כן, בעולם של פוליטיקלי קורקט, חייבים להפוך את זה ליום המשפחה. אבל עיזרו לנו ילדים לגלות; למי באמת מגיע היום הזה?
למה יום המשפחה הוא יום קורקטי? כי 'יום האם' הוא יום מכליל מאוד ובאותו זמן יום מפלה מאוד.
מצד אחד לא רק לאימהות מגיע יום מיוחד, יש גברים שהם מטפלים בהכול, דואגים להכול ומשלמים על הכול. ונכון שיש אימהות שמזניחות את הילדים, מכות את הילדים ומה לא. נכון שיש אימהות שמרוויחות הרבה יותר מהגבר, ונכון שיש נשים שמצליחות ליהנות מסיפוק עצמי בקריירה ומלהיות אמא באותו זמן ונכון ונכון ונכון, אבל מה לעשות, בתוך כל המיקס הזה של הפמיניזם, שוביניזם, "אנחנו בשנת 2016", שוויון, נשים טייסות, גברים מנקים... אמא זה משהו אחר.
בסופו של דבר כולם מבינים שמדובר ביום הילולה לתפקיד האמא במשפחה, גם אם את התפקיד ממלא גבר. מדובר בעוד יום בו, תחת הכותרת של יום המשפחה, מוצאים באופן מחשיד מתנות נשיות בלבד.
תקראו לזה יום האגוז מוסקט מבחינתנו הגברים. לנו זה ממש לא משנה כי גם ככה, כמו את שאר החגיגות בשנה, גם את התאריך הזה אנחנו שוכחים. מזל שיש את הגברים האלה בפייסבוק ובוואטסאפ שמזכירים לנו לקנות משהו ש"חשבנו עליו לבד" בדרך הביתה.
למרות שלפני כמה שבועות יצא מחקר שבעיטה לאשכים כואבת כנראה כמו לידה (אמיתי לגמרי, צפו בסרטון בסוף הכתבה), עדיין יש מקום של כבוד לאמא שמצליחה בזמן קצר לארגן הרבה. גבר אולי מביא את רוב הכסף הביתה (סטטיסטית!! אל תירו בי) כדי שלילדים יהיה מה לאכול וללבוש, אבל האמא הופכת את המבנה הזה מבלוקים ובטון מ-House ל-Home .
כולנו יודעים מה קורה כשהאבא מלביש את הילדים לגן או לבית הספר, נכון?
כולנו יודעים מה קורה כשאבא חולה, לעומת מה שקורה כשאמא חולה, נכון?
אז בבקשה, מנהיגי דעה בחברה הישראלית, אנא החזירו עטרה ליושנה והפכו את היום הזה ליום האם.
מצד שני צריך גם שהנשים יבינו – אנחנו אוהבים אתכן, אנחנו יודעים שקשה לכן ולמרות זאת אתן מצליחות. אנחנו יודעים את כל זה, אבל אנחנו גברים.
גברים חושבים בקו ישר. העובדה ששכחנו תאריך לא אומרת שזה לא חשוב לנו, זה רק אומר שזה לא הפרויקט שהמוח שלנו אמור לטפל בו כרגע.
כל מה שגבר צריך זה תזכורת. מספיק לנו בבוקר לקבל הודעה "תזכור שיום האם היום"... סליחה... "תזכור שיום המשפחה היום, ואני האמא" ואנחנו כבר נסתדר. אל תבחנו אותנו ב"האם הוא יזכור או לא", כי אנחנו לא נזכור.
אז יום המשפחה שמח לכן, אימהות יקרות!