ערוץ האוכל: עיונים במשפט ואוכל

ספר חדש על אוכל בחברה, בתרבות ובמשפט שיצא לאור בימים אלה, עוסק בנושאים הדנים בהיבטים המשפטיים של האוכל שאנחנו אוכלים. החיים שלכם בלאפה...

בשנים האחרונות אנחנו מתעסקים הרבה מאוד במה שעולה על צלחתנו - אם כי לרוב אנו בעיקר מתמקדים ברמת הטעמים, או ברמה הוויזואלית אסתטית - אך לאחרונה קשה שלא להבחין בשיח המתנהל סביב המחקר שנערך בנושא התרבותי, החברתי והמשפטי הסובב את המזון, שהוא אחד הדברים ההכרחיים והבסיסיים ביותר בחיינו. באוניברסיטאות מובילות בעולם כבר חוקרים ולומדים זה שנים רבות על הקשרים המגוונים שבין האוכל למשפט, ועל ההקשרים החברתיים, התרבותיים, הזהותיים והדתיים של אוכל, דרך עיסוק בהבדלי תרבויות קולינאריים וגאוגרפיים, יחסי מגדר, מעמדו של המטבח הלאומי ועוד.

ספר חדש על אוכל בחברה, בתרבות ובמשפט, יצא לאור בימים אלה, העוסק בנושאים הדנים בצד המשפטי של האוכל, ביניהם: זכויות יוצרים על מתכונים, טיפים למלצרים, ביטחון תזונתי והזכות למזון בישראל, הזנה בבתי-ספר, אחריות חברתית של תאגידי האוכל הגדולים, מוצרים מן החי, אוכל אורגני, צמחי מאכל מהמטבח הפלסטיני, חוק הגנת הצומח, אוכל ודת, אוכל ומבקשי מקלט, ואפילו יין. זהו ספר חשוב מאוד, שערכו פרופ' אייל גרוס וד"ר יופי תירוש, במשך ארבע שנים של עבודה קשה, בסיומה יצרו ספר מאמרים אקדמי בן 712 עמודים. שם הספר "לחם חוק: עיונים במשפט ובאוכל".

בישראל, למרות שיש חקיקה רבה המסדירה את משק החקלאות ואת הרגולציה של המזון, לא התפתח עד כה מחקר אקדמי שבחן את ההיבטים המשפטיים של הנושא בהקשר של משפט ואוכל. מן המבוא של הספר: "העיסוק בממשק שבין משפט לבין אוכל הוא מתבקש, משום שאוכל הוא רכיב מרכזי בחוויה האנושית.

מדובר בעיסוק מורכב בשל ריבוי הממדים, המשמעויות והתפקידים של המזון בחיינו, ובשל ריבוי המשתנים הכרוכים בייצורו, בשיווקו ובהכנתו טרם הגעתו לצלחתנו. האוכל חיוני להישרדות אך הוא גם נשא של תרבות, זהות וזיכרון, וגם מכונן של קהילה, משפחה, מעמד, לאום, עדה ומגדר. משמעות דואלית זו של האוכל - פונקציונלי ומטריאלי מחד גיסא, ופעולה סימבולית לשם הנאה וכינון משמעות מאידך גיסא - מאתגרת כל הסדרה משפטית של מזון".

הספר, "לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל", יצא לאור במסגרת סדרת ספרים העוסקת במשפט ונושאים משיקים כמו משפט ואהבה, או משפט וטכנולוגיה, כך שמשפט ואוכל היה רק המשך טבעי לכך. תחום האוכל בארץ שופע חידושים והמצאות והנו טרנדי יותר משהיה כאן אי-פעם. ריבוי מסעדות שונות ומשונות, שפים שהפכו להיות ידוענים בארץ ומחוצה לה, תכניות בישול לאינספור והצפה של מתכונים בכל מדיה שהיא. בדרך כלל לא לגמרי ברור לנו מה הקשר בין אוכל למשפט, אך מסתבר שעם הצפה כזו עולות כמעט מאליהן לא מעט סוגיות העושות את דרכן אל אולמות המשפט. האם אפשר לדרוש זכויות יוצרים על מתכון מסוים, בין אם הוא מנת גורמה של שף ידוע או מאכל רחוב פופולארי כמו חומוס? האם חוקי לאכול מזון מן החי? מהי האחריות של תאגידי המזון כלפי הציבור הרחב? ועוד.

כוהנת האוכל הגדולה

קלודיה רודן (81) נולדה במצרים בשנת 1936 למשפחה יהודית, ושימשה שנים ארוכות ככתבת אוכל ומנחת תכנית בישול ברשת ה-BBC. במהלך השנים הרבות של עיסוקה ומחקריה בעולם האוכל כתבה קלודיה רודן ספרים רבים על מטבחי הים-התיכון, כמו גם על האוכל היהודי על תפוצותיו. ספרה החשוב על אוכל יהודי "ספר הבישול היהודי - מזרח ומערב" תורגם אף לעברית. בספריה שמה רודן דגש רב על ההיסטוריה של האוכל, על האופן בו נוצרו מאכלים ועל השינויים שהתרחשו בהם מדור לדור.

הגיע הזמן לאזוריות יין

את הפרק בספר העוסק ביין כתב עורך-הדין עידן בר אולפן, שפועל בתחום חקיקת היין, ואף חיבר את הספר "הגנה אזורית" – על אזורי יין, אזוריות בעולם והמלצות מעשיות לקראת חקיקה אזורית בישראל. בפרק זה דן עורך-הדין בר אולפן בצורך בצעדי חקיקה בנושא אזורי יין ועד כמה חשוב הדבר עבור צרכני היין מבחינת קביעת איכות היין.

לדבריו של בר אולפן, אין עדיין בארץ הגדרה, או חוק ברור ומוסדר כנדרש, לגבי אזורי יין ומה צריך להיות כתוב על גבי תווית הבקבוק. מכיוון שמפת אזורי היין שנערכה בארץ הנה כבר בת כ-40 שנה ומשכך אינה מעודכנת, נוצר מצב בו יקבים משתמשים לעתים בשמות אזורי יין שאינם תואמים את המפה ואף לא תואמים את מה שקורה בעולם. בנוסף, אין כיום שום בקרה ואכיפה בתחום זה ואף אין שום גוף שמוסמך לעדכן ולקבוע קריטריונים ברורים שיעגנו את הנושא. עוד על הספר באתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב: https://law.tau.ac.il/law-HP/Lechem_Hok.

לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל. עורכים: פרופ' אייל גרוס. ד"ר יופי תירוש. הוצאה לאור: אוניברסיטת תל-אביב. מחיר: 150 ₪