יא צעיר: בוז'ולה נובו

מיליוני בקבוקי בוז'ולה נובו שייחלצו הלילה ברחבי העולם אמנם אינם פאר תעשיית היין, אבל יאללה, שיהיו לנו רק הזדמנויות לחגוג...

חגיגות הבוז'ולה נובו, התחילו כתופעה מקומית. בברים, בתי-קפה ומסעדות באזור בוז'ולה, דרומית לבורגון ובעיר ליון. היינות הצעירים, שנעשים במהירות, היו נמזגים בכל סתיו היישר מהחביות במסגרת חגיגות כפריות, כאשר היינות הרציניים של האזור ויש לא מעט כאלה, נשארו ביקבים להתבגרות והתיישנות בחביות.

בשנת 1938 נוסחו לראשונה התקנות שקובעות איפה, מתי והיכן מותר לערוך את החגיגות הללו. בשביל הצרפתים, אתם יודעים, יין שלא צמוד אליו ספר חוקים, זה לא באמת יין. אבל חוקים, את זה אתם גם יודעים, נועדו כדי שישנו אותם. בשנת 1951 שינה איגוד היצרנים של בוז'ולה את התקנות ותאריך ההשקה של היינות הצעירים, 'יום הבוז'ולה נובו', נקבע לחמישה-עשר בכל נובמבר. באותה תקופה הגיעו השמועות על המנהג גם לפריז, ובעלי היקבים שגילו דרך נהדרת למכור יינות צעירים מאוד ולשפר משמעותית את תזרים המזומנים שלהם, החלו להתחרות ביניהם מי יצליח להביא אותם לבירה לפני כולם.

בשנת 1985 שונה התאריך שוב והפעם ליום חמישי, השלישי בכל נובמבר, מועד שמחבר בין חגיגות הבוז'ולה נובו לחגיגות סוף השבוע. בכל מדינה ומדינה שהיינות הללו הגיעו אליה, הסכימו היבואנים לא למכור אותם דקה לפני כן. מי שהפך את היום הזה לתופעה חובקת עולם הוא ג'ורג' דובף, היצרן והסוחר הגדול ביותר באזור, שלמעלה מחמישית מהבקבוקים שהוא מייצר, בסביבות ארבע מיליון, הם בוז'ולה נובו. במהלך ארבעים וחמש השנים האחרונות, טיפסו המכירות של היינות הצעירים מבוז'ולה מכמיליון בקבוקים בשנה, לאזור השבעים מיליון.

אבל לא כל היצרנים בבוז'ולה מאושרים מהמצב. בעיקר אלה שמייצרים יינות "בוז'ולה ויאלז'" בעשרים ושמונה כפרים, ו"קרו בוז'ולה" בעשרה כפרים נוספים. אלה, שהיו שמחים להפוך את האזור שלהם לחלק מאזור בורגון היוקרתי, אבל נתקלו בהתנגדות עזה מצד המגדלים של בורגון, הנרתעים מהשפעת התדמית הזולה והמהירה על שמם הטוב. עם אזור שאבלי, אגב, שהמרחק בינו לבין בורגון גדול משמעותית מזה של בוז'ולה, אין להם בעיה בכלל.

רוב היינות של בוז'ולה נעשים בשיטה שנקראת 'השרייה חצי קרבונית' שמדגישה את טעמי הפרי. אשכולות הענבים - במקרה שלנו ענבי גמאי שנבצרים ידנית - לא נמעכים לאחר הבציר, אלא מונחים בשלמותם במכלים גדולים. הלחץ שנוצר על האשכולות שבתחתית המכל, מועך אותם ומשחרר מהם מיץ. כאשר המיץ בא במגע עם השמרים שנמצאים על קליפות הענבים, הוא מתחיל לתסוס ובמהלך התסיסה משתחרר CO2, שדוחק את החמצן אל מחוץ למכל. החוסר בחמצן גורם לסוג של תסיסה בתוך הפירות עצמם, שגורמת להם להתפוצץ ולשחרר עוד מיץ למכל.

לאחר כמה ימי השרייה, המיץ התוסס מופרד מהקליפות והשזרות ומסיים את התסיסה שלו כמו יין רגיל. השיטה הזו היא האחראית לטעמים ולריחות של בננה, פירות מסוכרים, אגסים, ופירות יער, שאפשר לזהות בלא מעט יינות בוז'ולה נובו. למעט חגיגות היין הראשון של הבציר, היינות עצמם אף פעם לא היו סיבה למסיבה, ונראה שבשנים האחרונות גם החגיגות איבדו קצת מהקסם שלהם. מצד שני, אם אין לכם משהו יותר טוב לעשות בחמישי בלילה, אתם יכולים לבחור לעצמכם אירוע בוז'ולה בסביבה ולהרגיש, לפחות לערב אחד, חלק מהעולם.

השנה ינחתו בישראל Georges Duboeuf - Beaujolais Nouveau, היין שבלעדיו ובלעדי מי שעושה אותו כל זה לא היה קורה ולצדו Louis Jadot - Beaujolais Villages Primeur, של הבית הוותיק מבון שבבורגון. אירועי בוז'ולה נובו, יתקיימו בסניפי רשת 'דרך היין', בסניפי 'בנא משקאות', בסניף החיפאי של 'באשר פרומז'רי', במסעדת 'גריג', ובברי היין 'פר דרייר', 'אלקלעי' ועוד.