בר שירה, האיש והאימפריאל, משרטט את מסלול הפיכתו של הברמן למיקסולוג ומסיים בפניית-פרסה מפתיעה. בסוף יש גם גמל משוגע...
בר שירהמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
בר שירה, האיש והאימפריאל, משרטט את מסלול הפיכתו של הברמן למיקסולוג ומסיים בפניית-פרסה מפתיעה. בסוף יש גם גמל משוגע...
כדי לספר את הסיפור הזה מההתחלה, אתם צריכים לחזור אתי משהו כמו 15 שנים לאחור, אל תחילת שנות האלפיים, אל הימים הראשונים של המילניום. סצנת המועדונים המפורסמת של תל-אביב מתחילה לדעוך, ובמקומה מרימה את ראשה סצנת הברים והמסעדות. מדובר בימים יפים לענף האלכוהול: אנשים שלא שתו יותר מדי לפני כן, יוצאים, מבלים ומגלים את תענוגות השתייה...
הנה, מצאנו את ההגדרה העצמית, הם יישארו ברמנים ואנחנו נהיה מיקסולוגים... (צילומים: בן יוסטר, יח"צ) "הנה, מצאנו את ההגדרה העצמית, הם יישארו ברמנים ואנחנו נהיה מיקסולוגים..." (צילומים: בן יוסטר, יח"צ)
באותן שנים המשקאות שהברמנים שותים הם ג'יימסון ובושמילס, וסטולי קריסטל היא הוודקה של מביני העניין. הפיג'לינג והרדבול מגיעים לשוק ואיתם גם סגנון חדש, מהיר יותר ותרבותי פחות. לעבוד בבר באותן השנים היה נחשב מעט פחות מלהיות די.ג'יי, רק עם כסף טוב יותר, תהילה, סקס מזדמן, רוק'נרול ושתייה חופשית. התקופה הזו מביאה לשוק קונספט חדש, בר-מסעדה, כשבמסעדות כמו אונמי, טפאו, ננוצ'קה, הקופי בר, הבראסרי וברברלה מתחילה להתפתח ולהתעצב סצנת בר ראויה.
במקביל, מקומות כמו השסק והמישמיש בעקבותיו, לילינבלום 22 והגורקי מניחים את היסודות לברים איכותיים יותר. כמעט בו-זמנית הולך וקורם עור וגידים גל חדש של ברים, המגה-ברים שהם למעשה גלגול חדש של המועדונים. שם הרדבול הוא המלך והוודקה המלכה. כתשובה להם תצוץ תופעה חדשה נוספת: הברים השכונתיים, ובהם בירה מקומית וצ'ייסרים של עראק ייתפסו את מקומם של הוודקה והרדבול.
בתוך כל הבלגאן הזה מתחילים לבלוט כמה פיגורות, חבר'ה שרואים במה שהם עושים קצת יותר מכסף קל, עבודה זמנית וסקס. הם אשכרה מתעניינים בנוזל שהם מוזגים ללקוחות שלהם, חוקרים, מחפשים את ההיסטוריה, חושבים כיצד להפוך את הבר מאחוריו הם עובדים ליותר מעניין, יעיל ורווחי. רוצים לארח, לספר סיפור, לתת שירות מעולה ולקבל לקוחות חוזרים, ובמקביל לטפח את הצד היצירתי שבוער בהם, לערבב ולרקוח משקאות.
חברות האלכוהול ובתי-הספר לברמנים מגיבים גם הם, תחרויות כמו זו של ה-IBA, או של מותגים כמו פינלנדיה, מציבות את הברמנים המובילים ראש בראש ועל הדרך עוזרות לטפח יצירתיות, שיתופי פעולה, היכרויות והבנה שהתחום מורכב קצת יותר ממזיגה של בירה או וודקה-רדבול. באותם הימים, אנחנו, ברמנים שמנסים לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר, שרואים בעבודתם יותר מקצוע ופחות עבודה זמנית, משתדלים למצוא דרך לבדל את עצמנו מ"מוזג המשקאות" הממוצע, שמודד הצלחה בטיפים לשעה ובכמות הפתקים עם מספרי הטלפון בערב.
