גרון יבש: מצב מפלס האלכוהול

דו"ח חדש של חברת מחקרי השוק IWSR מגלה כי בשנת 2016 נרשמה ירידה בצריכת האלכוהול, וזאת בקצב מהיר יותר מאשר בעבר. אז מה נסגר - העולם הפסיק לשתות או מה?

חברת IWSR מחקרי שוק (International Wine and Spirits Record), שמרכזה בלונדון, עוקבת ומנתחת את שוק המשקאות האלכוהוליים מזה 40 שנה. מאגר המידע של החברה מתבסס על ריכוז נתונים שנתי באמצעות פגישות אישיות עם חברות מ-118 מדינות ואיסוף נתונים נוספים ממאות חברות אחרות. החברה מנתחת מגמות כלליות בשוק, כמו גם נתונים עסקיים הקשורים למדינות ספציפיות, למותגים מסוימים ולקטגוריות שונות של משקאות האלכוהול. IWSR מגדירה חמש קטגוריות של משקאות אלכוהוליים: בירה (שהיא הקטגוריה הגדולה ביותר מבחינת נפח), יינות (מבעבעים ולא-מבעבעים), משקאות חריפים, סיידר ומשקאות מעורבים, שהם כל אותם משקאות מוכנים ("משקאות אנרגיה" ואחרים), המבוססים על מאלט, אלכוהול או יין.

לפי נתוני IWSR, בשנת 2016 התכווץ השוק הגלובלי למשקאות אלכוהוליים בשיעור של 1.3% לעומת התכווצות של 0.3% בלבד שנרשמה בחמש השנים הקודמות. ניתוח מגמות השוק מראה כי התכווצות זו נבעה משילוב של ירידה גדולה מאוד בצריכת בירה, ירידה בצריכת סיידר, גידול איטי של צריכת משקאות חריפים ומשקאות מעורבים ויציבות יחסית בצריכת יינות.

ירידת הצריכה של בירה בכל העולם הואצה בשנת 2016 ועמדה על 1.8% לעומת השיעור הקודם של 0.6%. מגמה גלובלית זו משקפת שינויי צריכה בשלושת שוקי הבירה המרכזיים של העולם: סין (ירידה של 4.2%), ברזיל (5.3%) ורוסיה (7.8%). בשוק האמריקני נרשמה ירידה משמעותית בצריכת המותגים המקומיים (באדוויזר, Coors Light, באד לייט ומילר לייט), לעומת עלייה בצריכת המותגים המקסיקניים, ובראשם קורונה.

שינויים בהרגלי הצריחה

גם צריכת סיידר ירדה ב-2016 (בשיעור של 1.5%), לאחר שנים של גידול יציב ומרשים. לפי נתוני הדו"ח, הירידה העיקרית בצריכת הסיידר נרשמה בשוק הדרום-אפריקני ובשוק האמריקני, שבו היתה בשנה זו צניחה דו-ספרתית של 15.2% לעומת עלייה מרשימה ויציבה בשנים הקודמות.

צריכת משקאות חריפים, לעומת זאת, דווקא עלתה, אם כי במידה מתונה של 0.3%, כאשר שלושת המובילות היו סין, ארצות-הברית ומקסיקו. נראה, ששיעור העלייה המתון בקטגוריה זו נובע מירידה גדולה בצריכת וודקה - 4.3%, שקשורה לירידה משמעותית של 9.3% ברוסיה, הנותרת עדיין השוק הגדול ביותר בעולם למשקה זה. לעומת זאת, צריכת ג'ין עלתה (3.7%) וכך גם צריכת טקילה (5.2%) ווויסקי (1.7%). צריכת יין, אגב, נותרה כמעט ללא שינוי (ירידה בשיעור של 0.1%), כשיינות מבעבעים רשמו עלייה של 1.8% ואילו יינות בלתי מבעבעים ירדו בשיעור של 0.5%. זאת, בדומה למגמה של חמש השנים הקודמות.

