קרם בוואריה: סלבטורפסט ב'בירגארדן'

אוהבים נקניקיות? אתם מוכרחים לטעום מתפריט הנקניקיות החדש שמככב עד סוף חודש מרץ ב'בירגארדן' בשרונה...

גינת-שיכר הם קוראים למקום שלהם בתרגום קצת מתחכם לעברית, אבל בעיני זהו אולי חטאו היחיד של המקום הנהדר הזה. כבר כתבתי כאן בעבר שעבורי ה'בירגארדן' של 'פאולנר' במתחם שרונה הוא בעיני כלוט: צדיק יחיד במתחם שקשה לי לחבב. על כך אוסיף עוד מהטקסט ההוא על כמה נעים לשבת שם ב'הפי-האוור' ולראות שולחנות מלאים בחובבי בירה ונקניקיות – כאילו היינו במינכן ולא בקריה בתל-אביב.

בפעמים הקודמות לא כתבתי הרבה על האוכל, אבל המפגש עם האוכל של השף צביקה ויינר היה נעים מאוד עד כדי כך, שכאשר שמעתי שהוא משיק, בשיתוף עם אמן הנקניקיות - השרקוטייה אלן טלמור, תפריט נקניקיות מיוחד לפסטיבל האביב של המבשלה הבווארית (תכף ארחיב), שמתי את פעמיי לשרונה. אני מבטיח לכם שתכף תקבלו נקניקיות, אבל קודם כל, כדי לפתוח את התיאבון, הנה לכם סיפור:

מעשה באח ברנבאס מהמנזר שבתוכו בושלה פאולנר שהחליט להקל על הנזירים בתקופת צום הפסחא ובישל למענם בירת דאבל-בוק עם 50% יותר לתת (בתקופת הצום אסור לאכול, אבל מותר לשתות). מישהו הלשין לאפיפיור שהנזירים שלו המציאו פטנט שנועד לעקוף את הצום והאפיפיור הזועם תבע מיד שישלחו אליו חבית מהנוזל החדש.

רצה הגורל והאביב הקדים לבוא באותה השנה, החום בדרכים גבר – וחבית הבירה שהובלה ללא קירור, כמובן, התקלקלה לגמרי בדרך לרומא. האפיפיור טעם מהבירה המקולקלת, ירק ופסק: "אם הם שותים את הנוזל הדוחה הזה, הרי שהם מוכרחים להיות צדיקים...".

כך הוכשרה הבירה "המושיעה", או "המחייה", ונקראה בשם 'סלבטור' עד עצם היום הזה. מאז ועד היום, חוגגים במבשלה במינכן לפני צום הפסחא במשתה שהוא מעין גרסה קטנה ופחות מתוירת של האוקטוברפסט: בלי מתחם ענק ולונה-פארק, אבל עם שני אוהלים גדולים בחצר המבשלה ועשרות סוגי בירות מיוחדות, בראשן, כמובן, ה'סלבטור' בחוזק של 7.9%.

עד כאן הרציונל ההיסטורי. אלא שאני – שהקשר שלי לצום הפסחא הוא מעט רופף (למרות שבטח לא היה מזיק לי...), העדפתי להתפנק עם ה'פילז' של פאולנר – יופי של בירה מרווה ומרעננת שנמזגת כאן לכוסות קפואות. אמנם אחרי שנתיים של בלעדיות, "איבד" אותה ה'בירגארדן' כך שהיא נמכרת עתה גם בברים אחרים, אבל בשבילי היא תהיה תמיד מזוהה עם המקום הזה, שהיה הראשון והיחידי בישראל למזוג ממנה.

עברתי לנקניקיות: גם בימים כתיקונם מוגשות כאן נקניקיות נהדרות, אבל החודש הזה הוא חג אמיתי לאוהבי המאכל הזה: דגמנו 'נקניקיית פרעצל' שמשתלבת נהדר עם הבייגל המסורתי שצופה בגבינת צ'דר והוגש לצד חרדל ורוטב חזרת מעולה – טייק-אוף מקומי על מנה בווארית קלאסית באופן שגם מכבד את המקור וגם, אם יורשה לי, משדרג אותו. עוד גימיק נחמד הוא לאוהבי נקניקיות העגל והגישה הפשוטה: שלישיית 'קורן-דוג' – נקניקיות על מקל שמוגשות לצד שלושה רטבים שונים שהטעים שבהם הוא חרדל מתוק שמסתדר נפלא עם האופי הילדותי מעט של המנה.

דגמתי עוד נקניקיה שתובלה בצ'יפוטלה והיתה חריפה מעט, על מצע של שעועית שחורה ותירס גילי ברוטב עגבניות. מנה חריפה אך עדינה ומתאימה מאוד לפילז שלגמתי לצדה. עוד מאותו הז'אנר ניתן למצוא בתפריט החדש גם נקניקיית טלה מוגשת בקרם חמוציות עם מעט קינמון ומעל מצע של ברוקולי, שעועית ירוקה וקייל. מנה-מנה שהסתדרה נהדר עם הטעמים העמוקים של הפאולנר הקלאסית (חיטה).

יש עוד לא מעט נקניקיות בתפריט, כולל גם ה'קאריוורסט' וה'ברטוורסט' שיש כאן בשאר ימות השנה. אני בחרתי "לקנח" דווקא בעוד נקניקיה, הפעם XXXL, נקניקיה ענקית וטעימה להפליא שמוגשת בלחמניית בריוש נהדרת, מעין וריאציה על נקניקיות שיצא לי לאכול בעגלות-הנקניקיות המפורסמות של קופנהאגן – בהן הלחמנייה, טובה ככל שתהיה, משמשת רק כדי להחזיק את הנקניקיה הארוכה, וכן כדי לספוג קצת רטבים. בצד הנקניקייה, שמחתי לגלות צ'יפסים דקיקים שמעליהם פוזרה גרידת לימון. מפתיע ומרענן.

בשלב הזה הייתי כבר מסוחרר מבירה ושבע מרוב נקניקיות נפלאות, אבל בת-המצווה שנלוותה אלי, לא הסכימה להיפרד מהמקום בלי קינוח: מיד הוגש לנו עציץ קטן של תותים בשמנת, באחת מצורות ההגשה הכי חינניות שראיתי לאחרונה.

הקינוח הנוסף שהיה מעין פנקייק בשמנת ודובדבנים, היה ממש קינוח בווארי אמיתי. לידיעת הקוראים: בבוואריה לא שמעו מעולם על קרם-בוואריה.

תפריט הנקניקיות המיוחדות יוגש ב'בירגארדן' עד ל-31.3.2017. המקום מתאים מאוד לא רק לשבת בו עם חברים, אלא בשעות שבהן יש עדיין אור-יום בחוץ, גם למשפחות וילדים: עם שניצל, עוף בגריל, המבורגר וכל-כך הרבה נקניקיות. אין ילד שלא ישמח לבוא לכאן עם אבא לבירה...!

בירגארדן. אלברט מנדלר 3, מתחם שרונה, תל-אביב