אדום בחלום לבן: יין של קיץ

יין של קיץ לא חייב להיות לבן או רוזה. הוא בהחלט יכול להיות גם יין אדום מרענן וקל, כזה המתאפיין ברמת טאנינים מעטה ובפירותיות מתפרצת. מור דניאל לא עוצר באדום בקיץ...

מכירים את הדואט מהסיקסטיז של לי הייזלווד וסוזי ג'יין "יין קיץ" (Summer wine)? או אולי מוכר לכם יותר הביצוע המפורסם של השיר עם ננסי סינטרה, הבת של...? אגב, את החידוש של לנה דל ריי אתם חייבים להכיר (!). השיר הזה מספר על עלמת-חן שמזמינה גברבר אמיד לכוס של "יין של קיץ", מבשמת אותו קלות ועוזבת אותו כשתאוותו בידו, לא לפני שהיא עוקצת את ארנקו הגדוש. שאלתי את עצמי איזה יין בשיר הזה הוא אותו "יין של קיץ"? איזה יין גרם לגבר הזה ללכת שבי אחריה מבלי לשאול שאלות? האם לבן הוא, או בכלל רוזה כמו שהיינו מתארים לעצמנו, או שבעצם מדובר ביין שצבעו אדום? האמת שאת התשובה לשאלה מהו יין של קיץ? מצאתי כבר בשורה הראשונה של השיר הזה: "תותים, דובדבנים ונשיקת מלאך באביב". לטעמי, יין של קיץ באמת עשוי מכל הדברים האלה. אכן, כמה מפתה הוא האדום הזה, אותו "יין של קיץ".

מרק מהביל אינו נחלת חודשי יולי-אוגוסט ואבטיח צונן לצד חריץ גבינה בולגרית הוא לא נחלת חודשי ינואר-פברואר. קיץ, חורף, סתיו, אביב - החלוקה הדיכוטומית בין עונות השנה פוגשת גם את עולם היין, מכתיבה את הרגלי הצריכה וגורמת להרבה שותים להצטייד ביינות לבנים וורודים כדי להעביר את חודשי הקיץ בנעימים. האם זה אומר שיין אדום הוא יין של חורף בלבד? אני מכיר הרבה אנשים שמבחינתם אדום זה רק כשלובשים סוודר. עבורם, ועבור יתר מתעניינים, אספתי כמה דוגמאות ליינות שיוכלו להנעים לכם את הזמן, גם בלבוש גופיית סבא וברמודה.

לא לוותר, לקרר

לפני שאחשוף אותם אמליץ, או אולי אדרוש בחוצפה, לקרר אותם קצת במקרר הביתי שלכם (לא יותר מחצי שעה) לפני ההגשה. שואלים את עצמכם מדוע? התשובה היא שתהליך הקירור מעניק ליין חיות והופך אותו ליותר עליז. טעמו של יין אדום בטמפרטורה גבוהה מ-18 מעלות מיטשטש, המבנה שלו מתרכך והאלכוהול מתפרץ החוצה, והוא מזכיר לפעמים טעם של מרק לא מוצלח. אך כשמקררים אותו המבנה שלו מתהדק, הטעמים שלו הופכים ממוקדים, הוא מרגיש מרענן יותר והאלכוהול שבו הרבה פחות בולט.

מיהו אדום של קיץ?

א. אחוז אלכוהול נמוך - יין בעל 13% אלכוהול ומטה יהיה מושלם לעמוד במשימה. ב. חומציות גבוהה, אותה ראוי לתרגם כרעננות - דרישת סף לפרופיל של מצנן חך. ג. אדום בעל גוף קל עד בינוני לכל היותר. את כל מה שכבד נשמור לחורף. ד. יין כמה שפחות טאני. אנחנו לא רוצים ששום דבר יעמיד בסכנה את הקלילות שאנחנו מחפשים במשקה של קיץ.

מועמדים טבעיים למילוי המשימה הם אותם יינות אדומים שמגיעים מאזורי גידול קרים כמו: צפון-צרפת ואיטליה, גרמניה, אוסטריה ומאזורים נוספים ומיוצרים מזני ענבים כמו גאמה, דולצ'טו, ברברה, פינו נואר, סקיאבה, צוויגלט ועוד זנים אדומים נוספים שמתאפיינים ברמת טאנינים מעטה יחסית ובפירותיות נמרצת. שיטת הייצור של יינות קבוצה זו תשמר, בדרך-כלל, את המבנה המרענן והקל שלהם, בדרך-כלל הם לא יעברו תהליך יישון ממושך בחבית עץ ויענו להגדרה של "תמורה נהדרת למחיר".