נתונים די מבאסים

לשיקולים הכלכליים יש משקל מיוחד במדינות אירופה, שבהן כל שינוי במצב הכלכלי ובתהליכי הצמיחה הלאומיים משפיע, באופן טבעי, גם על רמת הצריכה של המשקאות האלכוהוליים. השפעה נוספת על השוק קשורה למגבלות ייצור של המשקאות. כך, למשל, המחסור המחמיר באגבה, עלול להקטין באופן משמעותי את כושר הייצור של טקילה בשנים הקרובות.

למרות המספרים המבאסים משהו של הדו"ח הנוכחי, IWSR דווקא חוזה התאוששות לשוק הגלובלי, עם תחזית של עלייה כללית בשיעור של 0.8% עד 2021. וויסקי יהיה מנוע הצמיחה המרכזי, עם נפחים שיעלו לפחות ב-650 מיליון ליטר. במהלך חמש השנים הבאות צפויה גם עלייה של 400 מיליון ליטר בצריכת משקאות מעורבים, ועלייה של 200 מיליון ליטר ביינות מבעבעים. עלייה בצריכה מסוימת צפויה גם בתחום של המשקאות המבעבעים ובצריכת בירה בשווקי העולם המתפתח.

זה שעולה, או זה שיורד

מובילות הגידול של השנים הבאות צפויות להיות סין, הודו, ארצות-הברית, תאילנד ובורמה. שתי האחרונות צפויות לחלוק שיעור גידול דומה לזה שיירשם בכל חנויות הדיוטי-פרי בעולם. למרות שהודו ניצבת במקום השני ברשימת הגידול, היא צפויה לרשום את הגידול המוחלט הגדול ביותר, בגלל נקודת ההתחלה הנמוכה שלה.

IWSR מעריכים שהגלובליזציה המואצת של שוקי העולם תביא לגידול בייבוא וייצוא של כל קטגוריות המשקאות לעומת צריכת המשקאות המקומיים. מגמה זו כבר ניכרת בתופעת גידול הצריכה של קורונה המקסיקנית בארצות-הברית לעומת המותגים המקומיים.

הניתוח הגיאוגרפי של IWSR מראה כי שני שווקים מרכזיים יתרמו לגידול בצריכת המשקאות האלכוהוליים - סין ואפריקה (ובמיוחד שוקי תת-סהרה). בסין צפוי להירשם גידול בכל הקטגוריות, ואילו באפריקה צפוי גידול עיקרי בקטגוריית המשקאות החריפים. השוק הצפון-אמריקני צפוי לשמור על יציבות של גידול מתון, למרות הירידה בנפח הצריכה של בירה. באירופה, לעומת זאת, צפויה להירשם ירידה יציבה בצריכה של כל קטגוריות המשקאות בעיקר בשל המצב הכלכלי הבלתי יציב בחלק גדול ממדינות היבשת.

תמיד הפולנים אשמים

בדיקת שוק האלכוהול על-פי רמת התמחור ואיכות המוצרים מעלה כי הגידול בצריכה של השווקים המתפתחים יביא לגידול מהיר ומשמעותי בקצוות - הן בצד של מוצרים זולים יחסית, והן בפלח של מוצרי פרמיום יקרים ואיכותיים, במיוחד בקטגוריות של משקאות חריפים ויינות. הגידול בדרישת השווקים המתפתחים למשקאות פרמיום יביא לעליית מחירים ועלול גם לגרום למגבלות בכושר הייצור ומחסור בהיצע בשווקים שונים.

לסיום הניתוח המלומד מבקשים מחברי הדו"ח להדגיש, כי הנתונים עלולים להיות בלתי מדויקים מסיבות שונות ובהן - ייצור בלתי חוקי והברחה של משקאות האלכוהול. אלו אינם נכללים בנתוני המדינות, ועלולים להטות את הניתוחים כלפי מטה. הדברים בולטים במיוחד במדינות כמו ברזיל, קולומביה, פולין, תאילנד ואינדונזיה.

בישראל, אמנם, אין נתונים מדויקים העשויים לשקף נאמנה ירידה בצריכת משקאות, אך ההנחה הרווחת היא שלמרות העלייה במספר המותגים המיובאים והמיוצרים כאן, הגידול בצריכה הכללית אינו עולה על הגידול באוכלוסייה, כלומר - הצריכה לנפש נמצאת בסטגנציה.