גדי דבירי ביקר בפסטיבל הבירה בפראג וטוען שלא משנה אם אתם חובבי בירה, או מאלה שטוענים שלאגר היא בירה משעממת, הפסטיבל הזה הוא בשבילכם...
בשבועות האחרונים ניטש ויכוח לגבי תרבות הבירה בארץ. במסגרת אותו הוויכוח היו כאלה שחילקו את עולם שותי הבירה לשני מחנות: שותי הלאגר המסחרי העני בטעם, והבירגיקס - אוהבי בירות האייל העשירות בטעמים, למשנתם. יש לי הרבה מה להגיד על הקביעה הזו, אבל בואו נשאיר זאת לפעם אחרת... בירות בהירות, זהובות וכהות, חלשות וחזקות, ומבחר מרשים ביותר, של בירות אייל מתוצרת מבשלות בוטיק צ'כיות... אם נלך על פי משנה זו הרי צ'כיה היא גן-עדן לחובבי הלאגרים. עשרות סוגים של בירה לאגר נמזגים בבתי הבירה - ואני לא מדבר רק על בירות תאגידי הענק, אלא גם בירות של מבשלות קטנות יחסית, שמן הסתם הן נפוצות פחות. במסגרת המגמה הכלל עולמית של התפתחות מבשלות בוטיק המחפשות טעמי וסגנונות בירה ייחודים, גם בצ'כיה ניתן לראות כניסה של מבשלות שכאלה לשוק הבירה, אך עדיין הלאגר הוא הנפוץ יותר. אם אתם רוצים לדגום עושר רב זה, חודש מאי בפראג הוא הזמן המתאים. מדי שנה במהלך חודש מאי מתקיים בפראג פסטיבל הבירה של צ'כיה. הפסטיבל, החוגג את שנתו השמינית, מתקיים בשולי מרכז העיר, מצדו השני של הנהר, בפארק לטנסקה. במשך 17 ימי הפסטיבל ניתן ליהנות מכ-150 סוגי בירה מתוצרת מבשלות קטנות וגדולות יותר, אך כמעט ולא תמצאו בירות של תאגידי הענק. מה שכן - תמצאו כאן מבחר ענק של בירות לאגר: בהירות, זהובות וכהות, חלשות וחזקות, ומבחר קצת קטן יותר, אך מרשים ביותר, של בירות אייל מתוצרת מבשלות בוטיק צ'כיות. והכל תחת קורת גג אחת. רוח הפסטיבל מזכירה מאוד את אווירת האוקטוברפסט של בוואריה - השכנה ממערב. כ- 4,000 מ"ר של אוהלים ענקיים המאוכלסים בספסלים ושולחנות ארוכים עליהם יושבים אלפי אנשים, ששותים בירה ועושים שמח. ההבדל הוא בגודל, שכן האוקטוברפסט גדול פי כמה, גם במבחר הבירות. באוקטוברפסט רשאיות למזוג בירה רק מבשלות הממוקמות בעיר מינכן, ואילו בפראג מוזגות כל המבשלות הצ'כיות באשר הן, דבר שמביא את מספר מותגי הבירה שנמזגים לקרוב ל-150. במתחם הפסטיבל אוהלי ענק ובהם כ-4000 מקומות ישיבה המיועדים לאורחים. האוהל המרכזי מוקדש לנותני החסות לפסטיבל, מבשלת "קרושוביצה", שבישלה לכבוד האירוע בירה מיוחדת, ולחברת קייטרינג בשם "גולם". באוהל זה מארחים, מדי ערב, הרכבי מוזיקה, תקליטנים והופעות מוזיקה מגוונות, החל מג'אז, דרך רגאיי וכלה במוזיקה עכשווית. לצד האוהל המרכזי ישנם עוד מספר אוהלים המכילים עשרות ברזי בירה ודוכני אוכל שונים. הכניסה לפסטיבל היא בתשלום לא גבוה, מחירי הבירות נעים סביב 12 שקל לליטר(!), ואת כל הרכישות מבצעים על-ידי כרטיס נטען מיוחד אותו יכולים לרכוש במקום מבקרי הפסטיבל. הדבר שהרשים אותי במיוחד הוא מגוון הלאגרים הענקי שהציעו המבשלות: לאגרים בהירים וכהים, מרירים יותר ומרירים פחות, עם טעם שולט של כשות או טעם מאלטי, ואפילו אחד בצבע ירוק שלמרבה הפליאה היה מעולה. זה מזכיר לי סיפור על חבר שביקר בפראג ובכה לי שבכל פאב יש חמישה ברזים - אך כולם לאגרים וזה משעמם. לטעמי, מבחר הלאגרים אינו משעמם ואפילו מאוד מעניין. כל בירה שטעמתי בפסטיבל היתה שונה מחברתה, חלקן בניואנסים קטנים וחלקן בצורה ממש מודגשת. אז לא משנה אם אתם חובבי בירה או מאלה שטוענים שלאגר היא בירה משעממת, פסטיבל הבירה של פראג הוא המקום בשבילכם. עבור חלק אחד כדי לטעום מגוון בירות, ועבור החלק השני - בשביל להבין שהם טועים...