הוא נולד בגבול איטליה, שרד את מלחמת העולם השנייה, עשה עלייה ארצה ועד היום הוא הברנדי הכי ישראלי שיש...
Lighter – styled aperitif brandy made at Barkan distillery to the specifications of the Italian firm stock. The house style is smooth with a touch of fire and standardized wherever it is made in the world under this kind of licensed production arrangement. The brand is well established on the Israeli market. זהו תיאורו של 'סטוק 84' - הברנדי הכל-כך מוכר כאן אצלנו מתוך אחד מהספרים הקלאסיים של עולם האלכוהול classic spirits of the world / Gordon brown שיצא לראשונה בלונדון בשנת 1995...
הסיפור מתחיל כמובן הרבה יותר מוקדם, כאשר בשנת 1884 מקים יהודי איטלקי בשם ליונל סטוק בהיותו בן 18 בלבד, מזקקה לייצור ברנדי בטריאסטה שעל גבול איטליה וסלובניה. בתחילה ייצרו ברנדי בשם "מדיצינל" ולאחר מכן גראפה בשם "אמפה" וגם עוד סוגים שונים של וורמוטים וליקרים. הברנדי הפך ללהיט כה גדול בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עד שנאלצו לפתוח מזקקה נוספת בצ'כיה.
אבל אז עברה החברה טלטלה כאשר המשבר הכלכלי של שנת 1929 הכה בשוק, ובהמשך התחוללה מלחמת העולם השנייה שהביאה לרדיפה והלאמה של המפעל שהוגדר כרכוש יהודי על-ידי הנאצים. בשנת 1949 שוקמה החברה ושבה לפעילות מלאה. החברה חזרה לייצר את מוצריה והמוצר המפורסם ביותר שלה הפך להיות הברנדי שבתחילה נקרא "פיין שמפיין" ומאוחר יותר שינה את שמו ונקרא על שם שנת הקמת המזקקה, סטוק 84.
בשנת 1938 מקים סטוק יקב ומזקקה בארץ בנחלת גנים ברמת-גן ומייצר את הברנדי שלו תחת השם "מדיצינל", כלומר - תרופה. האגדה מספרת שגם ערבים מוסלמים מקומיים קנו את הברנדי בתור תרופה למכאובים כאלו ואחרים (...). עם השנים עבר היקב לנתניה ולאחר מכן נרכש על-ידי משפחות בוקסר ולרנר ושמו שונה לברקן בתחילת שנות ה-90. כיום הברנדי הכל-כך ישראלי הזה מיוצר ביקב ברקן בקיבוץ חולדה, עדיין לפי אותו מתכון המקורי משנת 1884.
ומה עם חברת שטוק העולמית? החברה אכן התאוששה והפכה לקונצרן עולמי חובק עולם. בשנת 2008 התאחדה החברה עם חברת פולמוס הפולנית וכיום היא מייצרת יינות ומוצרים אלכוהוליים רבים ומשווקת אותם בלמעלה מ-100 ארצות. אז מה עושים עם 'סטוק 84'? אפשר ורצוי לשתות אותו כמו קוניאק, אבל מבחינתי עדיף לשתות אותו בכוס וויסקי עם קרח, או בלונג דרינק עם טוניק או ג'ינג'ר אייל.