זיו לנצ'נר סוקר את המשקאות הכי מעניינים שתוכלו למצוא ביעדי החופשה שלכם. אז אם כבר נתקעתם שם בפסח, לפחות תדעו מה אתם שותים. או שעדיף שלא...
צלחתם את ליל הסדר בשלום עם כל המשפחה? יופי לכם. עכשיו זה בדיוק הזמן להתאושש וחול המועד פסח הוא בהחלט הזדמנות נפלאה לחופשה. חברות הנסיעות עבדו על זה כבר מראש-השנה ותפרו לכם דילים מפתים ליעדים אקזוטיים במחירים אטרקטיביים (טוב, לא ממש, אבל לפחות תצליחו להתחמק מהחג השני, ועל זה תצטרכו לשלם...). נכון, אולי היעדים האלה הם לא בהכרח ההעדפה האישית שלכם, אבל מה לא תעשו כדי להירגע קצת מהאובר משפחתיות המעיקה. ואם כבר נסעתם – לא תשתו שם איזה משהו קטן?
יצאתם לחופשה? סבבה. הנה מה שמחכה לכם שם. אנחנו רק שמנו את זה כאן... (צילומים: freeimages.com) קוריאה: סוג'ו - הסוג'ו (Soju) הוא אלכוהול בהיר וצלול המזוקק מאורז, מחיטה, או משעורה, ובתרגום חופשי שמו "משקה שרוף". הגדרת הטעם הכי קרובה למציאות שהסוג'ו קיבל היא "קצת יותר מתוק מוודקה". כל דרום-קוריאני מעל גיל 20 לוגם בממוצע 90 בקבוקים כאלה לשנה. לגמרי מציע שקודם תתחילו באחד.
בוליביה: סינגאני - סינגאני (Singani) הוא תענוג קצת מתוק, המזוקק מענבי מוסקטל שגדלו בגובה 1,600 מטר מעל פני הים. לכן מומלץ לבצור לפני השתייה.
פרו וצ'ילה: פיסקו - מלחמת עולם ניטשת כבר מאות שנים בין שתי הארצות האלה על ה'פיסקו' (Pisco) - מקור המעין-ברנדי, שמזוקק מענבים. כמו כל הדברים החשובים, הוא הכי טוב כשהוא נקי, אבל המפונפנים מוזמנים ל'פיסקו סאוור' - קוקטייל שכולל גם מיץ ליים, סירופ סוכר וחלבון ביצה.
הרפובליקה הדומיניקנית: מאמא חואנה - פשוט קבלו את זה: מאמא חואנה (Mama Juana) עשוי מרום, יין אדום, דבש, קליפות עצים ועשבים שהושרו בבקבוק. אה, למשקה המון השפעות חיוביות על הבריאות, מתעקשים ברפובליקה.
איסלנד: ברנוווין - נו, ברנוווין (brennivin) הוא יין שרף, באיסלנדית. הם גם קוראים לו המוות השחור. זו היא הגרסה שלהם לג'ין, והיא מתובלת בקימל ובכמון, והולכת הכי טוב עם בשר כריש.
אוגנדה: וואראג'י - ה'וואראג'י' (Waragi) דומה לג'ין, רק בטעם מעודן יותר, שמתעצם בקלות כשהוא מעורבב במשקאות אחרים. ברוב המקרים ייצור הווארג'י לא מפוקח, מה שהביא, בין השאר, למותם של 80 איש ששתו אותו ב-2010. אז תחשבו פעמיים. או יותר...
טאיוואן: ז'ינמן גאוליאנג - ז'ינמן גאוליאנג (Jinmen Gaoliang) הוא אלכוהול חלק ומתוק שמופק מהתססה של דורה. כמה ענוג.
מונגוליה: קומיס - ה'קומיס' (Kumis) מנצח אפילו את הז'ינמן בחומר הגלם שלו: חלב סוסה. נכון שהיום המונגולים קצת מתחמנים ומייצרים אותו גם מסתם חלב פרה, אבל למה להתקטנן.
פורטו ריקו: פיטורו - פיטורו (Pitorro) הוא עוד תוצר של תעשיית הזיקוקים הבלתי חוקית, והפעם, הוא מופק מקנה סוכר. חזק יופי, וניתן להשגה רק בקומבינה של חברים פורטוריקנים. לא פשוט, אבל בהצלחה עם זה.
פינלנד: קוסקנקורבה וינה - קוסקנקורבה וינה, המכונה גם קוסו (Koskenkorva Viina) הוודקה הפינית, שמשום מה הם מתעקשים לקרוא לה בשם הבלתי אפשרי הזה, מנצלת את כל הזמן הפנוי שיש שם לתהליך זיקוק דגן בן מאתיים שלבים. את התוצר הטהור מוהלים במי מעיינות ומעט סוכר. טוב, אז זה יוצא טיפה יותר מתוק מוודקה.
אתיופיה: טג' - טג' (Tej) הוא יין דבש מתובל בעלי שיח הגאשו. האתיופים מכינים את המשקה המתוק בבית, אבל אם תרצו להתפנק תמצאו אותו בבתי טג' - ברים שנקראים על שמו.
לטביה: הבלסם השחור של ריגה - הבלסם השחור של ריגה (Riga Black Balsam) – הוא משקה עשבוני, ממשפחת ביטר (אין שום קשר לאבי), שנרקח במקור כתרופה. כולו רכיבים טבעיים – תמציות עשבים, ניצנים, שורשים, פירות יער – והטעם... נו, בהתאם.
קניה: אורוואג'ה - אורוואג'ה (Urwaga) - בשתי מילים: בירת בננות. בשלוש מילים: רבאק, תחליטו אתם...