ים-תיכון חדש: רקנאטי, הסדרה הים-תיכונית

יאיר גת טוען שאם המהפכה הים-תיכונית אכן תושלם, אסור לשכוח שליקב רקנאטי מגיע חלק נכבד מהקרדיט על כך...

יום אחד, בעוד חמישים שנה אולי, אפילו יותר, יתגלה בגליל העליון כרם קברנה סוביניון נטוש שניטע בסוף האלף הקודם. היינן הצעיר והבועט שימצא אותו לגמרי במקרה, מוקף בכרמים צעירים של סירה, קריניאן וגרנאש, יקים את הכרם הוותיק לתחייה וייצר ממנו, קברנה סוביניון זני. כמו שהיו עושים כאן פעם, כאקט חתרני של אמירה אישית...

נכון שהאדומים מבורדו לא צריכים להיבהל, אבל לכו תדעו מה יקרה בעוד חמישים שנה... (צילומים: יח"צ)

נכון שהיינות האדומים מבורדו לא צריכים להיבהל, אבל לכו תדעו מה יקרה בעוד 50 שנה... (צילומים: יח"צ) "שובם של הזנים מבורדו", יזעקו הכותרות (לא יודע אלו אמצעי תקשורת יפעלו עוד חמישים שנה, די בטוח שיהיו בהם כותרות). "זה קברנה סוביניון זני", ישוררו מלצרי יין ללקוחות (לא יודע אלו לקוחות יהיו בעוד חמישים שנה, אבל די בטוח שמלצרי יין ישוררו). "פסיכי אחד מהגליל החליט לעשות יין זני מקברנה סוביניון, דווקא טעים. שכשהייתי ילד סבתא שלי היתה שותה את זה. גם ההורים שלכם? רוצים לטעם?"...

טוב, אז קצת הגזמתי עם התחזית, אבל הכיוון ברור. יותר ויותר יקבים גדולים וקטנים מנהלים בעשור האחרון מערכות יחסים משמעותיות עם הזנים הים-תיכוניים. הכמויות עדיין קטנות יחסית, והאדומים מבורדו לא צריכים להיבהל, אבל לכו תדעו מה יקרה בעוד חמישים שנה. הסדרה הים-תיכונית של יקב רקנאטי, שהושקה לראשונה בשנת 2009, עושה כבוד לז'אנר וההשקעה בה עושה רק טוב לתדמית של היקב. 'מראווי 2014', שהושק הקיץ, גרם ללא מעט התרגשות בישראל ובעולם. אפילו ל'ניו-יורק טיימס' הוא הגיע. אל המארווי החדש, מבציר 2015 נחשפתי בטעימה מצומצמת. הוא היה גופריתי לחלוטין בעיצומו של תהליך. אחרי שהסרחונות נעלמו, התגלה יין בהיר, עם ריחות מתונים של הדרים ועשבים ירוקים, מרקם מעט דליל וסיומת שמזכירה תפוזים מסוכרים. איכותו של סיפור המסגרת עולה לטעמי במקרה הזה על איכות היין, וכמי שכבר טעם חמדני אחד או שניים (כך קוראים למראווי בערבית), אני משוכנע בצדקת היקב שבמנזר כרמיזן שנוהג לערבב אותו עם ג'אנדלי.

אותו ערב טעמתי גם את ה'מרסלאן רזרב' מבציר 2014 שהוא לטעמי המוצלח ביותר עד היום. יין בצבע סגול אטום עם ריחות של עשבי תיבול ופירות כהים מתובלים בנוכחות לא מציקה של חבית קלויה. המבנה שלו עשיר ורך, הטעמים הרמוניים והסיומת פירותית, מתובלת ומעושנת מעט. אחריו טעמנו את 'קריניאן פרא רזרב 2014', יין הדגל של הסדרה, שנעשה מענבי כרם לא מושקה בהרי יהודה. יש לו ריחות של פירות שחורים, שוקולד, אדמה, פירות יבשים ועשבי תיבול. המבנה שלו מלא, החמיצות נושכת, הטעמים עשירים והסיומת ארוכה ואגרסיבית עם טעמים מתפרצים של פירות שחורים, מתובלים ועץ קלוי. יין עם אופי שקשה מאוד לשכוח. את זוג האדומים הנוספים בסדרה טעמתי באירוע בו הוכרז על התוכנית של היקב לנטוש את אזור התעשייה של עמק חפר לטובת הגליל העליון, על מינויו של היינן גיל שצברג לסמנכ"ל שינהל את המעבר, ועל שדרוגו של עידו לווינסון לתפקיד יינן ראשי משותף, לצדו של שצברג. היין הראשון שטעמנו לאחר שלב ההכרזות היה 'פטיט סירה רזרב 2014' שנעשה מענבי גפנים בוגרות מעמק יזרעאל. זהו יין מרוכז עם ריחות של פירות שחורים, עץ קלוי ותבלינים, בעל מבנה מוצק מאוד, מרקם עסיסי, חמיצות טובה וסיומת קלויה מעט. 'סירה רזרב 2014' שנעשה מענבי הגליל העליון ותסס במכלים קטנים, הוא יין מהנה במיוחד, עם ריחות מורכבים של פרחים, פירות טריים, תבלינים ועשבי תיבול טריים. המגע שלו עם החך נעים והרמוני, החמיצות טובה והסיומת מרעננת, עם נגיעה קטנה של שוקולד. אני לא אשאר כאן מספיק זמן כדי לברר אם התחזית שלי תתגשם, אבל סומך עליכם שאם המהפכה הים-תיכונית אכן תושלם, תזכרו לתת לרקנאטי חלק מהקרדיט על כך. רקנאטי, פטיט סירה רזרב 2014. מחיר: 119 ₪רקנאטי, סירה רזרב 2014. מחיר: 119 ₪רקנאטי, מרסלאן רזרב 2014. מחיר: 149 ₪רקנאטי, קריניאן פרא רזרב 2014. מחיר: 149 ₪