יש טקילה, יש חברים: שחק אותה קלוני

מה שהתחיל כשיחת-שיכורים בין ג'ורג' קלוני ועוד שני חברים, הפך למותג טקילה שנמכר בשבוע שעבר תמורת מיליארד דולר. קבלו את הסיפור הלא-ייאמן של טקילה 'קאזאמיגוס'...

מכירים את זה שיושבים שלושה חברים טובים, שותים משהו, או אולי מעשנים משהו – עד שאחד מהם קם וכטוב ליבו בסאטלה מכריז: "יש לי רעיון נהדר, בוא נפתח פאב!". בדרך-כלל רעיונות שכאלה נשכחים עד מהרה ומתחלפים בכאב ראש של האנג-אובר, אבל לפעמים הם אשכרה מתגשמים – ומה שקורה זה שאחרי כמה חודשים כל השלושה נשארים גם ללא כסף וגם כבר לא כל-כך חברים... אלא אם כן כמובן, קוראים לכם ג'ורג' קלוני.

כמו שאתם בטח יודעים, חיבור בין מפורסמים הוליוודיים למותגי יין ואלכוהול מתקיים כבר עשרות שנים – ולא רק ברמת דמויות ממוצאות כמו "מיסטר ביג" מ"סקס והעיר הגדולה", או "טרטל" מ"הפמלייה": הבימאי מרטין סקורסזה הוא בעל יקב כבר כמה עשרות שנים, המוסיקאי קרלוס סנטנה מחזיק במותג טקילה, וכמוהו גם ג'סטין טימברלייק. לדרו ברימור יקב בקליפורניה ולדייויד בקהאם מזקקת וויסקי בסקוטלנד. ואפרופו כדורגלנים: לאנדרס אינייסטה יש יקב בקטלוניה.

בחזרה להוליווד: גם אנטוניו בנדראס גם הוא בעלים של יקב, ואפילו מדונה, האישה והדיווה, מחזיקה ביקב ביחד עם אביה. ואולי לא בדיוק הוליווד, אבל ז'ראר דפרדייה הוא בעלים של לא פחות מחמישה יקבים.

ועם כל הכבוד לרשימה המכובדת דלעיל, בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי חווים אולי קשיים בזוגיות שלהם, אבל בכל הקשור למותג היין שלהם "מיראבל" – העסקים רק פורחים.

לפני כשש-שבע שנים החליט קלוני לבנות בית-קיט בקאבו. הוא לא היה לבד: יחד אתו היו חבריו הטובים מייקל מלדמן ורנדה גרבר (בעלה ואבי בתה של הטופ-מודל מהניינטיז סינדי קרופורד). מאחר שפרויקט בניה, אפילו בקרב אנשים עשירים מאוד, דורש פיקוח צמוד, בילו השלושה זמן רב במקסיקו, זמן שאת רובו העבירו בשתייה מאסיבית של טקילה. ואז, כטוב ליבם בתזקיק האגבה הכחולה המפורסם, עלה הרעיון: לזקק טקילה שתהיה רק שלהם, כזאת שתקלע לטעמם – כשדרישת הסף היא: טקילה שניתן יהיה ללגום ממנה בלי הפסקה מבלי לסבול מהנגאובר ביום שאחרי.

הכל לשם שמיים

לו כל אחד מאתנו היה במקומם, היינו יכולים לבקש באותה מידה לגלות באר נפט בחצר הפרטית שלנו, אבל קלוני וחבריו אינם אנשים רגילים (לפחות מבחינת האמצעים), אז הם אמרו – ועשו. אחרי חיפושים רבים שלוו בשתייה מרובה, הם מצאו מזקק עצמאי בעיר חאליסקו שהסכים לזקק למענם את הטקילה שלהם.

החברים החליטו לקרוא לטקילה שלהם 'קאזאמיגוס' – שילוב בין המילים הספרדיות "קאזה" (בית) ו"אמיגוס" (חברים), מה שבעברית נשמע קצת כמו מועדון בקיבוץ שירד מנכסיו, נשמע להם כנראה מוצלח – והטעם עוד יותר. מה שמצחיק הוא שלרגע אחד לא התכוונו השלושה להרוויח מהפרויקט הזה אפילו סנט אחד. כן, כן, ככה זה: לפעמים אלוהים נותן אגוזים למי שיש לו יותר מדי שיניים (...).

