אסנת גואטה מדלגת בין הסירים ומשקה שפים עד שהם מוכנים לגלות לה מה הם אוכלים באמצע הסרוויס. והפעם: פליקס רוזנטל מ'שיפודי אירופה' בתל-אביב…
שעת צהריים. השמש שבמרכז השמיים נותנת בראש ובשדרות רוטשילד אין טיפת מנוס, לא ממנה ולא מעדר התיירים ששועט בכל מקום כאילו הגיע לארץ הקודש. אני מנסה לפלס לעצמי דרך בין ההמון כשבקבוק יין קר ומטפטף אחוז בזרועותיי ויש מצב שאני נראית כמו אלכוהוליסטית בסטייל כשאני צועדת ככה באיטיות לחה בשדרה. היעד - שיפודי אירופה. הקורבן התורן - פליקס רוזנטל (לשעבר, 'חאן מנולי'). היין - פינו גרי של רמת-הגולן.
פליקס חיכה לי על המרפסת של 'שיפודי אירופה' עם חיוך ענקי מרוח על פרצופו בעודו מנשנש פיסות של פיתה דשנה. אולי זה הרעב התמידי שלי, אבל באותו הרגע היא נראתה לי כמו הדבר המושלם ביותר שבטני ונשמתי רוצים. ניסיתי להיות נימוסית ולהפסיק לפזר סביבי מטר של טיפות לחות, הכנסתי את הבקבוק לערימת הקרח והתיישבתי בלאות של גברת עם סלים באוטובוס קו 16. אוי גוועלד.
פליקס המתין בסבלנות עם אותו חיוך תמידי עד שאקח את עצמי בידיים ובינתיים מזג לשנינו מהיין - שלא כמוני, הצליח לשמור על כבודו ולהישאר קר ורענן. אחרי כמה לגימות ראיתי את פליקס נעלם במטבח, זורק כמה הוראות וחוזר עם צלחת ענקית גדושה במליטות טריות צלויות על פחמים לצד כמה במיות חרוכות על שיפוד מתכת לוהט וצ'אנק נמס של גבינת בושה שנחרכה גם היא. הריח הרג אותי.
אין חומוס, בלאט?
"אני מבין שהחומוס של חאן מנולי ילווה אותי תקופה ארוכה, אבל אני יודע להכין עוד דברים. מצד שני אני תמיד נפעם לנוכח העוצמה שלחומוס הזה יש ואני גאה בו, ותכל'ס - לא באמת מפריע לי שתמיד מחפשים את החומוס. אפילו הזמינו אותי לפני מספר חודשים לטעימות חומוס ברוסיה (!). מתברר שיש שם סצנת חומוס מטורפת.
לעומת זאת, פה בשיפודי אירופה לא תמצאו חאן מנולי וזה מה שאני רוצה,. פה אני פליקס רוזנטל ואני מביא את עצמי בקטע אחר עם נגיעות ממנולי. יש פה את החומוס ויש פה דגי-ים אבל ההכנה שונה, חומרי הגלם שונים ואני משחק פה עם מה שבא לי ויוצר פה משהו אחר. גם ככה מה שאנשים אומרים עלי או התקשורת לא באמת מעניין אותי - חשוב לי להרגיש בנוח עם המקום שלי".
אני ילד ירוק
היין חייב היות קר מאד, זה מאזן את הכבדות של מתיקות הפרי ונותן ליין רעננות טרופית מעט הדרית, אבל הוא יופי של יין לקיץ שלנו וזו אחת הסיבות שאני תמיד אוהבת להביא אתי פינו גרי - זה יין שתמיד כיף לשתות. אין הרבה שלא יאהבו אותו. זה יין קליל ומאוזן עם ריחות טרופיים ופריחה ועם מתיקות לא מוגזמת שגם אנשים חובבי ירוק כמוני ייהנו ממנה ביום לח כשהוא צונן במיוחד. שלחתי את פליקס בחזרה לטירוף של הצהריים, וארזתי את עצמי בחזרה ללחות של תל-אביב עם הבקבוק הבא היישר אל השף הבא.