סדנה לשליטה בטעמים: וויסקי בר-מוזיאון

ה'וויסקי בר-מוזיאון' ערך סדנת טעימת וויסקי חגיגית לציון יום הוויסקי הבינלאומי. גלית ג'ראפי-דבירי הצטרפה לטועמים וחזרה הביתה עם עשן באישונים...

לפני מספר שנים נסע אחד החברים שלנו למבשלת בירה בבלגיה, אתה הוא מקיים קשרים עסקיים. הוא התקבל על-ידי אחד הבעלים בכבוד רב, וכחלק מהביקור הוא הזמין אותו אליו למשרד לדרינק. החבר נכנס למשרד והוזמן לשבת בזמן שהבעלים פנה בינתיים לכספת והוציא ממנה בקבוק וויסקי יוקרתי. "זה משהו מיוחד", הבטיח לידידנו, תוך כדי מזיגה לשתי כוסות. המארח הושיט לו את הכוס, לקח את הכוס שלו, התיישב על הכיסא ונשען לאחור בעודו פולט אנחת הנאה. לרגע הוא הישיר מבט לעבר ידידנו שבאותו רגע בדיוק גמע את הוויסקי בשלוק אחד. הבלגי קפץ מהכיסא, חטף את הבקבוק מהשולחן והחזיר אותו לכספת, טרק את הדלת בכעס ולחץ על כמה כפתורים ליתר ביטחון תוך כדי שהוא מסנן: "מי ששותה ככה וויסקי, לא מגיע לו לשתות וויסקי בכלל".

אז מה הסיפור של המשקה הזה ומדוע מעורר כל-כך הרבה יצרים וכבוד? את זה יצאתי לבדוק בוויסקי בר-מוזיאון שבשרונה, בסדנת וויסקי שנערכה במקום לרגל יום הוויסקי הבינלאומי. הוויסקי בר-מוזיאון במתחם שרונה בתל-אביב, כשמו כן הוא, מתחם ייחודי עם קולקציה מרשימה ומגוונת מאוד של בקבוקי וויסקי שונים מרחבי העולם, המאפשר לבאי המקום ליהנות מטעימה מסוגי הוויסקי השונים ואף לעבור סדנאות בנושא, כל זה לצד תפריט אוכל ממשובח ומגוון. נראה שמקום עוצב מתוך הנאה ואהבה אמיתית למשקה והוא מתאים גם למי שרוצה לעשות את צעדיו הראשונים בתחום וגם לאלה הבקיאים ברזי הוויסקי. מגוון הוויסקי הגדול המוצע במקום תמיד משאיר מקום לביקור נוסף ולחוויית טעימה חדשה.

בהגדרה "היבשה" וויסקי הוא תזקיק העשוי מדגנים המיושן בחביות עץ אלון לפחות שלוש שנים. השלב הראשון בתהליך הייצור הוא בעצם בישול בירה, ומה זה אומר: גרעיני שעורה שעברו הלתתה (הנבטה וייבוש), מושרים במים חמים לצורך המרת העמילן שבהם לסוכר ועוברים לתסיסה עם שמרים.

בשלב הבא עוברת ה"בירה" זיקוק והתזקיק העשיר באלכוהול ממשיך ליישון בחביות עץ. זמן היישון בחבית תורם לריח, לטעם ולצבע של המשקה. גם כשמדובר בוויסקי משחק הטרואר תפקיד חשוב במאפייני המוצר: מקור המים, מקור הלתת והאקלים בו נעשה היישון, כל אלה תורמים לכל וויסקי את חותמו הייחודי.

בניגוד לחבר שלנו מהסיפור למעלה, בטעימת וויסקי, ולא רק בוויסקי, הטעימה היא טקס שמערב חושים ויצרים, והיא דורשת מהטועם ריכוז בניסיון לאתר רבדים שונים בטעמו של המשקה. כך שאם רוצים ללמוד על המשקה ולעמוד על המורכבות שלו, שתייה בלגימה אחת היא ממש לא אופציה. הטעימה נערכה בחדר הטעימות של הוויסקי בר-מוזיאון, כאשר מה שחיבר בין המשתתפים היה הרצון ללמוד ולהרחיב את הידע אודות משקה הזהב.

כל משתתף קיבל חמש כוסות וויסקי ויצאנו לדרך, כשמנחה הסדנה מזכיר שעל-מנת שהטעימה תהיה יעילה מומלץ לזכור להשתמש בכל ארבעת החושים: ריח, ראייה, מישוש וטעם: ריח - הרחה ארוכה של הנוזל, ערסולו בכף היד כדי לפתוח את הארומות ושוב הרחות קצרות יותר. ראיה – בחינת צבעו של המשקה. מישוש – אין הכוונה לגעת בנוזל עם הידיים, אלא להרגיש אותו בחלל הפה וללמוד על מרקמו, או כמו שקוראים לזה בשפה המקצועית – גוף. טעם - מערסלים את המשקה בפה על-מנת לאפשר לכמה שיותר בלוטות טעם להשתתף בחוויה, שכן כל נקודה על הלשון ובחך תורמת להבנת טעמו של המשקה.

THE GLENLIVET FOUNDER'S RESERVE – סינגל מאלט סקוטי המיושן בחביות בורבון עם טעמי שוקולד חלב, וניל, קצת טופי וקרמל המגיע מהיישון בחביות הבורבון. CHIVAS EXTRA – בלנד סקוטי שמקבל את טעמו הפירותי המתקתק וצבעו הענברי העמוק מסינגלים שיושנו בחביות שרי. וויסקי מאוד רך ועדין המתאים גם למי שרוצה להיכנס לעולם הוויסקי הסקוטי. CHIVAS 18 YEARS – בלנד סקוטי המיושן 18 שנים בחבית, עשיר בטעמים וארומות עם סיומת ארוכה. וויסקי עגול ולא אגרסיבי, אבל עדיין ניכר האופי של השיבס. BALLANTINES 17 YEARS – וויסקי עשיר בטעמים וארומות עם נוכחות מרומזת של עשן. הוויסקי הזה, אגב, זכה במדליות זהב בחמש השנים האחרונות בקטגורית הבלנד הסקוטי. BALLANTINES 21 YEARS – נחשב לבלנד סקוטי מאוד מוערך. הצבע זהוב, הטעם עוצמתי והסיומת ארוכה ופירותית עם רמיזות עשן.