שמוליק וולברג פגש את אייבי מיקס, הבחורה שהתחילה את דרכה כמבריחת טקילה מגבולות מקסיקו עד שזכתה בתואר הברמנית הטובה ביותר בארצות-הברית...
שמוליק וולברגמעריב אונליין - זכויות יוצרים (צילום: מעריב אונליין)
שמוליק וולברג פגש את אייבי מיקס, הבחורה שהתחילה את דרכה כמבריחת טקילה מגבולות מקסיקו עד שזכתה בתואר הברמנית הטובה ביותר בארצות-הברית...
אייבי מיקס, שזכתה בתואר הברמנית הטובה ביותר בארצות-הברית בשנת 2015, נבחרה ללוות נבחרת שפים מרחבי הגלובוס שהתארחה בארץ על-מנת להשתתף בפרויקט "שולחנות עגולים" שהתקיים בשבוע שעבר בתל-אביב. פרויקט "שולחנות עגולים" הוא יוזמה מבורכת המתקיימת זו השנה השנייה בה מתארחים שפים נבחרים במסעדות נבחרות בעיר. במשך שבוע זכה קהל הגרגרנים להיחשף לתפריטים מיוחדים, כולל מהודו ובוליביה ועוד מאותם שפים שרובם ככולם הגיעו עם עוזריהם, והעיר תל-אביב צהלה ושמחה.
"...הוא התעורר, הסתכל עלי ושאל אותי מה אני עושה בצד הזה של המיטה, ואז הסתובב לצד השני וראה את אחותי...", מספרת אייבי מיקס (צילומים: יח"צ, אפיק גבאי) "הוא שאל אותי מה אני עושה בצד הזה של המיטה, ואז הסתובב לצד השני וראה את אחותי... (צלם: אפיק גבאי)
בשנה הראשונה, באופן טבעי, הותאמו יינות למנות השונות. השנה לקחו היזמים הימור ורתמו דווקא מותג אלכוהולי לחגיגה והמותג הנבחר היה וודקה 'גריי גוס', כיאה למעמד החגיגי. ככל שגריי גוס היא וודקה סופר איכותית, אי-אפשר לתת לה להתגלגל סתם ולכן גויסה לצורך העניין אייבי מיקס, ברמנית ניו יורקית מעוטרת, ובנימה אישית אומר מ-ד-ה-י-מ-ה, על-מנת להתאים את הנוזלים לאוכל.
תלמה ולואיז סטייל
מיקס, שהתחילה את דרכה בעולם האלכוהול בגיל 19 במהלך טיול בגוואטמלה, שם התאהבה באמנות הקוקטיילים והחליטה להישאר לזמן מה ולעבוד בבר מקומי. בהמשך שבה לארצות-הברית, התמקצעה בתחום, ובשנת 2015 זכתה בפרס הברמנית האמריקאית הטובה ביותר בתחרות Tales of the Cocktail שנערכה בניו אורלינס.
פעם אפילו סיפרה שבעברה היתה נוסעת להנאתה עם חברתה מייסדת מותג המסקל 'Ilegal Mezcal' למקסיקו על-מנת להבריח צמח מזקל טרי לארצות-הברית בתוך מכלי דלק. כדי לעבור את הגבול הן היו נוהגות להתחפש למיסיונריות והיו אומרות לשומרי הגבול שהן מביאות אתן ספרים לילדים העניים.
אייבי, הפועלת רבות לקידום נשים בתחום האלכוהול, יצרה, בין היתר, את התחרות SpeedRack a national cocktail competition - תחרות המיועדת לנשים בלבד שתורמת את כל רווחיה למלחמה בסרטן השד.
גריי גוס
אייבי, שהיא בין היתר בעלים של בר נחשק בשם 'ליאנדה' (LEYANDA) בברוקלין, רקחה שלושה קוקטיילים לכל מסעדה בהתאמה לתפריט המיוחד שכל אחת הציעה. השבוע הזדמן לי לדגום רק מעט ממה שהגברת הזאת יודעת לעשות, אבל מהמעט הזה נוכחתי שזה עבד.
למרות ניסיוני רב השנים בענף האלכוהול ובחיי הלילה, אני עדיין מתפלא על היכולת לתת לקוקטייל להיות "המחליף" של יין וללוות ארוחה. מסתבר שעם מותג נכון ובסיוע יד מכוונת זה עובד. מבחינתי, הקטע היותר טוב השבוע היה ההזדמנות לשבת עם אייבי מיקס ולגלגל שיחה בארבע עיניים.
