גלית ג'ראפי-דבירי חושבת שהדרך הכי טובה לפתוח את השנה החדשה היא לבקר בפסטיבל בירות כריסמס. אחת שיודעת...
לדעתי אין דרך מוצלחת יותר לסיים שנה מאשר להשתתף בפסטיבל בירה. בעצם, במחשבה שנייה, כל רגע מתאים, אבל אחרי שנה מיוזעת, חמה ודביקה להחריד, מדובר בפיצוי הולם - פסטיבל בירות כריסמס בבלגיה. גם לנו מגיע ליהנות. בירות כריסמס הן נישה מאוד מיוחדת בעולם הבירה. מדובר בבירות שמבושלות במיוחד עבור תקופה זו של השנה, עשירות בטעמים, בעלות גוף כבד מאוד ואחוזי אלכוהול לא מבוטלים. את חלקן לא ניתן למצוא במהלך השנה, ויש אפילו כאלה שקשה מאוד למצוא וצריך לדעת איפה להסתובב והיכן לחפש כדי להתכבד באחת. פסטיבל בירות כריסמס הוא מקום מצוין לכך.
פסטיבל בירות כריסמס בעיר Essen שבבלגיה, אינו אירוע המתאים לבעלי לב חלש, חובבי בירות הלאגר הקלילות ומכורים לשמש, גם הקשוחים שבינינו לא יישארו אדישים. עבורי מדובר היה באושר גדול, החל מהמיקום, האווירה החגיגית וכמובן - היצע הבירות.
הגענו לעיר ברכבת ובתזמון מושלם חיכה שם אוטובוס שהמתין לבאי הפסטיבל ובעלות של 1 אירו, אסף אותנו ועוד רבים אחרים שהמתינו בגרון יבש, אבל בסדר מופתי, והסיע אותנו לפסטיבל. התפאורה היתה מושלמת: טמפרטורה שצנחה מתחת לאפס ושלג - באמת שאי-אפשר היה לבקש משהו יותר יפה ומרהיב מזה.
לגבי המיקום, כבר ביקרתי בפסטיבלי בירה רבים שנערכו במקומות מיוחדים, אבל מעולם לא ביקרתי בפסטיבל שהתקיים באולם ספורט של בית-ספר (!). נראה אתכם משכנעים מישהו בארץ לערוך פסטיבל בירה באולם הספורט של גימנסיה הרצליה, או הריאלי בחיפה...
מרגע השמע הגונג
אז מה בתכל'ס קורה שם? שולחנות ארוכים וסביבם כסאות פלסטיק מסודרים בצפיפות, שמזכירים ערב ליל סדר בקיבוץ. הסיפור מקבל חיזוק נוסף כשלפתע אתה מבחין שכל המסובים אוחזים בהגדה צבעונית, שהיא בעצם חוברת המכילה את תפריט הבירות הנמזגות בפסטיבל והסבר קצר על כל אחת מהן. מסביב נמצאים הדוכנים במראה פשוט ואחיד.
אבל אל תתנו לפשטות הזאת להטעות אתכם, כי כל זה, בעצם, לא חשוב. מרגע השמע הגונג (על אמת...), שמכריז על פתיחת הפסטיבל - עליו אחראית המבשלה הזוכה של שנה שעברה - מתחיל התענוג. מעל 150 בירות שמטריפות את החושים ובלוטות הטעם מוצעות לקהל הרחב לטעימה, עומדות במהותו ובמרכזו של הפסטיבל. לא תפאורה, אין גימיקים וגם בלי מוזיקה והופעות, רק טעימות בירה נטו. וזה, חברים יקרים, הפסטיבל בה' הידיעה, לכל הבירגיקס באשר הם, לכל הטועמים-מתייגים ולכל המתעדים.
כנגד ארבעה בנים
בעצם אפשר להתחיל עם זאת שכבר מכירים, או אולי דווקא עם הבלונדינית, רגע - ומה עם הכהה? בקיצור, דילמה. אבל יש מי שמצא פתרון יצירתי לדילמה הזאת.
המצחיקים: חבר'ה עם 4 קוביות משחק, כל אחד זרק אותן בתורו, כאשר את הבירות הם בחרו לפי המספר שהופיע על הקוביות. הרציניים: אלה שהגיעו עם דפים שהכינו מראש, בהם פירוט של כל הבירות עם הדירוג מלפני שנה, מהפחות טובה ועד הטובה ביותר, מלווה בהסבר מלומד על כל אחת מהן. המחושבים: אלה שהחלו בטעימה על-פי מידת חוזק האלכוהול, מהנמוך לגבוה ביותר. המבולבלים: שגם אני נמנית עליהם – אלה שנסחפים עם הרוח.
מכל מקום, הקו שמנחה את כולם הוא המשפט שמופיע על שלט קטן ליד בירות מסוימות: "When it's gone it's gone". את הבירות האלה לא שותים בשלוק אחד, אלא בישיבה נינוחה, דבר שמזמן היכרויות מעניינות עם השכנים המזדמנים בשולחן הארוך. תוך זמן קצר חולקים כוסות, מייעלים את הטעימה, ופתאום מגלים שההולנדי שמולכם מספק ציוד משרדי לחברה בישראל, והבלגי שלידכם מציע לכם טעימה מצלחת הגבינות שלו.
בירה חמה כבר טעמתם?
אה, עוד דבר מעניין הן הבירות החמות. כן, כן, יש דבר כזה שנקרא בירה חמה. מדובר בבירות שמוחזקות במכלים שומרי חום ומוגשות כמו יין חם. הן רוויות באלכוהול ומיד בהרחה הראשונה מרגישים אותו עוקץ באף, ומבחינים בארומות של שרי ובטעם חזק של יין. זה משקה שבלתי אפשרי לשתות אותו בארץ, אבל כשהטמפרטורה צונחת מתחת לאפס, מדובר במשקה מחייה.
בסופו של יום מקבלים המשתתפים טופס בו הם מתבקשים לדרג את 5 הבירות האהובות עליהם ביותר ולמסור אותו לזוג הסנטות הנחמד בקופה. אין ספק שהם מגלים אמון מעורר הערצה ביכולת הקיבול של המשתתפים ובשיקול דעתם אחרי כל-כך הרבה בירות. אגב, הבירה הזוכה משנה שעברה – 'Stille Nacht' של מבשלת 'Dolle Brouwers', תפתח השנה את הפסטיבל עם השמע הגונג. אכן בחירה ראויה!
Kerstbierfestival - פסטיבל בירות כריסמס
.