פליטה מאוחרת: בלאן דה בלאן 2005

יאיר גת טעם את 'רמת-הגולן ירדן קצרין בלאן דה בלאן Late Disgorged 2005' שהושק לאחרונה, וטוען שהיין החדש הצליח לרגש אותו לא פחות מקודמו...

זה קורה למוזיקאים ולהקות. אחרי אלבום ראשון מרגש, יצירתי ולפעמים גם מאוד מצליח מבחינה מסחרית, הם לא מצליחים לעשות את זה שוב. קוראים לזה "תסמונת האלבום השני". כל מי שניסה אי-פעם ליצור משהו מקורי, לא משנה באיזה תחום, מכיר אותה. אחרי פעם ראשונה מרגשת – לא חוכמה, פעמים ראשונות הן תמיד מרגשות - כשעוצרים לברר איך זה קרה, לאן ממשיכים ובאיזה פורמט, העניינים מאבדים את הראשוניות שלהם, מתחילים להסתבך, והתוצאות בהתאם. לפני שנה בערך השיק יקב רמת-הגולן את 'ירדן קצרין בלאן דה בלאן Late Disgorged 2000'. יין מבעבע בשיטת שמפיין שנח על השמרים לא פחות מחמש-עשרה שנה...

זו היתה השקה מפתיעה, חדשנית ומרגשת. לא כמו אלבום בכורה מלא אנרגיות של להקה חדשה, אלא יותר כמו אלבום גנוז של להקה וותיקה, שלא היה יוצא לאור, אלמלא כמה סלילים מאובקים שנמצאו בחדר אחורי של אולפן מיועד להריסה. זה היה יין מרשים. הוא הפגין עייפות קלה והיה מעט פחות מורכב יחסית לשמפניות בגילו, אבל למי אכפת? כולם רצו שלוק מהיצירה הזו, והעובדה שהיא יצאה לשוק במהדורה מוגבלת של 200 בקבוקים, הפכה את היין לנחשק אפילו יותר.

'ירדן קצרין בלאן דה בלאן Late Disgorged 2005', הוא סוג של 'אלבום שני'. אבל לפני שניכנס להשוואות בינו לבין אחיו הבכור, כמה מילים על Late Disgorged, שזה בעברית, אם תרצו: 'פליטה מאוחרת'. כידוע, תסיסה שנייה בבקבוק הידועה בשמה 'השיטה המסורתית', דורשת תוספת של שמרים וסוכר לבקבוקי יין. השמרים, שהולכים לעולמם במשך התהליך, תורמים משלהם למורכבות, לטעמים ולמרקם של היין. לאחר תקופת התיישנות, מניחים את הבקבוקים עם הראש למטה בזווית של 45 מעלות, כך שפגרי השמרים מצטברים בצווארי הבקבוקים. ואז אפשר להתחיל עם הדיסגורג'מנט.

זה מתחיל עם הקפאה של ראש הבקבוק, שגורמת למשקעי השמרים להפוך למעין פקק. כשפותחים את פקק המתכת שסוגר את הבקבוק, הגזים דוחפים את המשקעים המגובשים החוצה, משאירים אחריהם יין נקי, ולפני שסוגרים את הבקבוקים שוב, מוסיפים להם בדרך כלל דוסאז' – תערובת של יין וסוכר שקובעת את רמת המתיקות של היין. ככל שההיפרדות מהמשקעים מאוחרת יותר, ההשפעה שלהם על מורכבות היין גדולה יותר. בתנאי כמובן שיין הבסיס מסוגל לעמוד בכל זה.

בלאן דה בלאן Late Disgorged 2005, ששהה על משקעיו "רק" עשור, הוא לא פחות מרגש מקודמו. הבועות הזעירות עולות בו בהילוך איטי, סטאטי כמעט, והריחות מורכבים ובוגרים, אבל לא יותר מדי: שקדים, חמאה, קש יבש, פירות לבנים בשלים והדרים. המגע שלו עם החך אנרגטי, החמיצות טובה, הבועות מורגשות היטב והסיומת יבשה וארוכה. בהשוואה לקודמו הוא מחוספס, מגובש ומלא חיים יותר, ואם הייתי יכול להרשות לעצמי, אני בטוח שהייתי שומע את "האלבום השני" הזה, שוב ושוב.

רמת הגולן, ירדן קצרין בלאן דה בלאן Late Disgorged 2005. מחיר: 550 ₪. להשיג בחנות היקב