ששון: "ניצחתי את עצמי", סמדג'ה: "לא פורש, צריך זמן לנוח"

ביום שישי האחרון זכה הג'ודוקא אורי ששון במדליית ארד, והביא כבוד רב ושמחה גדולה למדינה, כשהפך לישראלי השני שעלה על הפודיום באולימפיאדת ריו 2016, אחרי זכייתה של הישראלית ירדן ג'רבי. הבוקר (ראשון), סיפר ששון על החגיגות בעקבות ההישג ועל התוכניות להמשך, ואף התייחס לקרב מול יריבו המצרי, שסירב ללחוץ את ידו וזכה לקריאות בוז מהקהל הישראלי והברזילאי. בהמשך עלה לשידור מאמנו, אורן סמג'דה והתייחס להשקעה שנדרשת ממנו בתור מאמן.

"התחושות הן מדהימות בכל הגוף, אני לא מצליח לישון וכל הזמן מקבל הודעות מרגשות ואהבה מהארץ ומהמשפחה. פתאום לראות את ההורים בוכים בסלון ואת האחים נרגשים זה ממלא אותך, נותן לך להרגיש יוצא דופן. נכנסתי להיכל התהילה של הספורטאים בארץ", סיפר ששון. 

"לא צריך להיות חברים הכי טובים כדי לתת כבוד אחד לשני. האולימפיזם בנוי מכבוד, ובעיני לכבד את היריב זה משהו שחונכתי עליו".

 "זה תסריט שכבר קרה כמה פעמים בעבר עם ספורטאים מוסלמים. זה לא הפתיע אותי והתכוננתי לתרחיש הזה, ובאתי לנצח את הקרב. רציתי

ללחוץ את ידו, למרות שהוא לא רצה".

הפחדים שדיברתי עליהם הם רלוונטיים לכל ספורטאי ואדם. לכל אחד יש את החשש להיכשל, וכשמנצחים את הפחדים - מנצחים את עצמך, ככה קיבלתי 

מדליה".

עוד הוסיף ששון על העובדה כי כחלק מפרנסתו, הוא נהג לאמן ילדים: "הג'ודו הוא אמנם ענף מצליח, אך הספורטאים זוכים לחשיפה רק כשמביאים תוצאה בטורניר בינלאומי. עד לנקודה זאת צריך למצוא לבד בסיס כלכלי, וזה כמובן לא נכון מקצועית לאמן, כי אתה מעייף את עצמך". 

"אני ממש מנסה להיהנות מכל ממה שקורה, ומבחנתי החגיגה התחילה. אחזור לארץ להיות עם המשפחה והחברים ואני מאמין שאחר כך אלך להירגע על איזה חוף אקזוטי".

 

אורן סמדג'ה, מאמן נבחרת ישראל בג'ודו, שאף הבטיח בראיון למעריב לפני הנסיעה כי יחזור עם מדליה, עלה בהמשך גם הוא לשידור בגל"צ והתייחס לזכייה של ששון: "אנחנו לא בוחנים רק תוצאה, מסתכלים גם דרך, וזו דרך מדהימה של זכיות". 

"מרגע שנכנסתי לתפקיד המאמן, התחלתי להגיד להם שזכייה היא בהישג יד והיא אפשרית. כל השלושה, גם גולן פולק, כולם מדהימים. היו קשיים עם כל אחד, גם מבחינת התאמת תוכניות וגם מבחינה פסיכולוגית. הייתה לנו דרך מאוד מאתגרת איתו וההכנה היתה יותר מסיבית וממוקדת. לכל אדם יש פחדים וחששות וביום כזה מרוכז שמסכם את כל הקריירה, בטח שיש פחדים. כל ישראל צופה בך ואתה צריך לבוא לידי ביטוי ברגע האמת". 

"היה לו קרב קשה מאוד, אבל נתנו לו כוחות להתמודד".

"לא, אבל אני הולך לנוח ולסדר את המחשבות, כי זה לא פשוט לאמן נבחרת, בייחוד כשמציבים כאלה מטרות. אני עובד ונותן את כל כולי, מאמן אולימפי צריך להיות לפחות בין חצי שנה לעשרה חודשים בחו"ל, אז תבינו באיזו שחיקה אני עובד. הלב שלי כולו בצורה של מגן דוד בצבע כחול לבן, ככה חינכו אותי בבית".