הבן המועדף של סקוטלנד: רוברט ברנס

עופר בן אור על רוברט ברנס – סמלה הלאומי של סקוטלנד ודמות אהובה בקרב סקוטים רבים, ועל חגיגות ה'ברנס סאפר' ברחבי בעולם. ויש גם שיר שלו בתרגום בלעדי...

רוברט ברנס - המשורר הלאומי של סקוטלנד שנולד בתאריך ה-25/1/1759, היה ממייסדי הליברליזם, הסוציאליזם בארצו. במהלך חייו כתב ברנס שירים בגאלית, באנגלית ספרותית, וגם באנגלית של יום-יום, כך שמרבית האנשים יוכלו לקרוא את שכתב. חייו של רוברט ומעשיו מיצבו אותו כאחד הסמלים הלאומיים המובהקים של סקוטלנד. תלמידים לומדים על חייו ושירתו בבתי-הספר ומבוגרים מדקלמים את שירתו. הסקוטים כל-כך אוהבים את ברנס ומעריכים את פועל, שמאז יום מותו ועד ימינו אנו, מדי שנה הם חוגגים ביום מיוחד לזכרו.

ביום זה מדקלמים מהשירה של ברנס, ומלווים אותה בהמון וויסקי סקוטי משובח הנלגם לצלילי חמת חלילים ממנה בוקעת מוזיקה גאלית. בערבו של אותו יום מוגשת הארוחה המפורסמת הנקראת 'ברנס סאפר', בה מגישים לחוגגים את מנת ה'האגיס' האייקונית (מעי כבש ממולא בחלקי פנים ושיבולת שועל בתוספת תפוחי-אדמה ושורש פטרוזיליה).

 את טקס חיתוך ההאגיס ואכילתו מלווים בנגינה בחמת חלילים ובדקלום השיר המפורסם "שיר הלל להאגיס". השיר המדובר הוא לא מפחות מאשר פואמה אפית שנכתבה על-ידי רוברט ברנס עצמו, והופיעה לראשונה בעיתון הסקוטי "Caledonian Mercury" ב-20 בדצמבר 1786, ובינואר שלאחר מכן בירחון "Scots Magazine". בפואמה שר המשורר שיר הלל להאגיס, ומספר לו כמה נהדר הוא, במיוחד ביחס למאכלים הלאומיים של מדינות אחרות:

(תרגום: דור קלימן)

"יפים ומלאים הם פניך הישרים והעליזים, ראש השבט הגדול של הנקניקיות! מעל כולם לוקח אתה את מקומך, קיבה, מעיים או קרביים: ראוי אתה לחסד ארוך כמו זרועי. את הצלחת הנאנקת אתה ממלא, ישבניך כמו גבעה רחוקה, שיפודך יעזור לתקן טחנה בשעת הצורך, בעת שנקבוביותיך מזקקות את הטל כמו אגלי ענבר. סכינו של העובד הכפרי עובר ניגוב, וחותך אותך ללא מאמץ, חופר שוחה בקרביך הפורצים, כמו מעין פיר; ואז, הו, מראה מרהיב, מהביל ועשיר! או אז, כף אחר כף, מתמתחים ומשתוקקים: השטן לוקח את האחורי ביותר, והם ממשיכים, עד שכל קיבותיהם תופחות ונמתחות כמו יריעות תופים; ואז, ראש השולחן, שכמעט התפוצץ, מזמזם תפילת תודה. האם הוא שם עם הראגו הצרפתי, או עם תבשיל אוליו שיגרום לפרה לחלות, או פריקסה שיגרום לה להקיא בגועל מושלם, מעיף מבט לועג ומזלזל על ארוחה כזו? מסכן! ראו אותו מעל הזבל שלו, רפוי כמו קני סוף קמלים, רגליו הרזות כמו שוטים, אגרופיו קטנים כאגוז לוז; לרוץ בשדה או בשיטפון, כמה הוא לא מתאים. אבל שימו לב לכפרי אוכל ההאגיס, האדמה רועדת עם צעדיו, באגרופו הענק אוחז בלהב, הוא יגרום לו לרקד; רגליים, ידיים וראשים הוא יכרות כמו ראשי קוצים. כוחות עליונים, הדואגים לאנושות, ומאכילים אותם, סקוטלנד הישנה לא רוצה מאכלים מימיים, הניתזים בצלחות עץ קטנות; אבל אם תרצו לענות לתפילתה, תנו לה האגיס!"

גם כיום נחגג יום חגו של רוברט ברנס ברוב רושם ומלווה בהמון כוסות של וויסקי מתוצרת מזקקות שונות בסקוטלנד. ישנה גם גרסה מיוחדת של וויסקי המיוצר במיוחד עבור חג זה – 'רוברט ברנס וויסקי' – המיוצר על-ידי מזקקת ארן (Arran) המפורסמת השוכנת באי ארן. זהו סינגל מאלט צעיר, פירותי ומתובל ועדיין עם 43% אלכוהול, אותו ניתן להשיג גם בארץ (מיובא על-יד אחים שקד).

מזקקת 'ארן' נוסדה בשנת 1994 על-ידי מנכ"ל 'שיבאס', לשעבר, שהשתוקק ממש לפתוח בעצמו מזקקה על האי. חביות הוויסקי מתיישנות בעיקר על האי, אבל גם בקמפבלטאון. 'ארן', אגב, היא המזקקה היחידה בסקוטלנד כולה הרשאית להשתמש בחתימת ידו ובדיוקנו של רוברט ברנס על-גבי תוויות בקבוקי הוויסקי שלה.

המשורר הלאומי של סקוטלנד, שכתב רבות ונכבדות על חופש, שוויון, אחווה, אהבה, עזרה ואמת, היה חבר במסדר 'הבונים החופשיים' בלשכת סנט דיוויד מס' 174 בסקוטלנד, אליה הצטרף בשנת 1781 כשהיה בגיל 21. ברנס הוא ללא ספק איש מדהים בעל היסטוריה מרשימה במיוחד. אז לזכר האיש ופועלו, הרימו גם אתם ב-25/1 כוסית וויסקי, או יותר, לכבוד רובי ברנס - האיש שהיה לאבן הדרך של התרבות הסקוטית, ולחם עבור חירותם של בני עמו. סלאנג'יבה!