שמוליק וולברג בעקבות אהבות ישנות. פרויקט "שפריץ קטן לקיץ" נמשך

בתרבות הצרפתית יש את הביטוי "חפש את האישה". בתרבות האשכנזית שלנו שמעתי פעם את המשפט "מאחורי כל גבר מצליח עומדת פולנייה מופתעת". כל זה נאמר כי מאחורי ההצלחה של הרבה משקאות חשובים נמצאות נשים בין אם פועלן היה מודע ובין אם הן רק שימשו קטליזטור עקיף, ומבלי שידעו, גרמו למשקה לנסוק ולהפוך למותג הכרחי ורצוי על מדף המשקאות שלנו. אחד הסיפורים הוא של זמרת האופרה לינה קווליירי.

1069277_678215738872338_1148415517_n
1069277_678215738872338_1148415517_n
הגברת קווליירי, שפעלה בסוף המאה ה19 ועד לתחילת המאה ה-20, יותר משנרשמה בהיסטוריה כזמרת אופרה גדולה נודעה הרבה בזכות יופי יוצא דופן. יופי זה משך הרבה מחזרים וגם אמנים שרצו להנציח את פניה המיוחדות. אחד שהתאהב בה ללא תקנה היה דויד קמפארי, כן בנו הצעיר של ג'וזפה, האיש שרקח את המשקה במחצית השנייה של המאה ה-19 והגיש אותו בשני בתי הקפה בבעלותו במילנו. לא נכנס יותר מידי להיסטוריה ולרזי הייצור, רק נספר שבעוד שדויד חלם על הפצת המשקה באופן גלובלי, אביו השמרן התעקש לחלום בקטן ולהפיץ אותו ברדיוסים קטנים בתוך איטליה. אז מה חלקה של זמרת האופרה? ובכן היא עמדה לצאת למסע הופעות ברחבי העולם, תחילה באירופה ולסיום בניו יורק. דויד המאוהב החליט להתלוות אליה למסע הארוך בתירוץ רומנטי אך זמם במקביל לפתוח משרדי הפצה במקומות שיגיע. ההפתעה הראשונה הייתה בצרפת כי למרות התחרות העקובה מדם בין האפרטיפים הצרפתים לאיטלקים, המשקה התקבל באהדה. הגרנד פינלה של המסע היה בניו יורק שם התקבל המשקה בהתלהבות ע"י השתיינים של החברה הגבוהה שם והשאר היסטוריה. תודה לך לינה. ואיפה נקודה היהודית אתם שואלים? נו אז חייבים לנכס לנו משהו. המשקה החל את דרכו כמשקה שקוף שלא משך מאוד את העין. ג'וזפה ודויד החליטו לצבוע אותו בעזרת צבע אדום המופק מתולעי שני מיובשות. מאוחר יותר כדי להרוויח את השתיין היהודי, צבעו את המשקה באמצעים צמחוניים יותר תחת פיקוח של הרב של מילנו, הרב גרליק ששמו מונצח על התווית. התנאי היה כמובן שכבוד הרב ידע את ההרכב החומרים במשקה אבל לא את היחס בין המרכיבים. את הנוסחה המלאה יודעים שניים בלבד, נינו של ג'וזפה והמסטר דיסטילר. קמפארי עומד בראש קבוצה ייחודית של מעט בקבוקים שהשם הוא גם המשקה, גם המותג וגם החברה. הוא מתערבב נהדר וכולנו מכירים את הקוקטייל שבעיני הוא אולטימטיבי, נגרוני כמובן. מכיוון שצוות הסנהדרינק מטיף בימים אלה של קיץ לשפריצים מרעננים הנה לכם קולר מבוסס על נגרוני: כותשים בשייקר שורש ג'ינג'ר ומוסיפים 20 קמפארי, 20 ג'ין ו-20 ורמוט אדום. מנערים היטב ומסננים להייבול מלא בקרח. משלימים עד הסוף בג'ינג'ר אייל, מערבבים קלות ומקשטים בפלח או סליל קליפת תפוז.