הוועדה לזכויות הילד, בראשותה של ח"כ יפעת שאשא-ביטון, קיימה היום דיון בנושא המזון המסופק בצהרונים ובתוכנית ההזנה במוסדות חינוך. שאשא-ביטון פתחה את הדיון ואמרה: "המטרה של כולנו היא אחת, שהמזון שמקבלים הילדים במוסדות החינוך יהיה איכותי, בריא, מזין ובטח לא כזה שעשוי לפגוע בבריאות. צריך להרחיב את הפיקוח גם לצהרונים. בתפיסה שלי, כל מוסד חינוכי אחראי על ביטחונם ושלומם של הילדים ואחראי גם על המזון שמגיע לפה שלהם. מספיק להסתובב בכיתות ובתי הספר ולראות מאות מנות נזרקות לפח. מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים אותו לא נכון."
ח"כ רחל עזריה: "הציבור רוצה לדעת מה הילדים אוכלים. הילדים שלנו צורכים את הארוחה החמה העיקרית שלהם במסגרות החינוכיות, בזמן שאנחנו עובדים עד מאוחר. לצערנו, ברוב המקרים המזון אינו מכיל את המרכיבים ההכרחיים לילד בשלבים אלו של התפתחותו. בירושלים אומנם נעשתה עבודה יסודית בנושא, אבל צריכה להיות סטנדרטיזציה בכל הארץ".
ח"כ מאיר כהן, שהיה הראשון להעלות את הנושא לסדר היום, אמר: "יש ילדים במערכת החינוך שזאת הארוחה החמה היחידה שהם אוכלים. במקומות שאין פיקוח, אוכל נזרק ויש תחושה של ניכור. אין סנקציות משמעותיות כנגד המפירים".
נציגי משרד החינוך אמרו מנגד כי "רמת הפיקוח שלנו מאוד אדוקה. הספקים יודעים שמי שעושה תקלה, חוטף קנס. זה קורה, הספקים מתיישרים ויש גם ספקים שאנחנו מוציאים מהמאגר".
נציגי משרד הבריאות טענו כי "אוכל יכול להיות גם בריא וגם טעים, אבל חשוב להכניס חינוך תזונתי למסגרות. אי אפשר לשנות הרגלי אכילה, והפיקוח בצהרונים צריך להיות לא של משרד החינוך, אלא של משרד הבריאות".
נציגי משרד הכלכלה סיפרו ש"צירפנו לנוהל הצהרונים אישור של התפריט על ידי תזונאית מוסמכת. יש פיקוח, אבל הוא לא מספיק. יש 2500 צהרונים עם 16 מפקחים שאמורים לפקח גם על מעונות".
נציגת המרכז השלטון המקומי אמרה "אנו מוכנים לבחון ביחד עם משרדי החינוך, משרד הבריאות וההורים הקמה של מטבחים עירוניים מרכזיים שיהיו מותאמים לתקן". נציגה מעריית ירושלים סיפרה על מהפיכה שהתבצעה בעיר בנושא ההזנה, שהלכה לכיוון אוכל בריא. "זה היה פיילוט והוא הצליח בגדול", אמרה אחת האמהות בוועדה, "הורדנו שמן, מלח, עברנו לדגנים מלאים ונוכחנו לדעת שזה עובד. כל המערכת בירושלים עברה לתפריט בריא, והכל תלוי באיך מתווכים את האוכל".
סגן ראש עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ', הוסיף: "אנחנו עדיין עדים לתלונות של ילדים שאינם אוכלים או סובלים מכאבי בטן. יש לבחון את קו האספקה וזמן האספקה של המנות, את הביקורת בגנים עצמם ואת הרחבת מספר הספקים כדי ליצור תחרותיות".
נציגי פורום וועדי ההורים שהגיעו לדיון הוסיפו כי "חשוב שיהיה להורים מקום גם בבחירת הקייטרינג והפיקוח בהמשך. ההורים מעדיפים לראות את משרד הבריאות מפקח על האוכל ולא את משרד החינוך".
את הישיבה חתם נער בן 15 מבית הספר 'נופים' במגדל העמק: "המנות מגיעות לא מבושלות וילדים לא רוצים לאכול (הילד חשף בשלב זה שתי תמונות של עוף לא מבושל בפני יו"ר הועדה). לפעמים אנחנו אפילו לא מצליחים לפתוח את החמגשיות והרטבים נוזלים ממנה למנה. רק מהתבוננות במזון ילדים לא רוצים לאכול אותו. המון מנות נזרקות לפח כשהן עוד סגורות עם הניילון".
ח"כ שאשא-ביטון סיכמה את הועדה ואמרה: "כמו שפתחתי את הישיבה ואמרתי – כל מוסד חינוכי שמטפל בילדים, יש לו אחריות על הילדים ועל כן צריך להרחיב את הפיקוח. אבקש לתת מענה לכל הבעיות האלרגניות של ילדים ובנוסף, יש גם לבחון את הקמתם של מטבחים עירוניים. תנו לילדים לאכול אוכל טעים, ושהכל יהיה במידה. חשוב שגם אנחנו ההורים נקפיד על מידתיות. אנחנו לא מנהלים שיח של התנזרות ורוצים שילדים יטעמו מהכל"