גאמה הוא הכוכב האדום המובהק ביותר של הקיץ. באזור בוז'ולה שבדרום חבל בורגון הצרפתי מייצרים מהזן הזה יינות מרעננים ומלאי חיים שמתאפיינים בארומה של סיגליות, בחומציות גבוהה, בקלילות ובמרקם שעושה ללשון נעים, נעים. היין הזה מגיע מהמלך של בוז'ולה - מולין א-וון - הכפר הפסטורלי ששייך לטחנות הרוח ולכרמי הגאמה, ואחד מ-10 כפרים שמוגדרים כקרו בוז'ולה (פלורי, מורגן, בוז'ולה וילאז'....). מאחוריו עומד שאטו דה ז'אק, אחוזה היסטורית שנרכשה על-ידי לואי ז'אדו בשנת 1996 ומייצרת יינות נפלאים. היין התיישן 6 חודשים בחביות עץ אלון מסורתי מבורגון, מרקמו קטיפתי, טעמו טעם אוכמניות טריות והחומציות שלו מאוזנת. מי אמר שבאזור בוז'ולה לא מייצרים מתחרים ראויים ליינות הקוט ד'אור הנחשקים?

מחיר: 120 ₪

עוד יין מזן הגאמה, רק שהפעם לא מאזור בוז'ולה, אלא מהכפר מיי-למרטין שבמאקונה - כפר מבין 26 הכפרים שמרכיבים את אזור היין הקסום הזה שהאוויר בו מתחיל להתחמם ביחס לזה שבצפון חבל בורגון - שהאדמות בו עשירות בגיר, בחמר ובמאובנים. רוב יינות האזור מותססים במכלי נירוסטה ונשתים בצעירותם כשהם עדיין רעננים ונמרצים. אמנם רוב היין שמיוצר באזור הזה הוא הוא יין לבן מזן השרדונה, אך לענייננו בחרתי עבורכם אחד אדום, יין נגיש שפשוט כיף לשתות. מיי למרטין מתאפיין בטעמי דובדבנים ותבלינים מתוקים, הטאנינים משיים והסיומת מענגת.

מחיר סיטונאי: 65 ₪

יין מהבוז'ולה של האיטלקים - אזור בורדולינו (DOC החל משנת 1968) שבצפון-מזרח איטליה, שוכן לחופו המזרחי של נהר הגארדה, כ-25 ק"מ צפונית-מערבית לורונה שבמחוז ונטו. אז פרט לוואלפוליצ'לה וסואבה - אזורי יין מפורסמים המרכיבים את המחוז הזה - קיים גם אזור שלישי שמברך אותנו בהמון פשטות מהסוג שאני הכי אוהב: יינות צנועים וקלילים שלא צריך שום סיבה מיוחדת לפתוח אותם. 'מונטה זובו' היא גבעה למרגלותיה שוכן יקב שנושא את שמה ונמצא בבעלות משפחת קונטי מאז שנת 1965. זהו בלנד מסורתי של ענבי קורבינה ורונדינלה - שגם באזור הזה, כמו בוואלפוליצ'לה, צובעים את הנוף. זן הרונדינלה, אגב, עומד מאחורי הגוף הרענן והטרי ביין הזה, טעמי דובדבני אמרנה, רעננות ורכות. תמורה נפלאה למחיר.

מחיר: 60 ₪

נשארים באותו המחוז - ונטו. היין הזה הוכיח לי כי גם אדום פשוט מאזור ואלפוליצ'לה שמקררים קצת יכול להיות יין של קיץ מושלם. יינות ואלפוליצ'לה הבסיסיים מתאפיינים בארומות של תבלין טרי ובטעמי דובדבן אדום ושוקולד, ולעיתים הם יכולים להיות מעט עשבוניים. אם בא לכם אדום לאחר צהריים או ערב קיציים, אז הרי לכם התשובה. זהו בלנד של קורבינה (60%), רונדינלה (30%) ומולינרה (10%) שהתיישן 4 חודשים במכלי נירוסטה, וחודשיים בחביות עץ מסורתי ויוצר במרתף של אחד היקבים החשובים באזור הזה - טומאסי. יין רך בעל גוף בינוני, טעמי דובדבן וסיומת מרעננת.

מחיר: 65 ₪

בשנים האחרונות עלתה קרנו של הפינו נואר מתעשיות היין של גרמניה ואלזאס שמבחינה היסטורית לא נחשב מספיק איכותי ובשרני משום שהקור העז מנע זאת ממנו. היין הזה מגיע מווילה וולף, אחוזתו של ארנסט לוסן המהולל באזור הפפאלץ הגרמני. אז חוץ מיינות עטורי שבחים ופרסים מהמוזל מוכיח לוסן שגם יינות פשוטים לכל כיס הוא מסוגל לייצר. יינות האזור הזה של גרמניה מתאפיינים, בדרך-כלל, בהרבה יותר עושר, באקספרסיביות ובעוצמות. היין הזה, בעל טעמי הפטל והציפורן, הוא יין קל ונגיש.

