סטוריבורד: יקב שטרן

הייננית רוני ססלוב, חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן, חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב שטרן…

רק בישראל סיפור של יקב יכול להתחיל ב"הייתי במילואים בקסבה של חברון וביום השחרור ראיתי שכולם מעמיסים ענבים, אז שאלתי אותם את כולם מה עושים עם כל-כך הרבה ענבים?". ביום גשום ואפרורי, נסעתי לבקר את ג'וני ב'יקב שטרן' וביקשתי ממנו שיספר לי על היין הראשון שעשה. והנה מה שהוא אמר: "קניתי ענבים, שטפתי טוב-טוב, שמתי במיכל ו... כלום לא קרה". שנינו מתגלגלים מצחוק, הומור כזה של ייננים...

"מישהו קישר אותי ליינן הראשי של יקב 'כרמל'. מי ישמע, ג׳וני עושה 100 בקבוקים אז הוא מתקשר ליינן הראשי של 'כרמל'. אך הוא היה מקסים וסבלני ואמר: 'לך לשוק, תקנה עוד ענבים, תערבב ביניהם והתסיסה תתחיל'. וכך היה. לא הבנתי כלום אז. בכלל לא ידעתי שהשמרים שגורמים לתסיסת מיץ הענבים והופכים אותו ליין נמצאים על קליפות הענב".

"הבנתי שכדאי שאלמד קצת על יין אז הלכתי ל'קורס הכרת יין' של אורי גלבוע", מספר ג'וני. "במפגש השביעי, כולי גאווה, אני מביא לו בקבוק פרי יצירתי. אורי מריח את היין אך לא טועם, מסתכל עלי ואומר: 'אני יותר מדי זקן בשביל לשתות יין רע'. 'אתה לא תעליב אותי', אמרתי. יצאתי החוצה אמרתי לחבר'ה: 'אני פותח יקב. בגיל 49, אני אוכיח לך'".

ג'וני קנה ציוד ואת הספר של יאיר מרגלית, ויצא לדרך עם ייצור של 1200 בקבוקים. בהמשך קיבל החלטה להעמיק את הידע ופנה ללמוד ייצור יין במכללת 'תל חי'. לאחר מספר שנים, זכה היין של ג'וני בתחרות 'אשכול הזהב' הראשונה במדליית זהב. יותר מהזכייה היתה חשובה לג'וני העובדה שבתחרות שפט אורי גלבוע.

יקב שטרן התחיל את דרכו בקיבוץ גדות בכוך קטן וייצר כ-7000 בקבוקים בשנה. הרצון לגדול וההזדמנות שנוצרה הביאו את יקב שטרן לקיבוץ תובל. בגיל 55 החליט ג'וני שהספיק לו מעבודה רשמית ובחר להקדיש את זמנו ליין. כיום מייצר ג'וני כ-15,000 בקבוקים בשנה עם מגוון של 10 יינות שונים, כאשר כל היינות נקראים על שמות הילדים והנכדים.

10 סוגי יין זה המון בשביל יקב בגודל של יקב שטרן. כשאני מנסה להבין ממנו מה ההבדל בין יין אחד לשני הוא עונה: "בזה יש קצת קברנה פרנק ובשני אין". המגוון בנוי מיינות זניים, בלנדים שונים ואזורי גידול שונים. "התחלתי עם קברנה סוביניון", נזכר ג'וני, "ואז הוספתי גם מרלו ואז עשיתי גם בלנד של השניים. ואז הציעו לי שיראז משבעה קלונים (תתי-זני ענבים) שונים ואז בא הפטי ורדו... הבעיה עכשיו היא לצמצם. כל יין נקרא על שם מי שאני אוהב. הנכדה שלי, פלג בת ה-5, עברה בהשקה ושאלה אנשים אם הם אוהבים את היין שלה?".

מספר פעמים בשנה מוזמנים החברים של ג'וני לארוחות ביקב. ג'וני נכנס למטבח, גם שם הוא אוהב מגוון רחב. בארוחה האחרונה הכין ג'וני: סביצ'ה; סשימי 3 דגים; רביולי פרמזן עם כמהין שחורות; לביבות עם קוויאר, קרם פרש וסלמון מעישון ביתי; גרבלקס עם מלפפון ושמיר; סטייק פילה עם כבד אווז; הודו שלם; צלעות כבש; ומרק פטריות. סך-הכל 11 מנות, כשכמעט כל מנה הוגשה עם סוג יין אחר. מזל שיש ליקב שטרן הרבה סוגי יינות. "הצלחות חזרו ריקות. אנשים כל-כך נהנו שהם ממש לא רצו ללכת".

לפעמים חוסר במשהו גורם לנו לזוז מאזור הנוחות שלנו ולהביא את השינוי. "כאשר תייר מגיע לישראל והולך למסעדה או בית-מלון הוא יראה בתפריט יינות מכל העולם ואולי גם מישראל, זה מטורף. בכל מדינה בעולם שמייצרת יין יהיו בתפריט בעיקר, אם לא רק, יינות מאותה מדינה, לרוב אפילו מהאזור הקרוב למסעדה.

חסרה לי הגאווה המקומית. אנחנו עושים בארץ יינות מעולים, והעולם מתחיל לראות את זה. אך פה בארץ, לצערי, לא מקדמים מספיק את הדברים היפים שאנחנו עושים פה. ממש חבל. לא מעט אני שומע סומלייה אומר שהוא לא מעריך את היינות הישראליים. איך אפשר להגיד דבר כזה ועוד מישהו בתפקיד שלו, זה נורא".

לפני מספר שנים הקים ג'וני את עמותת התיירות 'זמן גליל מערבי'. כיום יש בה כבר 40 חברים, בהם יקבים, מסעדות ויצרנים מקומיים. אחת בחודש נפגשים החברים ומתכננים יחדיו אירועים, ועוזרים ומקדמים אחד את השני כאשר אנו נפגשים. "רק בסוף השבוע האחרון היו 30 אירועים שונים", מספר לי ג'וני. "ה-JNF) Jewish national fund) תומכים בעמותה כלכלית וגם מזמינים המון יין".

ג'וני אוהב את הקשר עם חובבי היין. הוא אפילו שם את מספר הטלפון האישי שלו על תוויות בקבוקי היין. קורה לפעמים שביום חמישי בשעה 24:00 בלילה הוא מקבל טלפון ממישהו ששותה את היין שלו במסעדה וקצת מבוסם שאומר לו: "אני רוצה להזמין ארגז יין. הנה מספר כרטיס אשראי, תשלח לי את היין בבקשה הביתה".

גם נושא הכשרות העסיק את ג'וני. הרבה ייעצו לו שזה חשוב ושכך הוא יוכל למכור יותר. אבל ג'וני עושה יין בשביל לעשות יין, בשביל לחבק את החבית, בשביל לפתוח את הפקק ולהריח, בשביל הכיף. חברי היקב באים לאזור בזמן בציר, ובכל תהליכי עשיית היין. "בנינו כמו משפחה", הוא אומר, "אני הכי אוהב את זה". "תגיד ג'וני", שאלתי, "מה אתה אוהב ביין הזה?". "לראות שכאנשים שותים אותו הם מחייכים", הוא עונה.