בר שירה - אווירה - צלם בן יוסטרפתאום, תוך כדי חפירות במתכוני קוקטיילים קלאסיים בספרים וברשת, מגיח מונח חדש שמתקשר לעולם שלנו, MIXOLOGIST, ובעברית: מיקסולוג. אנחנו קופצים על המונח כמוצאי שלל רב: הנה, מצאנו את ההגדרה העצמית, הם יישארו ברמנים ואנחנו נהיה מיקסולוגים - עם יוקרה מקצועית, קריירה וטייטל שנשמע כמו מונח אקדמי. במשך שנים, תוך כדי שאנחנו מותחים את גבולות המקצוע, מניחים לבנה על לבנה בבניית התוכן והכבוד למקצוע, המשכנו לדבוק במונח הכה מפואר – מיקסולוגים, לא מוזגים וודקה-רדבול ובירה מהחבית אלא רוקחים, יוצרים משקשקים ומערבבים. אנחנו מגדירים מחדש את חווית הלקוח בבר, ממש כמו בניו יורק ובלונדון.
השנים חולפות והמקצוע אכן משתנה, בתחילת הדרך לקחה טפאו את כתר מלכת הקוקטיילים ורוב הברמנים הרציניים מצאו בה את ביתם. אותם הברמנים המשיכו לפתח עוד ברי-מסעדות מוצלחים וטובים לזמנם. אבל נקודת המפנה המשמעותית התרחשה רק כשנפתח ה-223, שנתן מחדש את הרספקט למקצוע, הפעם בפורמט בר (ולא מסעדה) עם תפריט קוקטילים מעוצב ועשיר וברמנים במדים מעומלנים וייחודיים. מספר שנים לאחר מכן פתחנו את האימפריאל והמהפך הפך למהפכה אמיתית. הופ הופ - עוד ברי-קוקטיילים נפתחים ועוד מסעדות מתחילות להתגאות בתפריטי קוקטיילים לצד תפריטי השף.
אבל משהו קרה למיקסולוגים: הם התרכזו יותר מדי בלהיות מיקסולוגים ושכחו קצת מה זה להיות ברמנים. אם לומר את האמת, אז עם תחיית המקצוע וקידום המונח מיקסולוג צעד אחד קדימה למרכז הבמה, מצאו במיקסולוגיה את מקומם כאלו שעד אז לא היה להם מקום מאחורי הבר, כאלו שהאורחים הפריעו להם לרקוח יצירות מופת, או מי שפשוט לא הבינו שהאורח לא מזלזל בהם כשהוא מבקש בירה, לפעמים פשוט בא לו בירה, אבל להם הוא לא בא טוב.
ולפעמים גם אנחנו שגינו בכך. מסתבר שגם במאבק צודק יש נפגעים חפים מפשע ולפעמים גם אנחנו התנשאנו מעל אורחינו מתוך מחשבה שאנחנו יודעים טוב יותר ושאם רק יקשיבו לנו - החוויה שלהם תהיה טובה בהרבה. עם העלייה בקרנם, קיבלו ברי-הקוקטיילים והמיקסולוגים דחיפה תקשורתית חשובה. התקשורת שגילתה את המונח "מיקסולוג" , החלה לדחוף אותו בכל מקום, כמעט תמיד עם נימה קלה של גיחוך, כי הרי מה לברמן פשוט שכל ייעודו הוא למזוג משקאות ולמונח מפוצץ כל-כך? אז בין לבין, ולאחר שנים של מאבק - עם המון תשוקה, רצון ושקידה, אני חושב שהגיע הזמן להכריז: הניתוח הצליח, החולה מת.
היום, ברוב המקומות, ברמן לא נתפס רק כמקצוע זמני. אפשר כבר להגיד לאמא שזו העבודה האמיתית שלך ובוודאי שאפשר לפתח קריירה בתחום. תחרויות הברמנים עלו בכמה וכמה רמות וכעת מדובר בתחרויות חובקות עולם כמו 'וורלד קלאס' או 'בקארדי לגאסי' שמשקיעות הון בטיפוח ושימור דורות העתיד, כשברמנים (מיקסולוגים) כמונו זוכים להיות מוטסים חדשות לבקרים למדינות אקזוטיות ברחבי העולם.
