עם קנקן תה ועוגיות מאפה-בית על הבוקר, וביף בורגיניון שהכינה לו מיכל עם בקבוק בורגון לצהרים, אבירם כץ מתחיל להתמסד בלי להרגיש. רק אל תגלו לו שאתם יודעים...
הדבר האחרון שאפשר לומר על מיכלי ועלי הוא שאנחנו ביתיים. מדי פעם אנחנו שותים קפה ביחד בבוקר, לפעמים אפילו יש זמן לקנקן תה ועוגיות, אבל את רוב היום אנחנו מבלים ברחובות העיר, עכברי ברים שכמותנו, חתולי רחוב. וגם סתם עובדים קשה עד השעות המאוחרות. אין פה תלונות, אנחנו מתים על זה. אבל בחמישי האחרון, יצא במקרה ששנינו לא עבדנו בערב, ופתאום צץ לו גם החשק המוזר להישאר בבית. דווקא בחמישי, כשאפילו החברים היותר בורגנים שלנו מוציאים את הראש מהמלונה. למי שדואג, נרגיע מיד ונספר שעד שעות הערב המוקדמות כבר הספקנו לבקר ב'מנזר' וב'שישקו'. אבל איך שחזרנו הביתה, אל ריח הביף בורגיניון שבקע מהתנור - הוא כבר חיכה שם שלוש שעות על אש נמוכה - היה ברור שלא יוצאים היום. וגם לא מזמינים אף אחד. היום זה שנינו לבד, והביף בורגיניון שמיכל החליטה להכין בפרץ ספונטניות בצהרי היום.
נכון שביף בורגיניון צריך להכין, אם להיצמד לקלאסיקה, עם יין בורגון, אבל את הבורגון שיש לנו במקרר היין אנחנו לא נבזבז על שום תבשיל, עם כל הכבוד. בתור תחליף זמין נבחר הפינו נואר החדש שהשיק יקב הרי גליל. גנבתי ממנו חצי כוס לטעום. יופי של יין. העץ קצת דומיננטי וחרוך לי מדי, אבל בסך-הכל בשביל אדום ישראלי קליל ולא מתאמץ מדובר בחומר טוב. לתבשיל שלנו הוא עבד נהדר.
התיישבנו כמו אחרוני הבורגנים בסלון וחיברנו את המחשב לטלוויזיה (תודה לאל - לכבלים אנחנו עדיין לא מחוברים), לצפות בפרק של 'גב האומה'. אם כבר, אז ערב ביתי טראשי עד הסוף. מהמקרר שלפתי בקבוק קוט דה נוטי וילאז' של דומיין ז׳וליין מבציר 2012. כי ניחא לחפף עם היין שנכנס לתבשיל, אבל בצד חובה לשתות איזה בורגון נחמד וטוב. וגם, חשבתי, למה שרק חיליק גורפינקל ישתה בורגונים נהדרים וילהג עליהם כאן? מה נראה לכם, שאני שותה פחות בורגון ממנו? גם לי מותר להתפלצן, ואני ממש לא מתכוון להתנצל על זה.
דומיין ז'וליין הוא לא אחד מהשמות הגדולים של בורגון, לפחות לא כרגע. 10.5 הקטר כרמים יש ליקב, המנוהל כיום בידי הדור החמישי למשפחה. בציר 2012 הוא הבציר הראשון של אטיין, היינן הנוכחי, וזו נקודת הקפיצה של היקב. כרגע המחירים סבירים לאללה ביחס לבורגון (אפילו האשזו של היקב, עולה 'רק' 590 שקל, שזה מחיר סביר ביותר לגראן קרו באיכות כזו, מה לעשות...) וכמו תמיד אצל האנטישמים מבורגון, המחירים כנראה יעלו בבצירים הקרובים, לצד האיכות וההכרה ביקב.
כנראה שלקחנו יותר מדי ברצינות את המשחק הבורגני הזה, אחרת אין לי דרך להסביר איך הערב נגמר כשכל אחד מאתנו נרדם על ספה אחרת, ואפילו את בקבוק היין לא סיימנו. בבוקר, עם המוסף של 'הארץ', חזרתי למעט שנשאר מהיין. עשה לו רק טוב הלילה, והיין נפתח עוד יותר והיה מענג - אפריטיף מושלם לפני האספרסו. קצת הצטערתי שלא פתחתי אותו אתמול בבוקר, שינשום עד ארוחת הערב שלנו. אבל אז הוקל לי כשנזכרתי שאני עדיין לא כזה פוץ בורגני, שהרי כל העסק הזה של הביף בורגיניון בכלל היה ספונטני. אנחנו עדיין פאנק כוסומו, פותחים בורגון מהמקרר יינות בסלון ושותים אותו ישר, בלי לתת לו לנשום. אפילו נרדמים על הספה בלי לפנות את הצלחות המלוכלכות מהשולחן. או יה בייבי, הפאנק לא מת. פשוט יש לו ריח של פירות יער אדומים, נימות מינרליות וסיומת ארוכה.
קוט דה נואי, וילאז' דומיין ז'וליין 2012. מחיר: 165 שקל