ברק רום קפץ למועדון הפסאז' באלנבי כדי לראות מקרוב את קרב הברמנים בגמר תחרות 'ביפיטר מיקסלונדון'. אחרי לא מעט ג'ין, החיים נראים לו סרט...
ברק רוםמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
ברק רום קפץ למועדון הפסאז' באלנבי כדי לראות מקרוב את קרב הברמנים בגמר תחרות 'ביפיטר מיקסלונדון'. אחרי לא מעט ג'ין, החיים נראים לו סרט...
אני יורד במדרגות לתוך מועדון הפסאז' באלנבי. השעה היא שעת צהריים הומה ברחוב. אנשים בדרך לעבודה, עובדים או חוזרים מהעבודה, או אם נהיה מדויקים, מדובר על תל-אביב – אף אחד לא עובד כאן. כבר במדרגה ה-10 אני רואה מדבקה ועליה כתוב המשפט הלונדוני המפורסם "Mind the gap" ואני מבין שנכנסתי לאירוע הגמר של 'ביפיטר מיקסלונדון' מספר 6, כשהפעם התמה היא לונדון כפי שהיא מוצגת בסרטים.
בכלל נראה שג'ין ביפיטר וטוניק הוא פרטנר מצוין לכמעט כל דבר מוזר שתוכלו לחשוב עליו, בין אם מדובר על המר, המתוק או המלוח. ושלא נשכח חריף... (צלם: אורי כרמי) נראה שג'ין טוניק הוא פרטנר מצוין כמעט לכל דבר, בין אם מדובר במר, מתוק או מלוח... (צילומים: אורי כרמי)
מדובר על תחרות שנתית שזו הפעם השישית שהיא מתקיימת, והפעם השלישית בישראל, כאשר המנצח זוכה להשתתף בגמר העולמי. אורח הכבוד של התחרות היה סבסטיאן המילטון מאדג', שגריר ביפיטר העולמי. שמישהו יגיד לי איפה השגרירות ואיך לעזאזל משיגים דרכון.
אני נכנס לתוך המועדון ולרגע חושב שאני בסרט על לונדון. על הקיר מוצגים קטעים משלל סרטים, ממול הטלפון הציבורי האדום המפורסם ואפילו מישהו מחופש לשוטר לונדוני עובר בין האנשים ולוגם מדי פעם ג'ין וטוניק, אפילו שהוא בתפקיד. אפרופו ג'ין וטוניק, גם אני לגמתי כמה כאלה והטוויסט שלהם היה מלפפון וגם שמיר.
5 דקות התהילה
ביפיטראני לא חובב גדול של שמיר, אבל אני מוכרח להודות שזה בהחלט מרענן את המשקה, ובכלל נראה שג'ין טוניק הוא פרטנר מצוין לכמעט כל דבר מוזר שתוכלו לחשוב עליו, בין אם מדובר על המר, המתוק או המלוח (ושלא נשכח חריף!). לאירוע המושקע הגעתי גם רעב וגם לזה דאגו כאן וכמיטב המסורת הבריטית היה כמובן פיש אנד צ'יפס נהדר שממש סגר לי את הפינה. אז אחרי ששתיתי וגם דאגתי לרפד את הקיבה שלי, הייתי מוכן לתחילת התחרות.
הברמנים המתחרים הגיעו ממספר ברים נחשבים בעיר: 223, ג'אספר עם שלושה מועמדים, אימפריאל ופרנץ' 57. כולם היו צריכים לייצר את קוקטייל הג'ין הטוב ביותר והכי חשוב - הוא היה צריך להיות מושפע מסרט לונדוני, למשל: נוטניג היל, סנאץ', רוקנרולה, נאום המלך וכמובן - ג'יימס בונד. לברמנים קיבלו 5 דקות בלבד להכנת הקוקטייל שלהם והיה מאוד יפה לראות את החברים שלהם באים לפרגן ואת הקהל מעודד במחיאות כפיים וקריאות את הברמן החביב עליהם כאילו היה איזה רוק סטאר. למעשה, בעידן המיקסולוגיה, הם אכן סוג של רוקסטארז.
מחלוצי המיקסולוגיה בעיר
ביפיטרעל המוזיקה ניצב די ג'יי שהשמיע שירים ומוזיקה שמאפיינת את לונדון, אבל החלק הבאמת מעניין היה הסקסופוניסט שאילתר על המוזיקה של הדי ג'יי. זה הוסיף המון. אני בינתיים המשכתי לי לשתות בצהרי היום. מתענג לי על ג'ין וטוניק שרדפו ג'ין וטוניק עד שבערך גמרתי להם את הבר, או לפחות את השמיר.
האירוע היה מאורגן להפליא ואכן ראו שהיתה כאן מלאכת מחשבת בכל מה שקשור לעיצוב המקום והאווירה, אלא שהתחרות לקחה יותר מדי זמן. אולי היה כדאי לתת לכמה ברמנים ביחד לעבוד ובכך לבצע פחות סבבים. זה היה טיפה מהדק את האירוע וגם קריאות העידוד היו נשמעות חזק יותר ומגוון יותר.
בסופו של דבר כל המתמודדים היו בנים, למעט מור קורל שייצגה את הבר 223 שידוע בהשקעתו הרבה בקוקטיילים ואולי אף היה מחלוצי המיקסולוגיה בעיר. לא מפתיע שאותה מור אף זכתה ותשתתף באירוע הגמר שייערך בלונדון בפברואר 2017. הקוקטייל שהכינה נקרא The travel bookshop martini והוא מושפע מהסרט 'נוטינג היל'. הסרט בעיניי לא משהו, אבל הקוקטייל אמור להיות מצוין. אז מזל טוב למור וכמובן שלא ניפרד לפני שניתן את המתכון.
מה עושים? מקציפים בשייקר, בניעור יבש (ללא קרח), או בעזרת מוט הקצפה, את כל המרכיבים. מנערים שוב עם קרח, מסננים סינון כפול לכוס 'קופ' מקוררת. משפריצים זסט של קליפת לימון מלמעלה, ומפזרים אבקת סוכר מתובלת. מקשטים בפרח אכיל ומגישים.
