אללה ירחמו: אסלם VS אלכוהול

קחו אותנו ברצינות כשאנחנו אומרים שיש מדינות שאתם ממש לא רוצים לשתות בהן אלכוהול. לא כי לא טעים, כי אסור ואללה יסתור...

בגדול, החוק בשבע האמירויות המרכיבות את האיחוד אוסר על צריכת משקאו אלכוהוליים, אבל הוא לא נאכף בכולן במידה שווה. בשרג'ה השמרנית, לדוגמה, לא מומלץ אפילו להריח פקק של משקה. בדובאי המתקדמת זורמים קצת יותר: תושבים ושוהים שאינם מוסלמים רשאים להגיש בקשה לשתיית אלכוהול בבתיהם ובמקומות מורשים, ועשויים לקבל אישור. האחרים יכולים להתפנן על יין ללא אלכוהול שנמכר כאן. יין ספרדי שבו נעשה שימוש בשיטת ואקום גרמנית לשאיבת האלכוהול. באללה שלכם, נו.

החוק לא רק אוסר שתיית אלכוהול על מוסלמים, הוא גם מחמיר יופי עם העבריינים. כמה אנשים שלגמו ונתפסו בפעם השלישית, לגמרי איבדו את האפשרות לעשות את זה בפעם הרביעית. שותים אחרים נידונו לקנסות, למלקות ולמאסר. והקטע עם הערעור לא עבד להם. עם כל זאת, באיראן קיימת תופעה נרחבת – ומתרחבת - של הברחת משקאות לצד זיקוק ביתי, מחתרתי. רשמית, יש שם 200 אלף אלכוהוליסטים. מעשית, כמובן, יותר. אפילו בדיקות ינשוף מבוצעות בכבישי איראן, והן לוכדות כ-3,000 נהגים שתויים בשנה.

גם בבנגלדש אסור לשתות משקות אלכוהוליים, אבל בברים היקרים של המלונות היקרים דווקא מותר. כדי לצאת עם בקבוק הביתה (גם מהדיוטי פרי בשדה-התעופה, שמוכר משקאות), כבר צריך דרכון זר. החיים של המקומיים קשים יותר, ובכל שנה מתים כמה וכמה מהם מהרעלת אלכוהול שמקורותיו מפוקפקים ומטה.

הנסיכות העשירה באוקיינוס השקט אימצה בחום את השריעה, מה שאומר, בין השאר, לא-לא גדול לאלכוהול. אבל הלוגמים הממזרים יכולים לחוש עצמם בני מזל. בעוד על הנואפים מאיימת סקילה, והגנבים עלולים לספוג כריתת איברים, חובבי הדרינקים למיניהם צפויים לעונשי מלקות בלבד. נו, מי לא השתכר פעם בבר והלך מלקות.

כידוע, גם בעידן שאחרי קדאפי לא הכי כיף בלוב. שתיית כל סוגי האלכוהול במדינה הזו יכולה להביא למאסר של כמה שנים, או, לחילופין, למוות, כפי שקרה ל-60 איש בשנת 2013 שכל חטאם היה שלגמו להנאתם אלכוהול ביתי שהכיל אתנול.

מסתבר שהעיקרון "אסור בחוק את צריכת האלכוהול והקפץ את מספר המתים מהרעלת אלכוהול", תקף גם בסודן. בשנת 2005 דיווח משרד הפנים הסודני על 21 בני-אדם שמתו ועל עוד 6 שהתעוורו כתוצאה משתיית אלכוהול ביתי, במובן הרע של המילה. לעומת זאת, בדרום-סודן המתפצלת והמתונה יותר, יש דווקא סימנים מעודדים. מבשלת בירה שהוקמה שם מייצרת את WHITE BULL, לאגר עם 4.2 אחוזי אלכוהול ועוד כמה אחוזים של תקווה.

מה שיפה בחוק הסעודי זה שהוא לא מפלה. הקנסות, המלקות ועונשי מאסר, שצפויים לתושבים המקומיים שימכרו, יקנו, או ישתו אלכוהול, מאיימים באותה מידה גם על הזרים. תחת המגבלות המרגיעות האלה ניסה מישהו בשנה שעברה להבריח לערב הסעודית 24 אלף פחיות בירה שכוסו בעטיפות של פפסי. המשטרה הסעודית האדיבה סגרה את המסיבה הזאת.

צריכת אלכוהול בתימן היא עבירה שעליה נענשים בחומרה. אבל "לחזן" גת זה סבבה, כן? בחסות העוינות המוחלטת למשקאות, התחרעו קיצונים איסלמים תימנים לפני כמה שנים על 45 יהודים ממחוז סעדה, בטענה שהם מוכרים יין. היהודים ברחו מבתיהם, מצאו מחסה בבית-מלון מקומי ולפי הדיווחים לא נרגעו שם עם איזה דרינק.