זה שאינו יודע לשאול מה הוא אומר: אל תקלקלו אותו, בוא וניתן לו כמה לבנים נהדרים. יוסי בוזנח ממליץ על שתי נבחרות של לבנים ישראלים: האחת של קלילים ולא מחייבים והשנייה של רציניים ומרשימים
זה שאינו יודע לשאול, התחל איתו בטוב – תן לו רק לבנים, קולחים, שמחים ומלאי חן, צוננים ומרעננים, עשירי טעם אך לא מעיקים. יינות מורכבים ומלאי רבדים שברוב המקרים הם גם לא יחוררו לו את הכיסים. עזוב אותו מאדומים, קליפות נועדו לייצור גראפה. היה לי ברור שלכבוד הפסח הממשמש ובא אמליץ על יינות לבנים ישראליים בלבד. במשך שנים הצרכן הישראלי היה מוכן לשלם על יין אדום איכותי אך לא הזדרז להוציא את אותם סכומים על יינות לבנים באיכות דומה, וכשעשה כך, הוציא את כספו על יינות איכות לבנים מבורגון, אלזס ועמק הלואר, אך לא על ישראליים. התנהגות מוזרה זו גרמה לכך שהיה לנו מגוון קטן מאד של לבנים בפלח המחיר של מעל 100 שקלים לצרכן. ופתאום נחת עלינו גל משמח עד מאד של יינות לבנים ישראליים מרשימים ויקרים, במחירים גבוהים ובעלי יומרה לא מעטה - כרם שבו גרשון, שאטו גולן, בין אם זה גשם לבן או הסוביניון בלאן, יינות יקב ספרה, להט לבן, רקנאטי ספיישל רזרב לבן, ואני מצפה ומקווה שהעתיד צופן בחובו עוד רבים, צחים ומרנינים שכאלה. רעננים, קלילים ולא מחייבים. חברים מהנבחרת הצעירה חשבתי וחשבתי ולבסוף מצאתי את עצמי עם שתי קטגוריות של לבנים: בקבוצה הראשונה תמצאו יינות צעירים, משיבי נפש ומרניני חיך, שמעלתם הגדולה ביותר היא נינוחות השתייה - הם אינם יקרים, נהדרים לשתייה ואינם מבקשים שנות יישון או זמן התאווררות מרגע הפתיחה, הם מאופקי אלכוהול באופן יחסי ומעודדים לפתוח את הבקבוק השני. כיף נוזלי טהור וחסר יומרות. בקבוצה השנייה יש יינות מדוייקים, מרשימים עד מאד, שאיני יכול לומר בבטחה לאן יתפתחו בשנים הקרובות, אך נוכחותם, מורכבותם ואיזונם המרשים מבטיחים רבות. רובם מגיעים מיקבים קטנים, שהייננים שלהם הם עידית היין הישראלי - מקצועיים, בעלי מחשבה מקורית ויד קפדנית, ומעל הכל זו קבוצה של ייננים שנחשפה אל עולם היין המגוון והמרהיב במלוא גווניו ודקויותיו ומיתוכו בראו את יצירתם המקורית והענוגה - שאפו ילדים, תנו לנו עוד מזה.
צעירים חסרי מנוח
את היינות בקבוצה זו ראוי להגיש על שולחן החג ללא היסוס, כיף לפתוח סתם ככוס רגיעה או בליווי נישנושי החג בכל שעה. צוננים, מרווים ומרעננים, הם יעשו בחום הישראלי עבודת פלאים. כרמל, רכס לבן, 2013 דוגמא נהדרת ליין ישראלי פשוט ומקסים, הוא דק ונינוח, בעל חיוניות פרי יוצאת מן הכלל, הוא מעט הדרי, מעט טרופי, מעט פרחוני וכל כולו אומר אביב, קח עוד בקבוק אתה יודע למה... 49 שקלים. יקב רמת הגולן, ירדן, סוביניון בלאן 2013 הפתעה! תאמרו שהשתגעתי ואני מגדיר יין טוב של יקב רמת הגולן שכבר קיים עשרות שנים כהפתעה.. אך לא כך, נער הייתי וגם זקנתי, וסוביניון בלאן שכזה לא זכור לי. איזו התפרצות חיננית של טעמי פרי, איזו רכות במרקם, איזו רעננות מלווה אותך מהשאיפה הראשונה ועד טעמו המלבב מכה בך. ובמחיר הזה הוא לא פחות מאשר מושלם. 50 שקלים. יקב תבור, רוסאן, אדמה 2012 רוסאן, מה בכלל הוא עושה כאן, אז לא רק עושה אלא עושה יפה. מצד אחד הוא תפוחי ומעט אדמתי, מן העבר השני הוא מרגיש כמו ט"ו בשבט של ריחות, שקדים, לדר ודבלים מתכנסים להם יחד עם חמיצות מרעננת ומתיקות מחוייכת. כיף גדול. 55 שקלים. יקב רקנאטי, שרדונה 2013 איזו שמחה של יין, שרדונה קטן ומלא חן, לא מעושה ולא מעוצה, כייפי וטעים להפליא, כמעט כמו לנגוס בתפוח ירוק עסיסי ורענן. 59 שקלים. כרם שבו, שנין בלאן 2011 את השנין של גבי אני לא צריך להציג, מה לא כתבתי על היין האהוב הזה, יש בו כל מה שאני אוהב בעולם היין, הוא מלא אופי וכולו אומר איפוק, כוחו רב ונוכחותו רבה. תאווה גדולה לחיך. 105 שקלים.