אבל אנחנו, הברמנים, לשעבר מיקסולוגים, רוצים להגיד שלום ולהיפרד מהמונח המפוצץ. המהפכה אותה התחלנו הוכתרה בהצלחה ואנחנו רוצים לחזור להיות ברמנים, אלו שעושים לכם כיף, מארחים אתכם בלב חפץ ודואגים לכם ללילה מגניב. אם רק תבטחו בנו אנחנו נדאג להשתמש בידע והיכולת שלנו לרקוח לכם דרינק שיעיף לכם את הגג.
כל הפנים והשמותבר שירה - אווירה א - צלם בן יוסטראז קצת רספקט למחוללי המהפכה: ניתן וראוי לחלק את אושיות-הבר לכמה דורות, כשכל דור גידל ויצר את הדור שאחריו. היו כמובן ברמנים עוד לפני כן, אבל עבורי דור הדינוזאורים מתחיל עם סטפן ועופר מהגודבר ולילינבלום 22 שהוציאו את ספר הקוקטיילים הראשון, מיכה אדמתי ואדי ניומן מאונמי וטפאו, שתחת ידיהם הכשירו כמעט את כל הדורות שבאו אחריהם, שמוליק וולברג בפיקאסו, טל גרובר מהסטולי ושמש מהקופי בר ולאחר מכן הבראסרי.
התקופה שבאה אחריהם מביאה איתה את יובל בראשי מהשסק והמישמיש (בר הקוקטיילים הראשון בתל-אביב שהקדים את זמנו בהרבה), גל יניב מהגורקי, אסף אבוטבול מבאר-שבע ועמית לביד מהאסקובר. הדור הבא כבר הביא אתו רוח של שינוי אמיתי עם אריאל לייזגולד, מוש בודניק, עדי קייזרמן, ליבי מיכאל, עמית גלעד, אבי קאשי, עומר בורשטיין ואולי גם כותב שורות אלה...
הדורות הבאים גדלים כבר לאור המהפכה וכוללים את שותפיי לאימפריאל: גלעד ליבנת ודרור אלתרוביץ', את דיויד מונטפיורי, נדב אביעם, ניסו מוגרבי, דויד קלינצ'ב ויותם שילה. מאחר שאני בטח אזכר בעוד כמה שמות חשובים אחרי שהכתבה הזו תראה אור (ומאחר שגם מיקסולוגים/ברמנים שותים בעצמם לפעמים...) אז אני מתנצל מראש בפני כל מי שמגיע לו להיכלל ברשימה המפוארת הזאת וששכחתי להזכיר את שמו. הדור שהגיע אחרינו, נולד כבר לעולם חדש ומתוקן וצריך להחליט בעצמו: ברמן או מיקסולוג... עתיד המקצוע כבר נתון לגמרי בידיהם הטובות.
כדי שלא נסיים את השיחה הארוכה הזאת בלי דרינק, קבלו קוקטייל קטן של ברמנים. לא צריך בשבילו גרגירי מלח מההימלאיה או וויסקי שניתן למצוא טיפות ממנו מעבר להרי החושך... זהו דרינק קל, פשוט ומהיר שניתן להכין בכל בר, בית-קפה או מועדון, אבל אני מאמין שהוא גם מכיל חלק ממורכבות הטעם של מה שאהבנו כל-כך לכנות בשם "מיקסולוגיה".
קוקטייל 'הגמל המשוגע'בקארדי לבן - בקבוקמה צריך?
45 מ"ל בקארדי לבן
30 מ"ל מרטיני רוסו
30 מ"ל מיץ ליים (גם לימון ילך אם אין ליים)
20 מ"ל מי סוכר (ביחס של 1:1)
90 מ"ל בירת לאגר בהירה
מה עושים?
מוזגים את כל המרכיבים ישירות לכוס 350 מ"ל עם קרח, נותנים לכל העסק ערבוב קל ומקשטים בקליפת לימון.
https://vimeo.com/152393980
