רק התחיל הקיץ ושף הבית עינב אזגורי כבר מזיע כמו סוס. לא בגלל מזג האוויר, בגלל החום של המנגל...
חג הפסח האחרון עבר עלינו יחסית בשלום. נכון, חגגנו, אכלנו ולכלכנו את כל הפארקים במדינה שלנו, והכנרת עדיין בטיפול פיזיולוגי אחרי האונס הקבוצתי שמיטב אנשי התרבות ומלח הארץ העבירו אותה. אבל בואו נודה, הדבר האמיתי מתחיל עכשיו...
מבחינתי, מיד עם הגיעו של חג הפסח מתחילה עונת המנגלים. הרי הירקות בשיאם, האספרגוס בדיוק חוזר אלינו ואין טעים ממנו עם קצת שמן-זית ומלח-ים על מנגל פחמים אמיתי, והטלאים גדלו מספיק כדי להפיג מאתנו כל רגש חמלה ואשם על כך שאנו תולים את גופם לשלושה ימים לפני שננתח אותם לנתחים ונעלה את בשרם הרך על האסכלה הלוהטת.
ניסיתם פעם להניח סיר הכי פשוט על גחלים לוהטות ולשפוך לתוכו מעט יין, שאלוט קצוץ, שום ושמן-זית ולזרוק לתוך כל זה מולים שמנמנים כך שכל עשן הגחלים יעטוף את הסיר ויעשן את המולים? עזבו. ניסיתים פעם לשים מולים כמו שהם על רשת צפופה (כדי שלא ייפלו לאש חלילה) ופשוט לצלות אותם על הגחלים ללא שום תוספת? אם לא, אז ממש כדאי שתנסו. פזרו מעל הצדפות מעט עשבי תיבול, ממש על הגחלים, ותקבלו מולים מעושנים מדהימים.
אבל בכל זאת, מה הכי כדאי לשתות עם כל הטוב הזה? אני תמיד טוען שמנגל בקיץ הישראלי עובד הכי טוב עם שני סוגי משקאות: אניסיים למיניהם (אוזו, עראק, פסטיס עם הרבה קרח ומעט לימון), או עם יין לבן, כזה שהוא קר, קריספי ויבש, כזה שמרגיש כמו זכוכית קריסטל שמתנפצת על ריצפה ברגע שהוא פוגש בחך שלכם (אוי ואבוי, תראו מה קרה לי. אני מתחיל להישמע כמו אבירם...). אבל באמת תקררו את היין מאוד, אחרת החוויה לא שווה כלום, אבל אם אתם מתעקשים גם שפריץ יעבוד.
גם שרי לבן יבש כמו 'טיו פפה' ירוץ נהדר עם ארוחה שכזו. אבל בעיני כל אלכוהול אחר רק יחטא לחוויה הזאת, ואני ממש לא מוריד מכבודם של שאר המשקאות, רק שפה אצלנו, בחום המשוגע הזה ובגינות שלנו, זה מה שעובד הכי מושלם בעיני. אוי, אלוהים אדירים! כמה זה היה יכול להיות נחמד אם היתה לי וילה צבועה בלבן בוהק וכחול עמוק שצופה לים-התיכון על הר הכרמל...