות שמורות הטבע והגנים ואנשי המשרד להגנת הסביבה כדי לסייע. רועי טלבי, שמתגורר באזור כבר 20 שנים ומשמש כפקח בשמורה מ-2007, לא מצליח להסתיר את רגשותיו: "הקרקע נשמטה לי מתחת לרגליים ביום רביעי. הגעתי למקום והפקחים בצד הדרומי של השמורה דיווחו לי שיש עדיין זרימת נפט חזקה, גם במרחק של שישה קילומטרים מהפיצוץ בצינור. למזלנו, היה במקום טרקטוריסט של חברת קצא"א שהבין מיד במה מדובר ולא חיכה רגע. עם השופל שלו הוא הקים סכר בכניסה לשמורה, אחר כך זינקתי על השופל, ויחד נסענו על הכביש, תשע בלילה, בחושך. נכנסנו לשמורה במרחק של כארבעה קילומטרים והקמנו עוד סכר אגירה, פקחים אחרים בשטח הצליחו להקים עוד שניים וככה, בדרך נס ממש, כנראה הצלנו את השמורה מזיהום גדול פי כמה". 

ההתייחסות הדואלית  לקצא"א חוזרת על עצמה שוב ושוב בדבריהם של אנשי השמורה. מצד אחד הם המזהמים, האחראים לאסון; מצד שני, הם אינם חוסכים במאמצים ובכסף כדי לנסות לסייע במאמצי הפינוי והניקוי. במקום עשרות כלים כבדים, מכליות שאיבה ועובדים בדואים ששכרה לצורך העבודות. החברה גם פנתה לגורמים מקצועיים בארץ ובחו"ל האמונים על פתרונות במקרים של דליפות נפט. 

גם התושבים המקומיים לא מביעים כעס כלפי קצא"א. "טעות אנוש, אם כבר אולי כדאי לדבר על שדה התעופה שתקעו שם באמצע", הם אומרים. "העצומה  שיצאה עכשיו נגד קצא"א מיותרת". 

מלחת עברונה היא הגדולה משלוש המלחות של הערבה הדרומית. שתי האחרות נהרסו כמעט לחלוטין. בשמורת עברונה, המשתרעת על פני כ-15 אלף דונם, נשמרו לא רק השיטים העתיקים אלא גם צמחים האופייניים למלחה, עדר צבאי הנגב, שמונה 252 פריטים, צבועים, קרקלים, זאבים ועשרות מינים של ציפורים. בבריכות המלח התוחמות את השמורה ניתן לראות להקות של ציפורי פלמינגו. בדרום השמורה נמצאים מספר ריכוזים של דקלי דום מצריים, עצים נדירים מאד באזור שהפכו לסמל. למרבית המזל, דליפת הנפט לא הגיעה אליהם.

"עצי השיטים העתיקים האלו הם כמו לוויתנים נדירים, כשאחד מהם מת, אין לו תחליף", אומר טלבי. "יש לנו כ-400 עצים כאלו בשטח, ומתחת לחלק מהם יש עכשיו שלוליות נפט שאין לנו דרך להגיע אליהן למרות שניסינו לחפור בעדינות סביב השורשים. כל עץ כזה מקיים מערכת אקולוגית שלמה, הם מספקים מזון ונוזלים לשאר שוכני השמורה, למשל לצבאים שאינם נוהגים לשתות מים. אנחנו מבצעים עכשיו מעקב אחרי המצב שלהם. הצבאים שלנו צולעים, מוכתמים בנפט. אין לנו שום דרך לנקות אותם. אם נלכוד אותם הם עלולים לחטוף התקף לב ולמות. וככה הם נודדים, מבועתים לחלוטין ממה שקורה בשמורה, תחומים מצפון בעבודות על שדה התעופה וסובלים מהרעש ומכניסת כלי הרכב הכבדים לשמורה, אנחנו מנסים למנוע מהם להגיע לכביש. הם מפחדים וזה נורא לראות. הנפט שזרם הטביע גם אלפי חרקים וזוחלים קטנים שהם חלק אינטגרלי מהמערכת האקולוגית בשמורה, לעולם לא נדע עד כמה גדול הנזק הזה".

מה קורה כשיש גשם?

"בזמן שחלף מאז הדליפה בוצעו פעולות מניעה רבות, כולל הקמת סכרים ומאגרים ופרישת צינורות במפרץ כדי ללכוד את כתמי הנפט. סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס, שנכנס לתפקידו לפני שבוע בלבד בעקבות פיזור הממשלה, הורה להגביה את סוללות הסכרים שנבנו בשמורה והצליחו למנוע את התפשטות הזיהום למפרץ אילת במהלך הגשם האחרון. אבל לא ברור אם הגשם יועיל או יזיק. כרגע הגשם גורם לנו לחזור שוב לנקודת ההתחלה - הוא ממלא שוב את בריכות האגירה שהקמנו ואנחנו נדרשים שוב להכניס כלים כבדים כדי לשאוב את הנפט המעורב במים, וזה שוב הורס את תוואי השטח".

