ביר אין ג'פאן: בירות יפניות

רותם דרוב חושב שלמרות ההבדל הגדול בין הישראלים ליפנים, לפחות כשמדובר בבירות הטעם שלנו דווקא די דומה...

תחשבו על אומה שרחוקה שנות אור מהישראלים - בהתנהגות, ביעילות, בנימוס. חשבתם יפנים? צדקתם כמובן! אין תרבות הרחוקה יותר מתרבות ה"יהיה בסדר" הישראלית כמו התרבות היפנית. נכון גם האירופאים רחוקים מאוד מאתנו. טוב, אולי חוץ מהספרדים והאיטלקים...

מפתיע, אבל רוב שתייני הבירה היפנים מכיר ואוהב רק סגנון בירה אחד - לאגר בהיר בסגנון פילזנר (צילומים: יח"צ) אבל אתם יודעים, היפנים שוברים כל שיא ומספיק לראות אותם אחרי אירועי קהל המוניים אוספים את האשפה שלהם בשקיות שהביאו מבעוד מועד. אני משער שהישראלים יישבו לנגב חומוס במרינה היפה של ביירות לפני שנלמד לאסוף אחרינו את האשפה גם פה בישראל. אוקיי, למרות הכל קצת החמרתי עם הישראלים, כלומר אתנו. שתי האומות, יפן וישראל, הצליחו להגיע להישגים עצומים לאחר טראומה ענקית במלחמת העולם השנייה - אבל לא נכנס כרגע לנסיבות של כל צד - ולאחר שנים של סוני, קנון, סובארו וימאהה, גם לישראלים כבר כמה עשורים יש מה להציע בתחום הטכנולוגי. למרבה ההפתעה גם בבירות אנחנו די דומים. לשני העמים יש מחסור בהיסטוריית בישול בירה של מאות שנים כמו הגרמנים, הצ'כים והאנגלים למשל, והרוב המכריע של שתייני הבירה מכיר ואוהב רק סגנון אחד - לאגר בהיר בסגנון פילזנר שמבושל סביב 5% אלכוהול. אפילו בהתפתחות המבשלות הקטנות אנחנו די דומים. אם אצלנו נפתחו מבשלות הבוטיק הראשונות לפני עשור, פחות או יותר, ביפן אפשר לציין את שנת 1994 כתאריך מפתח, אז הוסר הפיקוח הממשלתי וכל מי שרצה יכול היה להתחיל לבשל ולייצר בירה בבישול קטן, אך מסחרי. ישנם כמה מותגי בירה ענקיים ביפן ושניים מהם - אסהי וקירין, שולטים ביחד על יותר מ-70% מצריכת הבירות בארץ השמש העולה. החלטתי להתמקד באסהי וקירין הפופולריות ובעצם לנסות לשכנע אתכם שאפשר ואפילו רצוי ללגום בירות יפניות ליד המנגל, או סתם מול משחק כדורגל בטלוויזיה ולא רק כשמזמינים קומבינציית סושי במסעדה...

מבשלת אסהי אמנם הוקמה ב-1889, אבל כשאומרים אסהי מתכוונים ל-Asahi Super Dry - הגרסה היבשה יותר והמתקתקה פחות שהושקה בשנת 1987. השקת הסופר דריי היתה שוס רציני ביפן והפכה את מבשלת אסהי, תוך שנים בודדות בלבד, לאחת החברות המובילות ביפן. הבירה מכילה לתת וכשות כמובן, אך גם תירס ואורז והיא מרגישה בפה רעננה במיוחד וממש פריכה, כמו שמפניה יבשה עם טעמים וארומות שמזכירים סאקי, בגלל השימוש באורז. כשהעניינים יתחילו להיות מזוויעים פה בסביבות יולי-אוגוסט עם טמפרטורות גבוהות ואחוזי לחות רצחניים, היא יכולה לפרגן לכם אתנחתא מרעננת במיוחד. אחותה - האסהי קורונומה, בירה כהה ועשירה עם טעם מעט מתקתק, לצערי עדיין לא מיובאת לארץ.

מבשלת קירין הוקמה בשנת 1885, רק ארבע שנים לפני הקמת מבשלת אסהי. קירין היא סוג של חיה מהמיתולוגיה היפנית שדמותה מופיעה גם על תווית הבירה - גוף של צבי, זנב שור, פרסות סוס, קרן אחת ופרווה במגוון צבעים. קירין מחזיקה בתואר המבשלה היפנית הידועה ביותר בעולם וקירין אישיבן (מס' 1 ביפנית) הוא המותג המוביל של המבשלה. המטבח היפני המוקפד, שלקהל הישראלי נגלה במלוא עוצמתו במטבח הסושי (המטבחים השווים, ולא כל דוכן סושי בקניון...) מתגלם בבירה הזו. המון תשומת לב לפרטים הקטנים ותהליך ייצור ייחודי. אישיבן משוויצה בתהליך בישול אשר נקרא First Press ומבהירה כי בבישול משתמשים רק בתירוש הראשון המתקבל משטיפת חומרי הגלם (ולא משתמשים בו שוב כמו בבירות אחרות). ההליך הזה לא זול, אך יפנים כמו יפנים ילכו רחוק למען האיכות. הלתת שלה מכיל רק שעורה עם כשות צ'כי והתוצאה המתקבלת מאוד זהובה (כמו התווית), קלה לשתייה ומאוד מעודנת, כמו היפנים. בירה אסהי. מחיר מומלץ לבקבוק בן 330 מ"ל: 12-13 שקלבירה קירין. מחיר מומלץ לבקבוק בן 330 מ"ל: 10-12 שקל