נבחרת הבוגרים
היינות מהקבוצה השנייה הם מהסוג שכדאי לשמור ולהפתיע איתם ברגע הנכון. יין שמגישים או נותנים כמתנה כשרוצים להרשים, כאלו שפותחים כשעה קודם ונותנים להם לנשום אויר פסגות עד שיגיע תורם להתפרץ במלוא תפארתם ולהוסיף מימד קסום לארוחת החג. כבדי ראש ומהורהרים. נבחרת הבוגרים יקב ספרה, פירסט פייג 2012 דורון רב הון הוא יינן מוכשר, קפדן מאין כמותו, בעל יד אומן וסגנון יחודי, אמנם קשה לי עם העובדה שהיין מלא במושגים באנגלית עד שכמעט ואי אפשר להגיד את שמו, אך כל זה מתפוגג ברגע שטועמים ממנו, מן שילוב יוצא דופן בין שלושה זנים, פינו גרי, סמיון וריזלינג, הניחוח הראשוני מרמז על מתיקות, אך זה מתפוגגת לה ברגע שטועמים, אלגנטיות מעודנת אופפת אותך ותחושת פרי צעיר ורענן נשארת לאורך כל השתייה. 95 שקלים. יקב כישור ריזלינג סבאנט 2013 איתי להט בהופעת האורח שלו ביקב כישור, מתחבר במלוא יכולותיו אל היקב וצרכיו המיוחדים, בין אם הם של האוכלוסיה השוכנת בכפר, ובין אם המאמץ להשיג עבורו בידול סגנוני וזני. היין הוא מן משחק יפיפה בין סגנון הריזלינג הגרמני המאופק, למוחצנות הישראלית. הוא עמוק, עשיר בטעמים, בעל חומציות מפתיעה שגורמת לרצות עוד שלוק. כל זה עטוף במעט מאד אלכוהול והופך ליין אולטימטיבי עבור אלה המורגלים ביין מתוק ואפשר להפתיע אותם ביצירה מקורית ומלאת נשמה. 95 שקלים. יקב צרעה, שורש לבן, 2012 שורש בחרו לקרוא לו, ולא סוביניון בלאן שורש, צרעה הם מבחינתי חלוצי הכרם היחידני בישראל, ורואים את זה בצורה נפלאה ביין, ערן פיק הצליח כאן להשיג איזון יוצא מן הכלל, לא זן הענבים הוא זה שמתבטא כאן במיטבו, אלא מאפיני הכרם וידו המכוונת של היינן, מן תחושת מי ים טהורים, יחד עם גיריות נעימה, כמעט מתקתקה, והכל מתובל בנגיעת אלון ברורה אך לא משתלטת. נשמע לכם כמו ציור יפה. התוצאה יפה אפילו יותר. 130 שקלים. יקב קסטל, "C", שרדונה 2012 בכיר שרדוננו מופיע השנה במלוא קסמו, הוא עוצמתי, בעל עושר טעמי פרי רב, אשכוליות וחבושים מתפרצים ממנו, החביות מורגשות בגוון ונילי אגוזי וטעמו הסופי, פשוט אין סופי. הוא אמנם מעט מחוזר וזקוק לזמן בקבוק, אך אם יש לכם סבלנות לרכוש אותו ולשתות אותו בסדר הבא. תקבלו יין נפלא. 130 שקלים. להט לבן, 2012 הלהט מכה שנית, איתי להט ביינו הראשון תחת שמו, ואי אפשר היה לבקש אמירה בורה ומרשימה יותר, החל המפונט היחודי, שכל כולו להט ולהבה, משלב פונט עברי יחודי, עם תחושה של אותיות ערביות. מזרח תיכון חדש.. היין גם הוא מקורי ורב פנים, הוא משלב המון ניגודים ומלא בלהט היצירה, מלא וכרסתני אך שומר על אלגנטיות נהדרת, בוטה לא מתחנף ובמקביל מוכר עד כי אתה חושב אולי כבר טעמת אותו קודם. 140 שקלים. לחיים וחג שמח.