החשש מהגעת הזיהום למפרץ אילת לא בהכרח מוצדקת, אומרים אנשי המשרד להגנת הסביבה.


"אליהם מצטרף גם נועם משי, מי שהיה עד לפני מספר שנים הממונה על האכיפה במחוז אילת מטעם רשות שמורות הטבע והגנים והיום אחראי על מחוז יהודה ושומרון. "במפרץ אילת ובבריכת המגן הותקנו במהלך השנים אמצעי הגנה וספיגה משמעותיים, שמאפשרים חסימה וניקוי של דליפה כזו בדרך שלא תסכן את המפרץ ואת שונית האלמוגים", אומר משי, שהגיע לשמורה לסייע. "במקרה של שיטפון אדיר ייתכן שהחסמים האלו לא יועילו אבל במקרה של גשם רגיל, ייתכן שזה דווקא יסייע לנקות את השמורה".

הלילה יורד על השמורה אבל הפקחים מסרבים לעזוב. הם מנצלים כל דקה של אור לניקיון וניטור מצב בעלי החיים והצמחים בשמורה. גם מחר יתחילו את היום בחפ"ק. אומנם מעל 90% מהנפט הגולמי שנשפך כאן כבר נשאבו ונוקו, אבל הנזק קשה לצפייה. אין כאן בעלי חיים שקועים בנפט שיעוררו מודעות לממדי האסון. רק קורמורן אחד בתוך כתם נפט, וצופית מתה בשלולית נפט. 

בזמן שהתקשורת מנסה להפנות זרקור לגבי התנהלותה של קצא"א, טלבי מתעקש להשאיר את הפוקוס בעין עברונה. "זו לא גחמה של משוגעים לסביבה", הוא אומר. "הציבור צריך להבין שמדובר בשמורה ייחודית שמאפשרת לחוות את הטבע המדברי, שיש בה תגליות ארכיאולוגיות נדירות, ועצים ובעלי חיים שלא ניתן לראות במקום אחר בישראל. לא ניקינו עדיין את השמורה, לא שיקמנו אותה. אנחנו עדיין בתחילת הדרך. למרות הכל, אני אופטימי, אני מקווה ומאמין שהטבע יצליח לשקם את עצמו, ואנחנו כאן כדי לסייע".

מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "במסגרת עבודות הקמת שדה התעופה בתמנע, קצא"א התבקשה לבצע עבודות להסטת קטע קו 42 מאילת לאשקלון באזור בו אמור לקום שדה התעופה. עקב מה שנראה כתקלה טכנית שסיבותיה עדיין אינן ברורות אירעה הדליפה בקו. בעת האירוע התקבלה במערכת בקרת הדליפות של החברה התרעת דליפה וניתנה פקודת מידית לסגירת המגופים שתוחמים את קטע הקו. המגופים נסגרו ובודדו את הקטע שדלף משאר תכולת הצינור. בעקבות סגירת המגופים הזרימה נעצרה אולם חלק מכמות הדלק שהייתה כלואה בין המגופים בקטע הפגוע דלף. לאור התגובה המהירה של עובדי החברה ומערכות הבקרה החדישות בהן היא מצוידת נמנע אירוע בהיקף גדול יותר.


"החברה דיווחה לכל הגורמים הרלוונטיים על פי הנדרש ובזמן אמת ופעלה על פי התרגולות ונהלי החירום מרגע התרחשות התקלה. החברה משקיעה משאבים רבים בתחזוקה מונעת הכוללת בין היתר טיפול יזום ושיפוץ קווים בהתאם לתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. כמו כן, החברה משקיעה משאבים רבים בהצטיידות במערכות המתקדמות ביותר בעולם בכל הקשור לתפעול ואחזקת קווים. החברה מנהלת מערך חירום המצויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים ומחזיקה צוותי תגובה מיומנים ומתורגלים למתן תגובה מקצועית ומהירה לאירועי חירום. מרגע הדליפה, פועלת החברה מסביב לשעון בתיאום עם נציגי המשרד להגנת הסביבה ועם נציגי רשות הטבע והגנים, לשאיבת הדלף ולפינוי הקרקע המזוהמת.


"בפעולות השאיבה שבוצעו נשאבה מרבית כמות הדלף. על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, פועלת החברה כעת לטיפול בקרקע המזוהמת ולהשבת המצב לקדמותו. קצא"א מהווה את שער האנרגיה של מדינת ישראל, מפעילה מאות קילומטרים של קווים שמשמשים את משק האנרגיה ומספקת את רוב התזקיקים במדינת ישראל לבתי הזיקוק וגורמים נוספים. פעילותה חיונית לתפקוד המשק והיא עושה עבודתה באופן אמין ויעיל במשך עשרות שנים. החברה אינה מקלה ראש באירוע ובתוצאותיו, מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו".