טליה לוין פגשה את מארי ג'או פוריי, מנהלת היקב 'דומיין פוריי', לשיחה מרתקת על יינות שאבלי ועל הדרך התמכרה ל'גרנד קרו'...
מארי ג'או פוריי הגיעה ארצה לפני כמה ימים, עם קרטונים של שרדונה מהיקב המשפחתי הוותיק הממוקם בלב הכפר MILLY בשאבלי שבצפון-בורגון, כדי להכניס את היינות החדשים למכירה בישראל ולפתוח לישראלים את החך עם שרדונה מליגה אחרת. אלא שהיה לי יום עמוס מדי ועל אף שחיכיתי בכיליון עיניים לטעימות השרדונה - הממוקם בראש רשימת הזנים האהובים עליי, כמעט קרסתי אל תוך לו"ז בלתי אפשרי שכולל עבודה, סידורים ועוד עניינים שנראים לך לפתע לא חשובים כלל וכלל, ברגע שאת לוחצת על קומה מינוס אחת במעלית שלוקחת אותך לחדר הטעימה הקריר.
לא עברו חמש דקות ובירכתי את הרגע שהגעתי. כוסית שאבלי במורד הגרון ואני כבר מנשנשת גבינות וממתינה לאורחת המכובדת. התכנסנו כמעט 20 איש שאינם מכירים זה את זו בשעה שמונה בערב, ואיכשהו לקראת עשר מצאנו את עצמנו צוחקים צחוק כזה עמוק של בטן מבדיחות פנימיות ומחברותא מוזרה ומיוחדת שמנותקת מהעולם שבחוץ. זה כנראה מה שקורה לבני אנוש אחרי שבע כוסות של שרדונה, או שמא זה חלק מהקסם של יינות השאבלי. הם איכותיים מספיק כדי לא לייבש לך את החך ומנגד מטשטשים לך את התודעה בצורה מעודנת, אלגנטית ואינטליגנטית. ולחשוב שכמעט פספסתי את ביקורה של מארי ג'או פוריי מנהלת היקב 'דומיין פוריי' בחבל שאבלי בצרפת...
מארי פוריי ואחיה המנהלים את 'דומיין פוריי', הם דור רביעי ליצרני יין שהחליטו לעזוב את העבודות השחורות היומיומיות שלהם ולרשת את מקומם של ההורים בפול טיים ג'וב ביקב. אביה לחץ, ג'או פוריי התמהמה, אלא שבסופו של דבר היא עזבה את עבודתה והתמסרה ליין. "האם אי-פעם חשבת לעשות משהו אחר?", לא התאפקתי ושאלתי אותה, "ממש לא", ענתה בנחרצות פוריי, "עסקי היין הם אפילו לא כסף. זה הרבה יותר מזה".
שנה קשה עברה על דומיין פוריי: פגעי מזג-האוויר - ביניהם גלי חום ושבועות של שכבת קרח דקיקה שכיסתה את הכרמים - גרמו לכך שכמעט עשרה אחוזים מהיבול הושמד. ולמרות הכל היא אופטימית, שנים קשות כבר היו בעבר, אבל משום מה ניכר שזה אף פעם לא מפריע לאנשים שחיים ונושמים יין. בציר 2014 היה אחד הבצירים המוצלחים של השאבלי דומיין, לפחות בכל הנוגע לחך העדין שלי שאוהב את השרדונה שלו קליל, עדין, רענן ומאוזן. אחר-כך מארי אמרה לי בסוד שהיינות של בציר 2014 היו מאוד מוצלחים בשל תנאי אקלים נפלאים באזור.
אבל הבטחתי לכם את גולת הכותרת של הערב הזה, הלא הוא ה'גרנד קרו', או בשמו הרשמי: Chablis grand cru vaudesir 2012 . חלקת הגרנד קרו, למי שלא יודע (האמת היא שאני לא ידעתי), היא אחת החלקות העשירות והמשובחות ביותר באזור. יינות הגרנד קרו נחשבים לבעלי פוטנציאל יישון ארוך טווח, זאת אומרת אם המילה "מושלם" בקעה מפי אחרי הלגימה הראשונה כעת, תארו לעצמכם מה היה קורה לו היינו פותחים את הגרנד קרו המופלא הזה בשנת 2018.
ה'גרנד קרו' הזה הוא חזק, דומיננטי, אני זיהיתי בו קצת אגוזיות וארומה דומיננטית. כדאי אולי לדעת ש-2012 היתה שנה רעה לחקלאות. הבציר באזור בורגון הניב יבולי שרדונה נמוכים ומאכזבים. טעמנו שני זנים נוספים של שאבלי 2012 והאמת היא שהגרנד קרו מחק לי את כולם מהזיכרון. האמת, שהוא מחק לי גם את כל תלאות היום שהיה, אבל גם את זה שיבוא אחריו.