סערה בכוס יין: יקב 'ביוליו ויניארדס'

טעימת צמד יינות של יקב 'ביוליו ויניארדס' מעמק נאפה הותירו את מור דניאל עם טעם של עוד, ועם רצון עז לטעום עוד ועוד יינות אמריקאים...

לא מזמן טעמתי צמד יינות האמריקאים של יקב 'ביוליו ויניארדס' האמריקאי, ובדיוק נזכרתי בסיפור שלפניכם. בחודש פברואר שנת 2014 סערה תעשיית היין האמריקאית בעקבות חשיפת התפריט אותו הגיש ברק אובמה, הנשיא ה-44 של ארצות-הברית, לפרנסואה הולנד, נשיאהּ השביעי של הרפובליקה הצרפתית החמישית, במהלך ארוחת ערב חגיגית בבית הלבן. לצד קוויאר אמריקאי שהוגש כפתיח, וגנאש שוקולד מהוואי שהוגש לקינוח, הוגשו יינות אמריקאים שממוצע מחירם עמד על 50 $ בלבד (!). לטענת המבקרים תעשיית היין האמריקאית הוצגה, בארוחה חשובה זו, בעין לא טובה בפני אדם ברמתו של הולנד. אובמה הואשם בכך שהגיש לנשיא צרפת יין אמריקאי זול שאינו מייצג את כוחה של התעשייה ובכך שכשל במשימה להציג את הטוב ביותר שמיוצר בארצות-הברית.

מדובר ביינות שאפתניים ומוקפדים שלצערי לא מקבלים חשיפה מספקת במחוזותינו וחבל שכך...(צילום: יח"צ)

נוסף על כך, הודלף כי במהלך הפגישה אמר אובמה לאורחו: "אנחנו האמריקנים גדלנו על אהבת כל הדברים שמיוצרים בצרפת - הסרטים, האוכל, היין - במיוחד היין!". מעניין מה היה אומר על כך תומאס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארצות-הברית, שאמנם התפרסם בחיבתו העזה ליינות צרפתיים, אך לצד זאת גם באמונתו ובחלומו על תעשיית יין אמריקאי משגשגת.

החלום ושברו

מספרים שבשנת 1787 לקח ג'פרסון חופשה בת שלושה חודשים במהלכה טייל לבדו, כשהוא רכוב על סוס, באזורי היין הנחשבים של צרפת. ג'פרסון האמין, באמת ובתמים, שארצות-הברית חייבת לייצר יין, ואף ניסה לנטוע גפן אירופית ולטפל בה בעצמו, אך הניסיון לא צלח. השורות הבאות יוקדשו לצמד יינות אמריקאים שטעמתי לאחרונה ושגרמו לי להבין שוב כמה יינות אמריקאים נמצאים בדרך להגשים את חלומו של הנשיא לשעבר ועד כמה התעשייה הזו אינה מיוצגת מספיק אצלנו על המדף.

גפני היין הראשונות נטעו על אדמת ארצות-הברית במהלך שנות החמישים של המאה ה-19. אחד החלוצים הגדולים של המאורע החשוב, היה צ'ארלס קרוג שייסד בשנת 1861 יקב פורץ דרך על שטחים נרחבים אותם ירש מאבי אשתו, אדוארד בייל, שהיה דמות מפתח באזור נאפה. הופעתו של היקב הזה סמלה את ראשית פריחת תעשיית היין האמריקאית, אך אירועים כמו הפילוקסרה (כינמת הגפנים) וכן תקופת היובש (1933-1920) האטו את קצב צמיחתה והתפתחותה. בשנות ה-40 רכשה משפחת מונדבי, משפחת מהגרים איטלקית, את יקב 'קרוג' והפיחה חיים בתעשייה.

ואז פרקר הגיע

חלום היין האמריקאי התחיל בחזון גדול, שאפתני ומופרז שהתבסס, בין השאר, על התשוקה ליינות בורדו שבצרפת. אזור נאפה האגדי נחשב בהרבה מאוד מובנים להתגשמות שלו. אין כל ספק שכורמי נאפה הכירו בהצלחתם של יינות בורדו ואף קיבלו מהם השראה גדולה, עד כדי כך שהם החליטו לייבא את זני בורדו ולנטוע אותם אצלם בכרמים ובמקביל ללמוד ביסודיות רבה את הטכניקות של עשיית היין באזור היסטורי זה. עד לנקודה זו בזמן יינות אמריקאים נמכרו בקרטון בלבד ונחשבו ליינות נחותים. באותם ימים זן הענבים ששלט בכרמים היה הזינפנדל, אולם בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת הוא הוחלף בזן הקברנה סוביניון ויינות אמריקאים הוכיחו לעולם שהם יכולים להתחרות ביינות הקברנה סוביניון המפוארים של בורדו.

היה זה לאחר טעימה עיוורת שנערכה בפריז בשנת 1976 ביוזמתם של כמה סוחרי יין נחשבים במהלכה ככבו היינות האמריקאים והחזירו מלחמה שערה למתחרים. כעשור לאחר מכן העניק לראשונה רוברט פרקר, מבקר היין שזוהה כבר אז עם יינות בורדו, 100 נקודות לקברנה סוביניון מבציר 1985 של היקב האמריקאי, גרות'. כל זאת הביא לשגשוגה של תעשיית היין בארצות-הברית ולרצון עז להתמיד בקידומה.

