הוועד האולימפי המצרי פתח בחקירה נגד הג'ודוקא אסלאם אל שיהאבי, שסירב ללחוץ את ידו של מדליסט הארד הישראליאורי ששון בתום הקרב ביניהם בסיבוב הראשון באולימפיאדת ריו. על פי הדיווח, במצרים החליטו להזמין את שיהאבי לשימוע על מנת לשמוע את גרסתו לגבי מה שאירע. עוד צוין כי ההחלטה בעניינו תינתן בתוך 48 שעות.



למרות ששיהאבי בן ה-34 לא יתחרה יותר במשחקים האולימפיים, לאחר שהודיע על פרישה, הוועד האולימפי הבינלאומי הזהיר אותו בעקבות התקרית. דובר הוועד האולימפי, מארק אדמס, אמר: "אנחנו נבדוק את המקרה כדי להבין בדיוק מה קרה שם. לפעמים ברגעים מותחים של תחרויות קורים דברים כאלה, אבל בכלליות הרעיון של האולימפיאדה הוא לבנות גשרים בין מדינות ועמים ולא להרוס אותם".



שיהאבי ידוע במצרים כאחד הספורטאים הקיצוניים במשלחת המצרית בדעותיו האנטי ישראליות. לטענת מצרים רבים רק הוראה של נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי אילצה אותו לעלות לקרב. חלק מהמצרים טענו שהוא הפסיד בכוונה במחאה על כך שאילצו אותו לעלות, ואילו אחרים טענו שהוא הביא בושה וכלימה למדינה שהצליחה לנצח את ישראל במלחמת יום הכיפורים המפורסמת.



נשיא הוועד האולימפי המצרי, הישאם אל חאטב, אמר כי "היינו חייבים לעלות לקרב הזה ולנסות לייצג את מצרים בצורה הכי מכובדת. קיווינו לניצחון כדי להשיג מדליה עבור מצרים ולא חשבנו לרגע מי הספורטאי שממול. אל שיהאבי היה מרוכז רק בניצחון. מדובר רק בקרב ג'ודו בתחרות חשובה וההחלטה לא ללחוץ את היד לישראלי היתה פרטית ולא הורינו לו לעשות זאת".



שיהאבי נשאל לאחר הקרב אם היה לוחץ יד ליריב בעל אזרחות או דת אחרת במידה והיה מתמודד מולו, אך הוא סירב לענות לשאלות אלו. 



"שיחק לידיה של ישראל"
 

בעולם הערבי נשמע גינוי נרחב להתנהגותו של שיהאבי בטענה כי התנהג בצורה לא ספורטיבית. הפובליציסט המצרי וואאל קנדיל כתב בחשבון הפייסבוק שלו כי "הדבר הגרוע מהתבוסה הספורטיבית היא התבוסה המוסרית".



המגיב המצרי קארים טהה כתב: "כל יום הם גוברים עלינו בזירה המדינית, הכלכלית, החינוכית וגם במלחמה, ואנחנו הפכנו את אסלאם לנושא הדגל". ואילו מגיב אחר כתב: "הישראלי הופיע לא רק כמנצח אלא גם כאיש שלום, בעוד ששיהאבי המצרי הופיע לא רק כמובס אלא גם מתנגד לשלום". פעילים אחרים כתבו שמדובר בהתנהלות גזענית שבאה מתוך בורות, ומשחקת לידיה של ישראל בזירה הבינלאומית.



היו כאלה שכינו את התנהלותו של שיהאבי כצביעות. "אתה צבוע, שכן מדינתך הכירה במדינת ישראל ואתה הסכמת להתמודד מול הישראלי. רק אחרי שהביס אותך תבוסה גדולה סירבת ללחוץ לו יד. מספיק עם ההונאה", כתב אחד מהם.



"הישראלים מקדימים אותנו באלפי שנים"
 

ואילו פעיל מצרי נוסף כתב, כי "השיח הזה על המצרי והישראלי גרם לי מועקה, שכן הישראלים הוכיחו לנו שהם מקדימים אותנו באלפי שנים וכי השיח על והתרבות המצרית בת 7,000 השנים צריך להסתיים".



כדורגלן העבר המצרי המפורסם, אחמד מידו, ששיחק בין היתר באייאקס ובליגה האנגלית, פירגן לג'ודוקא וגם מתח עליו ביקורת: "אני מבין את הלחץ שהיה על שיהאבי, אבל הוא לא היה צריך לעשות זאת. הוא התנהג בצורה לא ספורטיבית ופספס הזדמנות להראות את הכוח של הספורטאי המצרי".


"ייכנס להיסטוריה של הספורט המצרי כאחד הגדולים"


מנגד, היו כאלה שבירכו את שיהאבי על מעשיו. העיתונאית אניה אל אפנדי, כתבה לשיהאבי: "זכותך לא ללחוץ את ידו של הישראלי שכבש את אדמת אחיך בפלסטין והרג את בני מולדתך במלחמת 73. אני גאה בך, בנה של מצרים".



פרופסור למדעי המדינה, עבדל חאלק עבדולה צייץ: "כל הכבוד שלא לחץ לו יד לציוני הזה". ואיל אחד הגולשים כתב: "אסלאם הוא ג'ודאי מוביל ומוכר במצרים, אבל מהיום הוא ייכנס להיסטוריה של הספורט המצרי כאחד הגדולים". גולש אחר העלה את התמונה, האשים את ששון בפרובוקציה מכוונת וכתב: "אל שיהאבי התעלם מהמלכודת המלוכלכת".



מוחמד אגתי מהפורום ל"אלטרנטיבה" במצרים אמר כי "העובדה שספורטאי מצרי התחרה נגד ישראלי היא בשום אופן לא אות וסימן שיש התקרבות ונורמליזציה בין המדינות. אסור להעמיס על ספורטאי בודד ומסכן את כל הסכסוך של שנים בינינו לציונים. ניצחון או הפסד".



גם תגובות משעשעות נכתבו על התקרית: חאלד מונתסר צייץ בטוייטר: "ארדואן לא לחץ יד לפרס בדאבוס והג'ודוקא לא לחץ יד ליריבו הישראלי בריו. אנחנו חגגנו את התנהגות שניהם כאשר לראשון התייחסנו כאילו כבש את מכה ואל השני כאילו את חייבר (מקום מושבם של היהודים בתקופת האסלאם הראשונה בחצי האי ערב-י"ע).



ואילו מגיב אחר בחר להתייחס לקרב עצמו: "אם עמדת במרפסת ועישנת סיגריה בציפייה למפגש בין שיהאבי לששון, אז רציתי להודיע לך כי הקרב נגמר לפני שסיימת את הסיגריה".