יאיר גת סוקר את גיליון אוקטובר של מגזין היין האמריקני 'Wine Spectator', שהוקדש הפעם ליינות ישראל, וכמו תמיד – יש לו מה להגיד...
הימים שלפני החגים הם ימים טובים ליין הישראלי. לפחות מבחינת העניין לציבור. אחרי כמה חודשים של דממה, הוא הופך, למשך כמה שבועות, לעניין מרכזי, נושא לסיקור בכל אמצעי מדיה שניתן להעלות על הדעת - מבלוגים צנועים, דרך עיתונים ומגזינים ועד לערוץ 2. גם אנחנו, האנשים המוזרים האלה שמתעסקים עם יין ישראלי כל השנה, נהנים מביקוש בתקופה הזו. אנחנו משחיזים מקלדות, מכינים רשימות, מפטפטים עם תחקירניות, מגהצים את המכופתרות לרגל ראיונות מצולמים, אבל לא נותנים לזה לעלות לנו לראש . כולנו יודעים שמדובר בעניין רגעי שיגווע בערב החג ויתעורר מחדש שוב רק לפני פסח.
השנה, לא היינו בודדים במערכה, וזה מאוד משמח. 'Wine Spectator', מגזין היין האמריקני החשוב מכולם, הקדיש לראשונה, מאז הוקם בשנת 1976, את גיליון אוקטובר שלו ליינות ישראל. "איכות מפתיעה מאזור מתעורר" - מודפס על-גבי הכריכה, על רקע צילום פנורמי של כרמים ברמת-הגולן. תוכן הגיליון מעיד על כך ש'וויין ספקטייטור' החליט ללכת חזק על הראש של הקהל היהודי. את החגים, אתם יודעים, חוגגים גם באמריקה. בנוסף לשלוש כתבות מושקעות, כולל הגיליון ולגמרי לא במקרה, כתבה העוסקת בחברת 'רויאל וויין' משווקת היינות הכשרים הגדולה בעולם, ואם זה לא מספיק יהודי בשבילכם, קבלו את העמוד האחרון הכולל מדריך מקוצר לחגי ישראל, הסבר מקוצר על כשרות ביין ואפילו התייחסות להופעת היין של 'מנישביץ' בסדרה 'Mad Man'.
הכתבה הראשונה מבין השלוש - 'הטרנספורמציה של יינות ישראל' - מתארת, כמתבקש, את השינויים שעבר היין הישראלי בעשור האחרון. מרקוס מתאר בה ביקורים ביקבים, כמו 'פלם', 'צרעה', 'צובה', 'עגור' ועוד, מראיין ייננים כמו ערן פיק, ליאור לקסר, ויקטור שונפלד, עידו לוינסון ואיתי להט. הוא מתייחס לחיפוש אחר הזהות של היין הישראלי, לשאיפה ליצור יינות רעננים עם פחות השפעה של עץ, ולהתנסויות בזנים חדשים. אנחנו אולי כבר שמענו את הדברים הללו בכל מיני גרסאות, אבל עבור רוב קוראי המגזין אני מניח שמדובר בחדשות.
הכתבה הבאה - שכבר תעניין יותר את הקוראים הישראלים, ותעניין הרבה יותר את היצרנים הישראלים - היא למעשה סיכום הטעימה, ששליש מהמשתתפים בה היו יינות לבנים. מרקוס, התרשם במיוחד מהיינות של אזור הרי יהודה, בעיקר בגלל הרעננות והחיות שלהם, והתייחס אל יינות מאזורים אחרים כאל "Hit Or Miss", סוג של הימור.
היקב שמוביל את הרשימה הזו הוא 'צרעה', עם חמישה יינות שזכו לציון 90 ומעלה ועם היין הטוב ביותר בטעימה, 'מיסטי הילס 2013', שקיבל לא פחות מ-93 נקודות. ברשימת היקבים שיינות שלהם זכו ביותר מ-90 נקודות נמצאים: 'רקנאטי', 'רמת-הגולן', 'הרי גליל', 'ברקן', 'קסטל', 'כרמל', 'מטר', 'עגור', 'קלו דה גת', 'כרמיזאן', 'אור הגנוז', 'טפרברג', 'טוליפ' ו'תבור'. את רשימת היינות המלאה אפשר למצוא כאן: http://www.winespectator.com/wines/list/id/53573.
את היד המכוונת מאחורי הגיליון הישראלי הזה, לא קשה לזהות, וגם את האינטרסים שמזיזים אותה, אבל אם נשים לרגע את הציניות בצד, ונוריד כמה מהגבות שהתרוממו נוכח כמה ציונים מופרכים, יש משהו מרגש בגיליון הזה. אנחנו, האנשים המוזרים שמתעסקים עם יין ישראלי כל השנה, יודעים שקורים כאן דברים מעניינים, וזה משמח מאוד שעכשיו יודעים את זה גם בעולם.
בתאריכים 20-22 באוקטובר נערכה בניו יורק - "Wine Spectator's New York Wine Experience" - תערוכת היין השנתית שמקיים 'Wine Spectator', בה הציגו יקבים מרחבי העולם, שיינותיהם זכו בציון 90 ומעלה בטעימות שקיים המגזין. 4 יקבים ישראליים הוזמנו להשתתף השנה בתערוכה: יקב 'צרעה' שהציג בתערוכה את 'מיסטי הילס 2013', יקב 'רקנאטי' שהציג את 'קריניאן פרא רזרב 2014', יקב 'קסטל' שהציג את 'Castel Grand Vin 2013', ויקב 'תבור' שהציג את 'מלכיה קברנה סוביניון'. רשמים מהתערוכה תוכלו לקרוא בקרוב כאן באתר סנהדרינק.