ניר קיפניס ביקר בביר-גארדן של 'פאולנר' במתחם 'שרונה' ומודה שלפעמים גם תל-אביב, אפילו באוגוסט, יכולה להיראות לרגע כמו עיר בווארית שלווה...
בימים האחרונים החל לפעול בנמל תל-אביב (כרגע ל"הרצה", הפתיחה הרשמית בעוד כעשרה ימים) "1040" ביר-גארדן ממותג 'ווינשטפן' (שם המקום – שנת ייסוד המבשלה הוותיקה). רגע לפני שהוא פורץ לחיינו בסערה (אירוע שעליו נדווח כאן כמובן בהרחבה), החלטנו להפנות את המבט למתחרה שמציג קונספט דומה מאוד כבר במשך כשנתיים במתחם שרונה: הביר-גארדן של פאולנר.
תפור על מי שלא רוצים לסגור את יום העבודה שלהם בלי איזו בירה קטנה עם איזה נשנוש בצד... (צילום: יח"צ)
ראשית, קצת על הניסיונות הקודמים של המוסד הגרמני הזה להכות שורשים באדמת ארץ הקודש. אחד הניסיונות המוצלחים, אך למרבה הצער – קצרי-המועד, היה לפני כ-7-8 שנים, עת פתח השף דניאל זך מיזם ממותג 'פאולנר' בחצר 'כרמלה בנחלה', מסעדת השף שלו. מבחינה קולינארית, המקום ההוא היה נפלא: נקניקיות מסוגים שונים, שפצלה, פרעצלים, כרוב כבוש מתובל בזרעי קימל, חרדל בטעמי קארי ודבש ועוד. הבעיה היתה במיקום: אזור שוק-הכרמל הוא אמנם סואן, אבל הביר-גארדן ההוא לא היה מאוד עממי. הקהל של אותן שנים (הגם שלמיזם ההוא לא מלאו עדיין אפילו עשור!) לא היה רגיל לשבת בחוץ, בסביבות השוק, במהלך שעות היום – והניסיון גווע בתוך זמן לא רב, אולי הקדים את זמנו.
כמה שנים מאוחר יותר, עשתה זאת פאולנר שוב: הפעם במתחם שרונה. בעלי המקום הבינו מראש שבכדי להיות רלוונטיים לקהל גדול ככל האפשר במתחם שמשופע בתיירות-פנים, יש לוותר על אחד מיסודות המטבח הגרמני, בשר החזיר... המקום אמנם אינו כשר בגלל עבודה בשבת, אבל לא מוגש בו חזיר – חסם גדול עבור ישראלים רבים. תפריט הבירה של המקום מגוון ומענג, במיוחד חביבה עלי הפילזנר-לאגר של המבשלה שמזוהה לרוב עם בירת חיטה. תפריט האוכל לא מאכזב אף הוא עם כמה מנות שלא היו מביישות מסעדה אמיתית – ולא רק כנשנוש לצד הבירה.
לתל-אביבים רבים יש בעיה עם מתחמים בכלל ועם מתחם 'שרונה' בפרט, אבל האמת היא שהביר-גארדן מהווה מעין 'קפיצה קטנה לחו"ל' (כסיסמתו הוותיקה של ה'סופר-פארם'), בשעות אחרי-הצהרים, ה'האפי-האואר' של המקום, מתחילים השולחנות בחוץ להתמלא במי שלא רוצים לסגור את יום העבודה שלהם בלי איזו בירה קטנה של הבדלה בין פרנסה לבילוי – ואם מנשנשים איזו נקניקיה בצד – מה טוב. מי שלא יכול לוותר על המזגן לפני הסתיו, ישמח לגלות שהמיזוג במרתף פותר היטב את הבעיה הזאת – ובנוסף חושף את המבלים במקום לעיצוב-פנים מרהיב שמייחד את החלל ממקומות אחרים בעיר.
לפני כשבועיים קיבל המקום חותמת רשמית של הכרה כמוסד של אוכל – ולא רק של בירה, עת התארחו בו כמה שפים מובילים לערבי-אורח, שפים כמו אבי ביטון וסבינה ולדמן – שיודעים היטב לזגזג בין בישול מוקפד מחד ומטבח עממי ונגיש מאידך. החוויה היתה טעימה להפליא (אם כי כאמור, לא צריך לחכות לערבים מיוחדים כדי לאכול מצוין בביר-גארדן), הבירות המיוחדות זרמו כמים, ותל-אביב, אפילו באוגוסט, נראתה לרגע כמו עיר בווארית שלווה...
בינתיים, בקצה השני של העיר יוצא לדרכו מיזם "דומה אך שונה" של 'ווינשטפן'. גם בו תימזג לאגר טרייה מתוצרת המשלה הוותיקה שמזוהה אף היא בעיקר עם בירת-החיטה שלה, וגם שם יוגשו נקניקיות, הפעם מבית היוצר המוערך של השרקוטייה אלן טלמור. לנו, כחובבי בירה, לא נותר אלא לקוות שהאמון שנותנים היזמים ויבואני הבירה בקהל הישראלי ישתלם להם – ונוכל ליהנות ממקומות כיפיים שבהם ניתן ללגום בירה קרה, לנגוס בנקניקיה חמימה וליהנות לרגע מהרגשה, או לפחות אשליה, של שפיות.
פאולנר ביר גארדן. אלברט מנדלר 3, מתחם שרונה, תל-אביב