גבולות הגזרה

בשנות השמונים התעסקו בייסודה של שיטת ה-American Viticultural Area - שיטת סיווג של אזורי איכות לגידול גפנים וליצור יין. שיטת ה-AVA מקבילה ל-AOC הצרפתי ומגדירה גבולות גיאוגרפיים, היסטוריים ואקלימיים של אזור יין איכותי. מבחינת חוקי יין מקומיים אין בארצות-הברית הגבלות על זני ענבים ספציפיים שמותרים לגידול באזור מסוים, על כמות יבולים לדונם, על יישון בעץ וכדומה. התקן העיקרי שקיים בתעשייה הזו קובע שאזור יין המוגדר AVA מתחייב שכל בקבוק שמגיע ממרתפו יורכב לכל הפחות מ-85% ענבים מהאזור אליו הוא משתייך מבחינה גאוגרפית.

בין 1983, השנה בה נכנסה מערכת ה-AVA, ועד לשנת 1991 הוגדרו כ-100 אזורים בארצות-הברית כאזורי איכות, 60% מהם נמצאים באזור קליפורניה. במהלך שנות התשעים נמנעו יצרנים מלנסות להצטרף לשיטה החדשה, זאת בשל הביורוקרטיה הסבוכה שנדרשה מהם. לעומת זאת, שנות ה-2000 סימנו האצה באיכות וגדילה במספר אזורי היין שהוגדרו על-פי השיטה. במקביל החל שיח על מושגים כמו טרואר ונשמעו שאלות כמו "מהיכן הגיעו הענבים?".

מצרפת באהבה

עמק הנאפה, או בקיצור "העמק", נחשב לאזור היין המוביל בתעשיית היין האמריקאית. הוא שוכן כ-60 ק"מ צפונית לסן פרנסיסקו ועל אדמתו נולדים מדי שנה כמה מיינות הקברנה סוביניון המבוקשים בעולם. מה שהופך את האזור למתאים כל-כך לגידול זן הקברנה סוביניון הם הצירוף של האקלים הייחודי שמאט את הבשלה, של המיקום בלב עמק בסמיכות לפרץ סן פאבלו (גורם לאפקט אינדוקציה בלילה שמספק כיסוי ענן בבוקר, ערפל שמאט אף הוא את ההבשלה) ושל האדמות בעלות כושר הניקוז המעולה שלו שמוסיפות ליין מורכבות ומינרליות.

צמד היינות האמריקאים שטעמתי מגיעים מאותו המרתף, מעשי ידיו של יקב 'ביוליו ויניארדס' (Beaulieu (Vineyards. מאז קריאת התפעלות מיופיו של אזור רות'פורד (1900) שבעמק נאפה, אותה השמיעו ג'ורג' ואשתו פרננד דה לאטור, לאחריה רכשו את שטח אדמה באזור והקימו בו יקב בדמות יקבים שאהבו מצרפת, ועד היום מיוצרים ביקב 'ביוליו ויניארדס' יינות אמריקאים מרתקים.

ותודה לכנסייה

היקב, שזכה לכינוי BV נגזרת מהשם Beaulieu – "מקום יפה" לכבוד אותה התרשמות ראשונית של פרננד מאזור רות'פורד, נחשב לוותיק ביותר שפועל ברציפות בארצות-הברית. ב'ביוליו ויניארדס' הצליחו לגבור על הפילוקסרה באמצעות ההיכרות עם גפנים חסינות למגפה, וגם הצליחו להמשיך לייצר יין בתקופת היובש באמצעות חתימה על הסכמי ייצור עבור הכנסייה הקתולית, מה שהבטיח את המשך גדילתו וחוסנו של 'ביוליו ויניארדס' במהלך תקופה קשה זו. היקב שוכן באזור היין העתיק רות'פורד, צפון-מזרח מחוז ויקטוריה, בקעת עמק הנאפה. האקלים בו חם, יחסית, והחל משנת 1993 הוא זכה בהגדרה AVA. והרי לכם רשמים מטעימת צמד מיינותיו.

BV Chardonnay Napa Valley, 2016

הענבים ליין שרדונה זה הגיעו מאזור רות'פורד. חלק מהיין תסס והתיישן במכלי נירוסטה וחלקו האחר תסס בחביות עץ אלון שמקורן בהונגריה, בצרפת ובארצות-הברית, בהן גם התיישן במשך 4 חודשים.

ליין צבע זהוב מבריק, הוא בעל ארומות טריות של אגס ואפרסק לבן, מרקם פריך וטעמים של פירות לבנים רעננים, וניל ודבש. שרדונה אמריקאי מאוזן ונעים, ובעיקר משמח שטעמי חבית העץ אינם משתלטים על טעמו של הפרי הנפלא. יין שמספק חווית שתייה נעימה.

2015 ,BV Cabernet Sauvignon Napa Valley

הענבים ליין הקברנה הזה נבצרו מכרמים באזור רות'פורד בלבד. היין תסס במכלי פלדת אל חלד והתיישן במשך 15 חודשים בחביות עץ אלון. צבעו עז, הוא בעל ארומה עסיסית ועשירה של פירות שחורים בשלים: אוכמניות, דובדבנים ושזיפים, יש לו טעמי פרי בשל ורמיזות לתבלין ולקפה. יין קברנה עשיר המשלב טריות, אלגנטיות ומבנה טאני מתקתק. אגב, השימוש בעץ תמיד נמצא ברקע כשמדברים על קברנה סוביניון מנאפה.

צמד היינות האמריקאים מיקב 'ביוליו ויניארדס' הותירו אותי עם טעם של עוד בפה. עם רצון לטעום עוד יינות אמריקאים שיחשפו אותי למה שיש לתעשייה הזאת להציע לעולם. לא עוד יין זול חסר אופי ואיזון, אלא יינות שאפתניים ומוקפדים שלא מקבלים חשיפה מספקת במחוזותינו וחבל שכך.