אז נתחיל בשאלה די אישית...
"נו, אני יודעת. בעניין השם שלי - MIX. טוב, זאת לא נבואה, זה מקרי לחלוטין, למרות שאבא שלי, שבגללו שם המשפחה, העלה את זה מספר פעמים כשהייתי בקולג'".
אז קצת על בית הגידול?
"נולדתי בעיירה קטנה בוורמונט, כ-700 תושבים. אבא מנפח זכוכית ואמא מעצבת טקסטיל. יש לי אחות תאומה זהה (פרט חשוב להמשך. ש.ו). היינו בסך-הכל ילדות טובות במקום מאוד מנומנם שחצי מהאוכלוסייה המקומית היא אולטרה-ליברלית וחצי אולטרה-שמרנית על גבול Red neck. בין השאר רכבתי על סוסים ולמדתי אילוף סוסים".
איך הגעת למקצוע?
"למדתי בקולג' אמנות ופילוסופיה, ואחת המשימות היתה לנסוע סמסטר אחד למקום אחר, לעבוד בו ולהשתלב, אז נסעתי לגואטמלה ללמד יתומים. בתוך כך הייתי מבלה בבר קבוע כמעט מדי ערב כשאת החשבון הייתי רושמת בהקפה. כשהגיע מועד התשלום הבנתי שאין לי מספיק כסף, כנראה כי שתיתי יותר מדי.
אז התחלתי לעבוד בבר על-מנת לסגור את החוב ופתאום נפל לי האסימון. הנה עבודה מדליקה שאני גם שותה בה וגם מרוויחה כסף. כשסיימתי את לימודי נסעתי לניו יורק והתחלתי לעבוד בגלריה. התקופה היתה תקופת שפל כלכלי, אף אחד לא קנה אומנות ובכלל לא שילמו לטירונים עמלות. זו העבודה הכי מחורבנת שעשיתי בחיי. ואז, בניו יורק, נחשפתי לעולם הקוקטיילים".
אם לא היית במקצוע?
"הייתי מאלפת סוסים".
ספרי על חוויה מרוממת בעולם השתייה
"נו טוב, כל רגע של שתייה הוא חוויה מרוממת, אבל לפני שנתיים התארחתי בלונדון להכרזה על 50 הברים הטובים בעולם. היו מסביבי הרבה ברמנים מפורסמים, שהם, כמובן, גם חברים, והם ארגנו מסיבה ספונטנית באחד הבתים. למחרת העירו אותי והראו לי קטע וידאו שלי ושל אחותי רוקדת בטירוף עם בדלי סיגריות שתקועים לי בשיער, ואז הם אמרו: 'יש בערך 8 מיליארד אנשים בעולם, את היית האדם הכי שמח באותו רגע'. לא שאני זוכרת".
ספרי על חוויה מביכה
"נסענו קבוצת חברים כולל אחותי (תאומה זהה זוכרים? ש.ו) לפוארטו ריקו, שכרנו בית ושתינו המון רום. בלילה בדיסאוריינטציה הלכתי לשירותים עירומה לגמרי. מצאתי את עצמי חוזרת למיטה שבה ישנו אחותי והחבר שלה, שגם הם לגמו לא מעט, ונשכבתי לצדו האחר. היתה לי עוד חוצפה לדחוף אותו על-מנת לפנות לי מקום. הוא התעורר, הסתכל עלי ושאל אותי מה אני עושה בצד הזה של המיטה, ואז הסתובב לצד השני וראה את אחותי".
משקה אחרון לפני שאת נפרדת מהעולם
"קשה לי להחליט בין שניים. אני מאוד אוהבת יין אדום וזה יקרה אולי בבקתה במקום מושלג. וגם נגרוני על החוף. נגרוני בעיני הוא קוקטייל מקסים. קשה להרוס אותו, אבל גם קשה לעשות אותו מושלם".
מה יהיה כתוב על המצבה שלך?
"תראה, אני מאוד קפדנית ואני גאה במיומנות שלי, אבל אני מעצבנת את הסביבה שלי בפרפקציוניזם שלי. כיוון שלי לא תהיה שליטה על הטקסט שייכתב על המצבה שלי, אני מאמינה שהם יכתבו: 'אלוהים אוהב אותה, אבל די, נמאס, חלאס, שלום".
