יאיר גת על מכבי 7.9 ועל הימים בהם בירה ישראלית הלכה נהדר עם גופיות לבנות ואבטיחים על המרפסת...
בצפון, בדרום ובמרכז - כל הארץ מבשלות-מבשלות. במכלי תסיסה בני עשרות אלפי ליטרים ובמכלי פלסטיק קטנטנים, תוססות להן הרבה מאוד בירות ישראליות, שנראה כי פרט לכמה מקצוענים אף אחד לא יכול באמת לספור, לתייג או לזכור. סיסמאות כמו 'השמפניה של הדור החדש', ו'מכבי - בירה בינלאומית' תמכו בתדמית העילאית של הלאגר (צילום: יח"צ) כשהתחלתי לרכוש את הבירה שלי בעצמי, בתחילת שנות השמונים, המצב היה מעט שונה. בשוק, כמו שאני זוכר אותו, שלטו אז שלושה מותגי לאגר ישראליים: נשר, גולדסטאר ומכבי. נשר הבירה התעשייתית הראשונה שיוצרה בישראל, הלכה נהדר עם גופיות לבנות ואבטיחים על המרפסת - גיבורת מעמד הפועלים הוותיקים, לפחות אלה שהיה להם פנקס אדום בכיס, גולדסטאר שהושקה בשנת 1950 ונחשבה לעממית ומחוספסת - בירה של גברים, ומכבי - מכבי היתה האליטיסטית. מימיה הראשונים בשנת 1968, מותגה מכבי כמוצר פרמיום. הבירה יוצרה בסגנון פילזנר וזכתה בארבע מדליות זהב בתחרויות בינלאומיות. מדליות שמצאו את דרכן אל התוויות לצד סיסמאות כמו 'השמפניה של הדור החדש', ו'מכבי - בירה בינלאומית' ותמכו בתדמית העילאית של הלאגר החביבה. בשנת 2009 החליטו קברניטי טמפו לנער את המותג הוותיק, הנוסחה שונתה בשיתוף פעולה עם המומחים של היינקן, התווית התעדכנה ומסעות הפרסום של מכבי, הפכו לכאלה מהסוג שמדברים עליו בכנסי השראה של גוגל. השינויים הללו עוררו סוג של תנועת מלקחיים. מכיוון אחד התקרבו אליה חובבי הפילזנר הוותיקים שתמיד חשבו שגולדסטאר היא בירה מתוקה מדי לטעמם, כשמצד שני, נעו לכיוונה השתיינים הצעירים - אלה שלא תתפוס אותם שותים את הבירה שאבא שלהם אוהב. בתוך שנתיים, כך מספרים, הכפילה מכבי את המכירות שלה בברים ובמועדונים פי שניים ואת מספר הברזים שלה ברחבי הארץ פי ארבע. גבירותיי ורבותי, זה עוד לא מהפך, אבל אין ספק שמדובר בהישג ראוי ועל הישגים כאלה צריך לשמור בכל הכח. כדי לשמור על ההישגים, בארץ שכולה מבשלות-מבשלות, גם מותגי בירה וותיקים חייבים להתחדש ולהפתיע, והשקה של מהדורות מיוחדות הן דרך מעולה לעשות את זה. בסוף שנת 2014 הכריזה מכבי על המהדורה המיוחדת שלה - לאגר בעוצמה של 7.9 אחוזי אלכוהול, כמעט שלושה אחוז יותר ממכבי המקורית. בייצור הבירה נעשה שימוש בכמות מקסימלית של לתת, שמשמעותה יותר סוכר ויותר אלכוהול ובשמרים הקלאסיים של הבירה האם. התוצאה היא בירה זהובה, עם נוכחות מודגשת של ריחות לתת, מרירות עדינה וגוף מאסיבי בהשוואה לזה של בירת האם. אישית, אני מעדיף את הלאגרים שלי קלילים יותר, אבל זה לא אומר שלא נהניתי ממנה. מחיר מומלץ למארז של שישה בקבוקים: 39 שקל