מחיר: 65 ₪

'הר חרמון' הוא יסוד חשוב בפנתאון היין המקומי שלנו והחל משנת 2012 הוא כבר לא לבד, התווסף לו אח אדום, כי נמאס לו להיות לבד שם על המדף. האינדיגו של יקב רמת-הגולן הוא בלנד של זני הקברנה סוביניון והסירה, שלעומת אחיו הוותיק והבורדולזי הקלאסי הוא נותן את הטון הים-תיכוני לצרכנים הוותיקים של היין הזה. הסירה שמאוד בולטת כאן, מעניקה את טביעת הצבע שלה ומרככת את הקברנה סוביניון. פירות שחורים בשלים וחומציות קלה ונעימה.

מחיר: 40 ₪

ה'פרייבט קולקשן' היא אחת מהסדרות הוותיקות והחשובות של יקב כרמל המלווה את היקב עוד משנות השמונים, שבעבר היתה מוכרת כסדרת רוטשילד ודיוקנו של הברון עיטר את תוויותיה. אל דאגה, הוא עדיין שם אך הוקטן. בשפה המקצועית נהוג לכנות את הסדרה הזאת Entry level וביחס לקטגוריה זו של יינות היא עושה עבודה בלתי רגילה. היין הזה מיוצר מענבי שיראז שנבצרו מכרמים בגליל העליון וברמת ערד, הוא התיישן 8 חודשים במכלי נירוסטה, ובחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. ליין חומציות גבוהה, יחסית, גוף בינוני ועוצמתי, ופרי בשל ועשיר.

מחיר: 35 ₪

הזן הדרום-אפריקאי המפורסם שהגיח אל אוויר העולם בשנת 1925 כתוצאה מהכלאה שביצע אגרונום מקומי בין זני הפינו נואר והסינסו (בדרום-אפריקה הוא נקרא הרמיטאז' ולכן פינו-טאז') שהולידה את זן הדגל של התעשייה הזאת. לפני כמה עשורים הגיע הזן הזה אל מחוזותינו וגפנים שלו נשתמרו בכרם תל צפית (א-סאפי) שבשפלת יהודה. החל משנת 1995 מייצרים ביקב ברקן את היין הזה כחלק מתהליך הניסוי, הטעייה והלמידה הארוכה של הזן הזה. היין הזה התיישן שנה וחצי בחביות עץ, כ-30% מהן חדשות. יין עז צבע, פרי אדום, עשיר, וגוף בינוני. יין מתמסר ומושלם לחך הישראלי.

מחיר: 75 ₪

יקב ירושלים, שממוקם באזור התעשייה עטרות בואכה ירושלים, הוא בן למעלה מ-40 שנה, מייצר כ-1.2 מיליון בקבוקים בשנה (!). לאחרונה פרץ היקב לשוק המקומי עם סדרת יינות בקופסת קרטון שלא רק שהיא מוזילה עלויות ליקב עצמו, אלא גם עוזרת לכם לשלם הרבה פחות עבור היין שלכם. הקופסה הזאת, המכילה שלושה ליטרים של יין מרלו וצורתה משושה, היא אריזה חסכונית הנשמרת במקרר לתקופה ארוכה. פרי אדמדם, גוף קליל ונגיש לשתייה.

מחיר: 90 ₪

סדרת 'ויז'ן' של יקב טפרברג כוללת מגוון של יינות צעירים, לבנים ואדומים, שמיוצרים מענבי כרמים הנטועים בשפלת יהודה. החזון של היקב המייסד הזה הוא לייצר לנו יינות תמורה למחיר והם בהחלט בכיוון הזה. על עבודת המלבק הנפלאה של יקב טפרברג וכבר כתבתי על כך כאן בעבר. לעבוד עם זן הענבים הזה יודעים הייננים של טפרברג, בין אם מדובר בסדרה הגבוהה יותר – סדרת 'אסנס' - או בזו הפשוטה והשווה לכל נפש הזו. המלבק הזה התיישן במשך 4 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאי וצרפתי, הוא עשיר בארומה ובטעמי פרי שחור, מעט שוקולדי ובעל מרקם רך.

מחיר: 30 ₪

כולי תקווה שלאחר המסע הקצרצר הזה אל מחוזות האדומים של הקיץ תצטיידו בהתאם, ושלצד הלבן והרוזה, שכבודם במקומו מונח, תפנו גם מקום ל'יין של קיץ' אדום: קל הגוף, המרענן ונמרץ הפרי. זה שראוי להגיש צונן.