איך שלא נסתכל על זה, תודו שקשה להתעלם ממתקפת הסיידרים שפשטה על העיר. נכון, הם מכילים רק אחוז קטן של אלכוהול, אבל היי - אלכוהול זה אנחנו. מועצת סנהדרינק התכנסה לטעימת סיידרים. ויש גם שתי זוכות...
דוד הירשפלדמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
איך שלא נסתכל על זה, תודו שקשה להתעלם ממתקפת הסיידרים שפשטה על העיר. נכון, הם מכילים רק אחוז קטן של אלכוהול, אבל היי - אלכוהול זה אנחנו. מועצת סנהדרינק התכנסה לטעימת סיידרים. ויש גם שתי זוכות...
בא לי תפוח. או שלושים כאלו דחוסים לבקבוק. זה היה בסיפור של ארתור קונן דויל שלראשונה שמעתי על פרי שתסס והפך לכוהל והפך מאכל לכלבים אחוזי טירוף. מגיל צעיר הוקסמתי מהרעיון והייתי מפנטז כל הפירות במקרר כתוססים ומקווה לסאטלה, אלא שאז עדיין לא ידעתי איך נראית תסיסה.
שניים מהסיידרים שטעמנו הצליחו להרשים אותנו יותר מהשאר... (צילומים: יח"צ) שניים מהסיידרים שטעמנו הצליחו להרשים אותנו יותר מהשאר... (צילומים: יח"צ)
זה לגמרי לא נדיר שחברי המועצה יושבים להשוות בין מוצרים דומים בשוק. הרי זוהי מטרתנו הראשונה. לטעום, אבל זה כן נדיר שחלק גדול נרתם לטעום משקה שהוא רק 5-12 אחוז אלכוהול מוגז ובהגדרתו הראשונית מתוק ותוסס. זה כאילו חברי סנהדרינק ישפטו בתחרות הקובה ליברה השנתית.
בשנים האחרונות, עם ריבוי המשקאות המגיעים לישראל, מגיעים גם סיידרים. לצערי, מרבית הסיידרים הקיימים בשוק הם לרוב עבשים, יבשים וממש לא פירותיים. מרבית מחברי שאוהבים סיידרים, מעדיפים לרוב את הסיידר מאגסים, וכמה שיותר עבש יותר טוב...
אני אישית אוהב את הסיידר כמו אז כשהייתי ילד. "אאוטסיידר" היה המשקה הראשון שלי מהז׳אנר. ואהבתי אותו. זה היה הארגז האחרון בעולם לדעתי. הוא ישב על מדף בבית-הקפה הראשון שעבדתי בו ותמיד היו רק שלושה בקבוקים בקירור. לקח לי 24 שבועות לסיים את כל הארגז. כל שישי הייתי לוקח בקבוק אחד בסוף המשמרת ושותה על הברזלים מחוץ למסעדה.
היום, בטעימה העיוורת של מועצת סנהדרינק, בטח לא אזהה אותו - אבל אני זוכר את המתיקות המוגזמת בחך העליון ובאותו הזמן את הרגשת היובש בדפנות הלחי הפנימית. וזה בדיוק גם מה שאני מחפש.
סומרסבי
ריח מתוק וחלק ממש כמו בשוק איכרים שהתפוחים באמת בעלי ריח. טעמו מתוק ועדין. תפוחי ביותר. ממש משקה לכל מי שבירה לא מתאימה לו. אלו שאוהבים מרירות ובכלל בירות מגרמניה – היזהרו, אבל את הצד של המתיקות הנכונה קיבלתי כאן.
סיידאפקט 4
ריח די עבש. לא מתוק, לא יבש ולא חמוץ. מעין באמצע. אבל בצורה מפתיעה הוא כן נותן הרגשה של סיידר עם כל הסקאנקיות המפורסמת.
סיידאפקט 6
ריח מתוק ופירותי, אבל רגוע ולא נוכח עד הסוף. חמיצות גדולה יחסית, יובש והרגשה שמנונית ללא מתיקות. קצת סקאנקיות שקושרת אותו לאחיו החלש יותר. דרינק לבחורה יותר מבינה.
באסטרס 6.6
ריח עבש ופירותי שמתפתח לריח תעשייתי שמשתלט. מזכיר טעם של גרבר. מרגיש מתוק מבחינת הטקסטורה אבל טעמו חמוץ. יש יובש וגם הרגשה של בירה טובה.
מגנרס אגסים
ריח מאוזן ופשוט. פחות פירותי. מרגיש כמו חיקוי של בירה לילדות שכיף לשתות. טעם של אגס לא נוכח. דרינק לקיץ חם. מתוק, מאוזן ומוגז.
סטרונגבואו
ריח תפוחים מוזכר רחוק. כאילו מישהו שתל ניואנס של תפוח. טעם תפוחי מאוד אבל לא עמוק שעובר יחסית מהר. מרגיש כמו טעם שהוסיפו אבל בסיום החוויה נשאר מעין יובש בלחי ויש עקצוץ של פרי שנשאר.
מגנרס תפוח
ריח נעים ומאוזן. לא בדיוק פירותי ולא עבש. טעם יבש חמוץ, לא מתוק, טיפה תפוחי אבל יותר סיידרי. מרגיש שזה משקה בטעם סיידר תפוח.
בושה
ריח עבש מדי. כמו שמריחי הגבינות אוהבים. נטול פירות בריח ובטעם, וכל קשר לתפוח הוא מקרי ביותר.
סאוונה דריי
אולי אהבה חדשה. הרגשה יבשה. ריח מתוק. חוזק במשקה. טעם תפוחי לא מבוטל אבל גם לא מעורר בחילה. בקבוק שכיף להחזיק ומשקה שכיף לשתות.
לסיכום: את המשקה שאני זוכר כבר אין להשיג, ואם אנסה לערבב את אלו שעמדו לפני - בטח אעשה יותר רע מטוב. אולי אם אטעם היום אאוטסיידר גם הוא יאכזב אותי. ובכל זאת שניים מהסיידרים שטעמנו - סטרונגבואו וסומרסבי - הצליחו להרשים חברי מועצת סנהדרינק יותר מהשאר, ואפילו נכנסו לרפרטואר המפואר של המקרר שלי.
