ניר קיפניס מנסה לברר האם יש טיעונים מקלים לנהיגה בשכרות ועל הדרך מסביר למה אלוהים כנראה לא חובב טבעונים
חבר סיפר לי בצער על בנו, בשנות העשרים לחייו. "הילד", מסתבר, הוא מלח הארץ: קצין במיל' בצנחנים, מתנדב בעמותות שונות, סטודנט למשפטים ו... עבריין: הוא נתפס פעמיים בתוך זמן קצר נוהג כשבדמו אחוז אלכוהול גבוה מהמותר. בשני המקרים הראה "הינשוף" על חריגה מזערית מכמות האלכוהול המותרת בדם - כמעט על הגבול, אבל מצידו הלא-נכון של החוק. העונש (בעסקת טיעון): 24 חודשי שלילה, קנס של 7,000 שקלים ו-250 שעות עבודה למען הציבור. השופטת שישבה בדין טענה שההסדר מקל מדי ושלחה את הצדדים להחמיר אותו... זה נגמר בעוד כמה חודשי שלילה, בהגדלת הקנס, בתוספת של שעות עבודה למען הקהילה ובהוספה של 3 חודשי מאסר על תנאי (על עבירה דומה) למשך כמה שנים. זהו רק מקרה בודד מתוך כמה שיצא לי לפגוש לאחרונה בסביבתי: נתפסת פעם אחת? לא נעים – אבל גם לא נורא, כי בתוך 6-12 חודשים תשוב לנהוג. נתפסת פעמיים? אכלת אותה בגדול. למטבע יש שני צדדים? תתפלאו (צילום: שאטרסטוק) אני מבקש להציג כאן את שני הצדדים של המטבע – ותתפלאו, אבל יש לו שניים: עזבו אתכם מהמשטרה ומהחוק: כאבא לילדים שמתהלכים ברחובות העיר וחוצים את כבישיה, אני מודיע חגיגית שבעזרת התחתית העבה של כוס-הבירה שלי, ארוצץ את גולגולתו של נהג שיכור שיפגע חלילה– ולו באופן הקל ביותר - בילדיי. מצד שני, זו חוכמה קטנה מאוד מצדי: אני גר בלב תל-אביב, מתנייד לרוב הברים ומהם ברגל או מכסימום במונית שתעריפה לא יעלה בהרבה על עשרים שקלים. קל לי לקרוא להחמרה בעונשם של נהגים-שיכורים (עניין שאני עומד מאחוריו גם בידיעה שאחדים מחבריי הטובים ביותר כבר נתפסו בקלקלתם). מה היה קורא למשל לו הייתי ברמן צעיר שגר בפתח-תקווה או רמת-גן, אבל עובד בתל-אביב? הרי אי אפשר לדרוש מברמן שלא ישתה עם הלקוחות שלו לפחות כמה צ'ייסרים בזמן משמרת. אי אפשר גם לדרוש ממנו שייפרד מאלפי שקלים לחודש בגין מוניות. מה עושים רובם? שותים ליטר מים ושתי כוסות קפה, בולעים מנת-יתר של מנטוס, שמים "וויז" בנייד – ומתפללים שיצליח להראות להם את השוטר שאורב להם בטרם יפלו בינשופו כפרי בשל שתסס. באנגליה למשל, פתרו את הבעיה בלי השילוב המגוחך של קנסות, עבודות למען הציבור ושלילה: כשהכריזו מלחמה על תופעת הנהיגה בשכרות, קבעו מעצר מיידי לכל מי שנתפס נוהג בשכרות ובמהלך המעצר, הבאה בפני שופט שגזר על העבריין (במידה שזו לא הייתה הפעם הראשונה שלו) חודש של מאסר בפועל שהתקיים מיד. ההלם שבמעצר ל 48 שעות, עם אזיקים וכל הטררם, שלא לדבר על חודש בכלא, היה מספיק כדי לאנגלי הנורמטיבי להיפרד מההרגל המגונה הזה של נהיגה בשכרות. העניין הוא שלתושב לונדון רבתי, גם אם הוא מתגורר בפרבר מרוחק שלה, יש פתרון קל וזמין בדמות רכבת תחתית שתביא אותו מהפאב הכי חם בסוהו, עד לפרבר המרוחק ביותר בתוך זמן סביר (לרוב, פחות זמן מכפי שהיה לוקח לו לנהוג הביתה ברכב פרטי). הוא הדין לתושב ברוקלין שחצה את הגשר וקפץ ללגום משהו במנהטן. תל-אביב היא המנהטן של "התפוח הגדול" שנקרא גוש דן, אי אפשר לדון את כל אוכלוסיית חיי-הלילה שלה– מראשון בעלי הברים ועד אחרון הבליינים לגזירה שלא יוכל לעמוד בה. אני בעד החמרה דרמטית, לא פחות, בעונשם של נהגים שיכורים, אבל קודם כל – תנו להם את הפתרון לנהוג (או במקרה דנן, לא לנהוג) גם אחרת.
השיא הכי יפה של גינס
ואחרי הנושא הכבד שבו פתחנו, לא נפרד בלי חיוך קטן. הקהילה הטבעונית כמרקחה: מתברר שחומר שמופק במקור מדגים ונקרא "איסינגלאס" משמש בתהליך הייצור של כמה בירות (בעיקר בחצי האי הבריטי), ביניהן, החזיקו חזק, גם גינס, משקה האלים. טבעונים - כנראה שאלוהים לא אוהב אתכם אני יודע שפנייה ישירה אל האל הטוב, לאור הדרך שבה חייתי את חיי ב-44 השנים האחרונות עלולה להיות סוג של צביעות, אבל בכל זאת אנסה: תודה לך אלי על הגינס, ועוד יותר תודה לך על כך שמנעת אותה מהנודניקים הללו. אנא בטובך, פזר גם רסיסים מן החי אשר בראת למען נוכל לאוכלו לשובע, גם ביין, בוודקה, בוויסקי, בג'ין, ברום, בעראק, בברנדי ובטקילה*: נראה את החבורה הטרחנית הזאת סובלת את עצמה כשהיא סאחית לחלוטין! *אגב, לידיעת הטבעונים – גם בחלק מהמשקאות הללו יש מרכיבים מן החי. חפשו אותם בעזרת הגורו ששטף את המוח התמים שלכם.