מה ההבדל בין סינגל מאלט, בלנדד ויסקי ובלנדד מאלט? בפרק השני של מבוא הוויסקי יאיר גת נותן בהם סימנים
בפרק הראשון של המבוא המקוצר למדריך המצומצם, דיברנו על שתי משפחות עיקריות של ויסקי: גריין ויסקי, שנעשה בזיקוק רציף מדגנים חסרי ייחוס כמו חיטה או תירס, ומאלט ויסקי, שנעשה בזיקוק דודי מסורתי משעורה בלבד. עכשיו בואו נראה מה אפשר לעשות איתם. חביות ויסקי (צילום: ג'ון הסלם) בלנדד וויסקי היצרנים הגדולים והמוכרים של תעשיית הוויסקי הסקוטי, כמו ג'וני ווקר, שיבאס, או בלנטיינ'ס, לא מטריחים את עצמם במלאכת הזיקוק. לפחות לא תחת שמם. מה הם כן עושים? הם מערבבים גריין ומאלט. הבסיס לרוב הוויסקי שנמכר בעולם הוא גריין ויסקי. זהו, כמו ששגרירי המותגים אוהבים לומר, הקנבס. בסיס ניטראלי, שעליו מניחים את הצבעים כדי ליצור תמונה. הצבעים הם כמובן המאלטים. כמה מאלטים? כמה שיותר. ויסקי זה לא יין. את הצרכנים לא מעניין שהשנה הנוכחית הייתה יבשה יותר או קרה פחות הקודמת. הם רוצים לקבל את אותו מוצר בכל פעם שהם פותחים בקבוק. כדי שזה יקרה, צריך לערבב לפעמים עד עשרות סוגים של מאלטים ממקורות שונים. הם יכולים להיות מעושנים, פירותיים או פרחוניים, אבל המאפיינים הספציפיים שלהם פחות חשובים מאשר התמונה הכוללת. בלנדד ויסקי איכותי, יהיה בדרך כלל, עגול וידידותי לשתייה, יותר מאשר כל אחד מחומרי הגלם שמרכיבים אותו. סינגל מאלט החשש ממחסור באספקה שוטפת של חומרי גלם, הביא את היצרנים הגדולים לרכוש במהלך השנים לא מעט מזקקות סינגל מאלט. עד לפני כמה עשורים, לאף אחד לא היה אכפת שבקארדו מזקקים ויסקי בשביל ג'וני ווקר או שהמאלט מסטרת'אילה, מגיע בסופו של דבר לבקבוק של שיבאס. רק בעשורים האחרונים של המאה העשרים, התחילו בעלי המזקקות לשווק סינגל מאלטים בתור הדבר האמיתי. לפי התקן, סינגל מאלט סקוטי צריך להיות מזוקק לפחות פעמיים בזיקוק דודי במזקקה אחת, להתיישן שלוש שנים לפחות ולהכיל מינימום ארבעים אחוזי אלכוהול. למען הסר ספק: אין מניעה לערבב סינגל מאלטים מחביות שונות שנוצרו באותה מזקקה, כך שגם סינגל מאלט הוא במקרים רבים, תוצאה של ערבוב, בין כמה חביות. סינגל מאלטים יהיה ברוב המקרים מחוספסים יותר מאשר אחיהם המעורבבים ובעלי טעמים אופייניים, שמושפעים מאזורי הייצור ומשיטות ההלתתה, הזיקוק והיישון השונות. בלנדד מאלט קוראים לו גם פיור מאלט, או ואטד מאלט ומערבבים אותו ממספר סוגי סינגל מאלטים שנעשו במזקקות שונות. ג'וני ווקר גרין, שהייצור שלו הופסק ב- 2012, היה בלנדד מאלט קשוח שהכיל סינגל מאלטים מעושנים ומינראליים מטאליסקר, קראגנמור, לינקווד וקאול אילה. מאנקי שולדר, מותג חדש יחסית, מבית וויליאם גרנט, מורכב משלושה סינגל מאלטים רכים ופירותיים: בלוויני, גלנפידיך וקנינווי. אם אפשר להסיק משתי הדוגמאות הללו מסקנות לגבי התעשייה כולה, נראה שהיצרנים מעדיפים לזנוח את הסגנון המחוספס ולהציע לצרכנים החדשים, ויסקי מתקתק עגול וידידותי. התחזית לפרק הבא: כמה דברים שכדאי לדעת על ויסקי סקוטי