התעוררות העראק שחלה כאן בשנים האחרונות (בעיקר עד רפורמת האיוולת במחירי האלכוהול...), בשילוב המשיכה המתפתחת לייצור עצמי, הולידה במכללה האזורית בצפת רעיון מקורי, יחיד מסוגו בארץ, לדבריה. המחזור הראשון של הקורס הראשון לייצור עראק, שמתקיים במרכז המבקרים של יקב דנז בגוש חלב (ג'יש) בגליל העליון, סיים לאחרונה את לימודיו הקצרים – חמישה מפגשים – וכל התלמידים, כמעט, יצאו לרכוש לעצמם מזקקות ביתיות בחברת המורה שלהם, נאדים עיסא.
עכשיו מפיץ נדים עיסא את תורתו בקורס שלא דורש ידע מוקדם בתחום, אלא רק אהבה לעראק וחדוות עשייה... עכשיו מפיץ נדים עיסא את תורתו בקורס שלא דורש ידע מוקדם בתחום, אלא רק אהבה לעראק וחדוות עשייה...
עיסא, תושב ג'יש, הוא יינן ויצרן בירה, שהגיע לזיקוק עראק רק בשלב מאוחר יותר של חייו המקצועיים, אבל למעשה סגר בכך מעגל. זרעי האניס נבטו בו כבר בילדותו, כשצפה בסבו מזקק את המשקה בסיר לחץ ובסבתו מבצעת הרתחה בגיגית, על גזייה. המורשת המשפחתית, שעברה מסבא לאבא ומשם הלאה לעיסא, עשתה בסופו של דבר את שלה. עכשיו מפיץ האיש את תורתו בקורס שלא דורש ידע מוקדם בתחום, אלא רק אהבה לעראק וחדוות עשייה.
כוסית עראק - אווירההלימודים כוללים צד תיאורטי – היסטוריה של המשקה, סקירת סוגיו, הסברים על הרכבו ותהליך ייצורו – אבל בעיקר צד מעשי. במפגש השני כבר מכינים את חומרי הגלם והמכשור ומתחילים לזקק יין, ובשיעורים הבאים מזקקים שוב, מסננים, מבקבקים, מזקקים בשלישית וגם טועמים. ברור. האווירה היא עניין משמעותי בקורס הלא-אקדמי הזה. הכל עטוף בסיפורי פולקלור ובחוויות מעולמו העשיר של העראק, וחוץ מזה, אוכלים כאן לא מעט ממטעמי אשתו של עיסא – וגם, כמה בלתי צפוי, שותים לא מעט עראק. בהזדמנויות שונות לאורך המפגש.
בנוסף לידע מעשי שישמש אותם להכנת עראק ביתי, יוצאים בסיומו בוגרי הקורס ל'אזרחות' כשבידם בקבוק עראק לתפארת, מעשה ידיהם. העראק, אומרים כאן, הוא משקה לאנשים שלא יודעים לדחות סיפוקים. זה לא וויסקי. כש מדובר בעראק – שלושה שבועות, ויש לך משקה מוכן ביד. ובלוע, כמובן. במחזור הראשון למדו כ-15 איש, ממקומות ומרקעים שונים. המחזור השני אמור לצאת לדרך בחודש מארס הקרוב, וההרשמה מתבצעת במכללה האזורית צפת. נראה שיהיה שמייח. עיסא, בכל מקרה, מתכונן להעלות עוד מופע זיקוקים.
פרטים לגבי הקורס באתר: www.zefat.org.il
