ביקור במחלקת היינות של המיזם הקולינארי המרשים EATALY לימד את ניר קיפניס שלפעמים לאכול טוב, גם באיטליה, זה כמו להיות "ירדן"...
רומא היא יעד נהדר לשוחרי קולינאריה ואולי אף יותר מכך: למי ששואפים לאחד את אהבתם לאוכל טעים וליין נהדר. את המשפט הזה ניתן להכיל כמובן על עוד מקומות בעולם, אבל הוא תקף במיוחד לגבי שלוש הארצות שידועות כמרכזי הייצור של היין בעולם העתיק: ספרד, צרפת ואיטליה. מבין השלוש, צרפת נחשבת לבכירה יותר, אבל עלי להודות שכמי שמעדיף ארוחות שהן ביטוי נאמן לחומרי הגלם שלהם יותר מאשר למניפולציה הנהדרת שביצע עליהם השף במטבחו, התמכרתי בשנים האחרונות לאיטליה וספרד על פני אחותן הבכירה: תנו לי מנצ'גו וחמון לצד יין ריוחה או פרמז'ן קשה ופרוסות פרושוטו לצד ברולו או ברונלו, או סיבוב באחד מסניפי רשת EATALY – ואני מאושר כפעוט בבריכת כדורים בג'ימבורי...
יין ישראלי באחד מהיכלי הקולינאריה של מדינת עולם-ישן באירופה. יש כבוד... (צילומים: יח"צ, ניר קיפניס)
השנים האחרונות שהבליטו מאוד את תרבות-האוכל, הביאו להקמת מרכזים לחומרי גלם משובחים. אצלנו קוראים לזה "שוק איכרים" (שלמרבה הצער משמש לעתים מסווה-כפרי ותו לא לדוכני אוכל-מהיר...), בעוד בערים הגדולות בעולם יש כבר מרכזים קולינאריים מושקעים וממותגים.
לונה-פארק קולינארי
מיזם הענק EATALY הוא ללא ספק מהגדולים והמושקעים שבהם. EATALY ברומא אינו הסניף הגדול ביותר של הרשת – שכבר הקימה כמה חנויות אף מחוץ לאיטליה, אבל הוא ללא ספק הנגיש ביותר לתיירים מישראל שרובם מגיעים לעיר הנצח – ולא לערים הפחות-מתויירות של ארץ המגף.
יאמר מיד: רשת חנויות EATALY היא לא פחות מלונה-פארק לחובבי גסטרונומיה: מקופסאות שימורים ועד למוצרי בשר ודגים טריים, מאגוזים ועד לשמפניה, מקינוחים וחומרי גלם משובחים לבישול ואפייה – ועד לקטניות מיוחדות (...). רק חשבו על מה שדרוש לכם לבישול – ותמצאו אותו שם, איכותי ומוקפד.
ישוכפל כאן ולאלתר
אני מודה שבאופן אישי אני מעדיף את השוק הישן והטוב (ממילא ברחבי העולם הפכו גם אלה לחצי-מעדניות...) על הפסיפס הקולינארי והאנושי שבו, אבל גם אם ה"צפוניים" של רומא שפוקדים בקביעות את סניפי רשת EATALY אינם כוס הקיאנטי הפשוט שלי, אין לי אלא להתפעל מהמקום ומההיצע האדיר והמשובח שבו.
מטבע הדברים, יש לחנות גם אגף יין עצום, עם שפע של יינות מכל רחבי איטליה: מפיאמונטה וטוסקנה ועד לסיציליה וסרדיניה. יינות נהדרים שנבחרו בקפידה כדי להתאים לטעמם של שוחרי-הקולינאריה. אלא שבאגף הבינלאומי של מחלקת היין ב-EATALY, חיכתה לי הפתעה נעימה: גוורצטרמינר ושרדונה מסדרת "ירדן" של יקב רמת-הגולן (!). יין ישראלי – ועוד לבן, באחד מהיכלי הקולינאריה של מדינת עולם-ישן באירופה (...). היש כבוד גדול מזה?
כמו להיות ירדן
גם המחיר, כמעט 18 אירו (כ-80 ₪) הוא גבוה-יחסית למדינה שבה ניתן להשיג יין סביר תמורת 5 אירו בסופרמרקט, יין טוב בכ-10 אירו לבקבוק ויין טוב מאוד ב-20 אירו. העובדה שיינות כאלה נמכרים במחיר שכזה ובחנות שנמצאת בעליל מחוץ לשוק היהודי-כשר, מלמדת על הערכה גבוהה מאוד של קנייני הרשת ליין שהתחיל את מסעו לרומא בכרם שבגולן. מה נאמר מלבד "גאווה ישראלית"?