הבירולוג גדי דבירי קופץ ראש לתוך החבית הכי תוססת בגזרת האלכוהול ועושה לכם קצת סדר בראש וגם בסגנונות הבירה השונים. והפעם: בירת חיטה בלגית…

הכפר הבלגי הוגארדן היה ידוע בסגנון בירת חיטה בלגית - בירת החיטה הבהירה שלו, מאז ימי הביניים המוקדמים. האגדה מספרת כי בשנת 1445 גילו נזירים את המתכון לבישול בירת החיטה הלבנה המיוחדת לאזור. הבירה הזאת היתה כה פופולארית בקרב הציבור עד כי בנקודת השיא היו כ-30 מבשלות בכפר הקטן.

בירת חיטה בלגית מתאפיינת במרירות נמוכה ובניחוחות פלפל ותפוז... (צילומים: יח"צ, Tijmen van dobbenburgh. freeimages.comm)
בירת חיטה בלגית מתאפיינת במרירות נמוכה ובניחוחות פלפל ותפוז... (צילומים: יח"צ, Tijmen van dobbenburgh. freeimages.comm)
מרירות נמוכה וניחוחות של פלפל ותפוז... (צילומים: יח"צ, Tijmen van dobbenburgh. freeimages.comm)

אך הפופולאריות הגואה של הלאגרים הבהירים שהיוו תחליף לבירת החיטה הלבנה, והמשברים הכלכליים שלא פסחו גם על אזור זה בעקבות שתי מלחמות העולם ההרסניות, הביאו לסיומו של תור הזהב באותה העיירה הבלגית הקטנה ובסביבות שנת 1957 נסגרה מבשלת הבירה האחרונה שפעלה בעיירה.

הוגארדן
הוגארדן

עשר שנים מאוחר יותר, חלבן בשם פייר סליס, שמאוד חסר לו סגנון הבירה המקומי אותו אהב, החליט לעשות מעשה ולהחיות את הסגנון. סליס, בעזרתו הפיננסית של אביו ובסיועו המקצועי של מבשל בירה בדימוס, הקים בחוותו מבשלת בירה קטנה בה בישל את אותו סגנון בירת חיטה לבנה. למבשלה הוא קרא The Cloister, או כפי שהיא ידועה בשמה הפלמי The Kluis, והבירה נקראה הוגארדן.

הצלחתה של ההחייאה נראתה היטב גם בכמויות הבירה הגדולות אותן "נאלצה" המבשלה לייצר עקב היקף הביקוש בשוק, כשבפועל מדובר על גידול של 200% בין שנת 1966 לשנת 1985. לאור הגידול בכמויות הייצור, רכש אדון סליס בשנת 1980, מפעל לייצור משקאות קלים בשם 'הוגארדיה' אותו הפך למבשלה.

בירה הלאן דה בריסל
בירה הלאן דה בריסל

בשנת 1985 התרחשה שריפה גדולה שהרסה חלק נרחב מהמבשלה, ועל-מנת לשקם את נזקיה נדרשה השקעה כספית גדולה מאוד. את המימון לפרויקט סיפקה ענקית הבירה Interbrew, או כפי שנקראת כיום AB-Inbev. כעבור שנתיים רכשה Interbrew את השליטה במבשלה ופייר סליס עבר לארצות-הברית, פתח שם מבשלה בה בישל את אותה בירת חיטה לבנה. כיום מיוצרת בירת ההוגארדן על-ידי תאגיד AB-Inbev ומיובאת לארץ על-ידי קרלסברג.

בירת חיטה בסגנון בלגי היא בירה בהירה מאוד שצבעה צהוב קש מעונן. בבישול הבירה משתמשים, בנוסף ללתת השעורה, גם בגרעיני חיטה לא מולתתים וטעמה המיוחד מגיע גם מתיבול של קליפות תפוז קורסאו מרירות, או תפוז מתוק, וזרעי כוסברה. הבירה היא חמוצה/מתוקה ומתאפיינת במרירות נמוכה ובניחוחות פלפל ותפוז.

בירה ללה
בירה ללה

בניגוד לבירת החיטה הגרמנית, טעמי הציפורן, המגיעים מתסיסת השמרים, הם חלשים מאוד, כאשר טעמי התבלין מגיעים פחות מהתסיסה ויותר מתוספות התיבול. בירת החיטה הבלגית היא הבירה האולטימטיבית לימות הקיץ החמים ומשמשת כבת לוויה מעולה לסלטים, מאכלים אסיאתיים ופרגיות בגריל.

בארץ ניתן להשיג מספר מותגי בירות חיטה בסגנון בלגי, הפופולאריים שבהם: 'הוגארדן', 'סיינט ברנרדוס', 'בלאנש דה בריסל' ו'בלו מון', ולצדם גם מספר מותגים מתוצרת מבשלות מקומיות: בירה 'ללה', 'דנסינג קאמל' וגם הגירסה העונתית שלהם עם האתרוגים.

 

סגנון: בירת חיטה בלגית / Witbier צבע: צהוב קש אלכוהול: 4.5% עד 5.5% מרירות: נמוכה גיזוז: גבוה סוג שמרים: אייל טעמים: חמיצות הדרית מתובלת, מעט בננה טמפרטורת הגשה: 4 עד 7 מעלות הגשה: בדרך כלל שותים בירת חיטה בלגית בכוס "דלי", אך משתמשים גם בכוסות בית חיטה קלאסיות