"כן אבא ואמא, אני אטפל בו כל הזמן".
מוכר לכם המשפט הזה? מדובר במשפט שנאמר פעם אחת בלבד ואז מתמוסס כאילו היה קליפת ביצה בכוס קולה.
גם אם לא ידעתם, הכנסת כלב למשפחה תורמת גם לבריאות הגופנית ולא רק הנפשית. מחקרים הוכיחו שכשיש כלב במשפחה לחץ הדם יורד בכ-10%, מחלות לב ב-8%, כולסטרול ב-10%, ומחלות כלליות ב-8%.
לדעתי כשיש חתול בבית לא רק שיש האחוזים הם בעליה ולא בירידה, אלא גם מתגלות מחלות חדשות שנגרמות מאחזקת חתול, אבל את זה רק אני חושב. כבר הבנתם שאני איש של כלבים?
חוץ מהאושר, הכיפיות ועוד נושאים פסיכולוגיים חיוביים שכלב מביא למשפחה, גם ידוע שילדים בעלי מגע לא מווסת (כלומר ילדים שנוגעים חזק מדי או לא מספיק חזק) יכולים לווסת את יכולת המגע שלהם דרך ליטוף יומיומי בכלב. הכלב מעביר לילד פידבק מיידי לגבי הליטוף.
הבעיה מתחילה כשהכלב מגיע הביתה. לאחר כמה ימים ההורים מבינים שכל נושא הטיפול נופל עליהם. יש כאלו שאוהבים את זה, אבל יש כאלו שממש לא והתוצאות של מצב כזה לא תמיד נעימות לכלב או למשפחה.
לכן מומלץ לעשות הכנה לפני הגעת הכלב למשפחה. ההכנה המדוברת היא בעצם יצירת חוזה מול הילדים.
שמישהו יטפל בו. צילום: SXC
חוזה מול הילדים?
כן, חוזה מול הילדים. נייר אמיתי עם מילים, מספרים, כל מיני "להלן הכלב" ו"אי לכך ובהתאם לזאת" ושאר מונחים משפטיים.
כמו לפני חופה או סגירת חוזה של מיליונים, יושבים עם הילדים סביב שולחן, מקריאים את החוזה ונותנים להם לחתום. החוזה כולל כללים והתנהגות בטיפול ואחריות על הכלב.
כמובן שהעדיפות היא להחליט יחד עם הילדים על תחומי האחריות והתפקידים לפני שמכינים את החוזה, אך אתם ההורים מכירים את הילדים שלכם ולכן אתם תחליטו אם תחליטו יחד או פשוט תפילו עליהם את החוזה שאתם קבעתם.
הנושאים הכלולים בחוזה צריכים להיות;
סדר "המוצאים". מי מוציא את הכלב לסיבוב במשך היום (עדיף שכל אחד מבני המשפחה ישתתף בסבב ההוצאה).
אורך ואיכות הסיבובים. התחמנים שבינינו יצאו עם הכלב ויחזרו לאחר דקה במקרה הטוב, או שישבו בנקודה אחת וישחקו בטלפון כשהכלב יושב ומחכה ללא מעש.
סבב האכלה ושתיה. מי מאכיל וממלא מים. מי מנקה את הכלים של הכלב. ומי מנקה כשהכלב החליט שגם הרצפה, ברדיוס חמישה מטרים, גם רוצה לאכול.
פינוק יומי. (זה לא חובה, אבל זה טוב לילדים) מתי כל אחד מבני המשפחה חייב לשחק עם הכלב.
כשחוזה כזה והטקס סביבו מתקיימים עוד לפני הגעת הכלב, זה ישדר לילדים רצינות ואחריות. אחריות על בן משפחה נוסף שאין לזלזל בו ובכלל – הקפדה על אחריות ועל העובדה שאפשר לסמוך עליהם שזה טוב לכל מצב.
במקביל לחוזה, כדאי גם להתחיל ללמד את הילדים נושאים באילוף וחינוך כלבים כדי שיהיה להם מעניין ומה לעשות עם הכלב. זה טוב שיש לידלים הצלחה בעבודה שלהם עם הכלב ולכן תרגילי אילוף לכלב זה פיתרון טוב. אנחנו לא רוצים שהילדים יתיאשו אחרי חודש.
אז תקנו / תורידו / תלוו ספר על אילוף כלבים.
ילדים שאוהבים ומתעניינים בכלבים מראים יותר אחריות לגבי הכלב מאשר ילדים ש"הפילו" עליהם כלב, במיוחד אם זה קרה ללא הכנה או הסבר מסודר של מה שהולך להגיע.
תסלחו לנו על ההשוואה, אבל זה אמור להתנהל כאילו היה מדובר באח או אחות חדשים שמגיעים למשפחה.
מסבירים לילדים בצורה רגועה ונעימה שהולך להיות שינוי כלשהו במשפחה. ההבדל בין אח או אחות חדשים לבין כלב חדש הוא שבמקרה של הכלב, הילד יכול להיות ההורה והאחראי עליו מה שיעזור לו בתחושת האחריות.
חשוב לדעת שלילדים עד גיל 8 בערך יהיה יותר קשה להתמודד עם כלבים מבחינת האחריות והטיפול. לכן, אם אתם מתכננים להביא כלב ולשתף אחריות וטיפול עם שאר בני המשפחה, חכו עד שהילדים יהיו בני 8. כי לפני זה כל האחריות והטיפול יפלו עליכם.
בהצלחה, ויום משפחה שמח.
את הטיפ והרעיון נתן בשמחה טל שלוש, מנהל מרכז הכלב והאדם ומאלף בכיר, מחבר הספר המצליח 'ללכת על ארבע', בעל מעל עשר שנות ותק בתחום הכלבים ואנשים.