רק שאחרי שנתיים שבהם שתו לא מעט וגם חילקו לא מעט בקבוקים בנדיבות לבני-משפחה וחברים, צלצל הטלפון בהוליווד ועל הקו היה המזקק המקסיקני מחאליסקו: "תראו חברים", אמר להם, "במשך שנתיים אני שולח אליכם אלפיים בקבוקים בשנה תחת הלייבל "דוגמאות", ובכן – או שאתם מוכרים את הדוגמאות שאני שולח אליכם או שאתם שותים יותר מדי (...). כך או כך, לפי החוק אנחנו כבר לא יכולים לקרוא לזה דוגמאות אלא להחליט אם להמשיך כעסק מסחרי לכל דבר או לסגור".

השלושה – שלא רצו להיפרד מטקילת-הדוגמאות שלהם, החליטו בשנת 2013 להפוך אותה למותג מסחרי לכל דבר – והעסקים פרחו. כאן היה יכול להסתיים הסיפור בסוף טוב, אלמלא חיכה מעבר לפינה סוף אפילו טוב עוד יותר: ענק המשקאות 'דיאג'יו' (שמחזיק כבר כמה מותגים ידועים כסמירנוף, ג'וני ווקר, גינס, גורדון ואחרים) החליט שהוא מעוניין לרכוש את המותג ושם על השולחן הצעה שאפילו קלוני לא יוכל לסרב לה: מיליארד דולר (!).

קפה ומאפה, וגם צ'ייסר

תם ונשלם? ממש לא: קלוני, האיש שמוכר לנו 'נספרסו', כנראה מחויב גם למותג הטקילה הפרטי שלו לשעבר, שכן העסקה כוללת מלבד תשלום במזומן של 700 מיליון דולרים, יתרה של כ-300 מיליון דולרים שתשולם בשלוש השנים הקרובות בכפוף לביצועי המותג. משמע – אם קלוני רוצה להרוויח עוד 100 מיליון דולרים עבור כל אחד מהשותפים (סכום לא רע גם עבור אנשים עשירים), כדאי לו מאוד להשקיע בקידום המותג.

צריך לומר שמדובר בעסקה די מפתיעה: מצד אחד שוק הספיריט העולמי גדל (בהשוואה לשוק הבירה והיין שהולך ומצטמצם) כשטקילה היא אחד מסוגי המשקאות שהביקוש להם גואה במהירות, בעיקר בשוק האטרקטיבי ביותר: השוק הצפון-אמריקאי שקצת זונח מסורות אירופיות מבית סבא-רבא כמו וויסקי ווודקה – ועובר למשקאות עם שורשים מעט יותר מקומיים (טקילה, מזקל ואחרים), רק שאפילו הגידול הזה לבדו עדיין לא מצדיק את סכום הרכישה הגבוה, במיוחד עבור קונצרן שבמשך שנים מחזיק בבעלות על מותג פרמיום בתחום כ'דון חוליו'.

ההנחה היא כי האטרקטיביות של העסקה נובעת מהמחויבות של קלוני למה שמוגדר כ"ביצועים טובים" של המותג בשנים הקרובות: במציאות שבה מוטלות יותר ויותר הגבלות על פרסום ושיווק אלכוהול (לא רק בישראל כמובן), יש משמעות רבה לפרזנטור: פנים מוכרות ואהודות שתהיינה למעשה הפנים של המותג. מאחר שבגלל הקישור לאלכוהול, סלבריטאים מתחום הספורט אינם אופציה, הרי שמשקלם של כוכבים הוליוודיים במשוואה גדל.

עכשיו רק צריך לקוות בשביל קלוני ובשביל דיאג'יו שהטקילה שלהם תהיה מוצלחת יותר מוודקה 'טראמפ'. מבלי להתייחס להשוואה, קלוני כבר הסכים "להסגיר" את הסוד שהפך אותו מכוכב קולנוע לטייקון עסקים: "במקום להתמקד בעיצוב הבקבוק ובתווית, חשוב יותר לשים לב למה שנמצא בתוך הבקבוק". מי אמר שעסקים לא עושים עם חברים?