הלילה הקצר בשנה הזכיר לניר קיפניס את המסיבות המושקעות של 'פינלנדיה' בלפלנד. המסיבות הן כבר היסטוריה, אבל הזיכרון עדיין מעלה חיוך...
יום לפני היום הארוך בשנה, התקיים בתל-אביב חצי-הגמר בתחרות השנתית של פינלנדיה (את רשימת הזוכים שעלו לשלב הגמר בתחרות הברמנים של פינלנדיה תמצאו בעמוד הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/Sanedrink/), מותג הוודקה מפינלנד, והזכיר לי נשכחות: בעבר נהגו הזוכים בתחרות לייצג את מדינתם בתחרות עולמית שהתקיימה בלפלנד כשהמצטיינים שבהם, זכו לשמש ברמנים במסיבה השנתית של פינלדיה, ה"מידנייט סאן" (שמש-חצות) בלפלנד...
הדבר הראשון שקיבל כל מי שהגיע לקיטילה, העיירה בחלק הפיני של לפלנד, היה תרסיס נגד יתושים: הוזהרנו שהשילוב של חום הקיץ (כ-15 מעלות) עם המים העומדים של חלק מהקרחונים, יוצר תנאים אידיאליים למוצצי-הדם... הדבר השני היה מעיל של יצרנית הוודקה – בכל זאת, קיץ בלפלנד כמוהו כחורף בתל-אביב...
המחזה היה מרהיב: הברים השונים פוסלו כולם בקרח. גם חלק מהכוסות היו כוסות קרח – וכל עמדה אוישה על-ידי ברמן-תותח והציעה קוקטיילים על בסיס פינלנדיה. בצד, ליד המדורה, עושנו מעל לאש חיה נתחים של סלמון שהוצמדו לקרש רחב בעזרת מסמרים והוגשו מעדנים לאפיים, כמו נתחי בשר של אייל הצפון. לחובבי האקסטרים שלא הסתפקו בהופעה של להקה מקומית וכמה די-ג'ייז מרחבי העולם, ניתנה אפשרות לקחת חלק בתענוג הסקנדינבי הידוע: שהייה בסאונה עד לרתיחה – ומעבר ממנה היישר אל בריכת קרח. לדעתי הסיבה שאני יכול לכתוב על החוויה ההיא היום, היא העובדה שנמנעתי מהשילוב מקפיא-העורקים.
הטענה היחידה שלי למארגני האירוע הקרוב לשלמות היתה התאורה: למרות שכאשר שבתי לחדרי, בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר וכיביתי את כל האורות, הרי שאור השמש מבחוץ חדר מבעד לווילון: מסתבר ששמש שזורחת בשיא ימי הקיץ 24/7 היא גרועה כמעט כמו החלופה ההפוכה – חודשי החושך הקפואים של החורף. על רקע כל אלה, לא תאשימו אותי בוודאי שלמחרת התייצבתי בשעה 08:30 לארוחת הבוקר כשאני קצת מטושטש. לא נורא – עשר ביצים וארבעה בלאדי מרי חזקים במיוחד מאוחר יותר, הייתי כבר כמו חדש. בדיוק עשור חלף מאז, "פינלנדיה" התקדמה והתפתחה – ולמרבה הצער הפסיקה עם המסיבות האינטימיות ההן בלפלנד. הזיכרון ההוא, לעומת זאת, עדיין עמי...